קופות הגמל מחקו מתחילת השנה 49.7 מיליארד שקל - חמישית מהחסכונות הפנסיוניים של הציבור

כדרכנו בחודשים האחרונים, נתחיל את סיכום הגמל החודשי בסקירת הנזק המצטבר שנגרם לחוסכים. והרי המספרים: התשואה הממוצעת בשוק הגמל עמדה מתחילת השנה על 17.87%-. זהו נתון שמוטה כלפי מטה, מאחר שהקופות הסקטוריאליות והמפעליות השיגו תשואות פחות גרועות מקופות המנוהלות בחברות ביטוח ובבתי ההשקעות. לכן, הנזק האמיתי הוא 19.3%-. במילים אחרות, חמישית מהכסף הלך, ובמספרים זה נראה עוד הרבה יותר גרוע - 49.7 מיליארד שקל מהחסכונות הפנסיוניים של הציבור נמוגו. עבור החוסך הממוצע ירדו לטמיון חסכונות של חמש שנים.

רוב הציבור כלל לא קולט את הקשר שבין התשואות השליליות בקופות הגמל לנעשה בכיסו הפרטי. בקרב מנהלי הגמל היו חששות רבים מה יקרה כאשר העמיתים יקבלו את הדיווח הרבעוני (הסטייטמנט) לרבעון השלישי, אבל מרבית העמיתים אינם מפקידים לקופה בה הם חוסכים באופן שוטף ולכן מקבלים רק דיווח שנתי. הבעיה תתגלה במלוא חומרתה במארס הקרוב, כאשר כל העמיתים יקבלו את הדיווח על ביצועי הקופה שלהם, והפעם יהיה מדובר בדיווח שנתי שיכלול את אוקטובר, החודש הגרוע ביותר מאז ומעולם. מה יעשו אז העמיתים? אין לדעת. כל תגובה אפשרית, החל מאדישות וכלה בגל משיכות ענק.

שוב אינפיניטי מובילה

נובמבר עצמו היה סתם חודש רע, עם תשואה של 2.11%-, שנראית סולידית אחרי שבספטמבר היתה התשואה הממוצעת 5.47%- ובאוקטובר 7.83%-. הגוף היחיד שהשיג תשואה חיובית היה אלטשולר שחם, בניהולו של גלעד אלטשולר, שקופותיו הציגו בנובמבר תשואה של 0.79%. עם זאת, בדירוג מתחילת השנה נמצא אלטשולר במקום ה-20 עם תשואה של 20.79%-.

את דירוג התשואות מובילה אינפיניטי של אמיר איל. לא נאמר שהתשואה הממוצעת של אינפיניטי הכי טובה, כי השנה כולם גרועים, נסתפק בלהגיד שהיא הפחות גרועה. ואמנם, עם תשואה ממוצעת של 8.52%-, שהושגה הודות לשיטת ההשקעה בסלים של איל, אינפיניטי הכפילה את נכסיה מתחילת השנה וכעת מנהלת 449 מליון שקל.

במקום השני נמצאת מגדל, עם תשואה של 0.31%- בנובמבר ו-10.98%-מתחילת השנה, ואחריה פרפקט (13.27%-), איילון (14.63%-) ודש (15.29%-). ארבעה גופים נוספים הציגו תשואות גבוהות מהממוצע: פסגות (15.49%-), וויזר (16.38%-), כלל ביטוח (16.89%-) ואי.בי.אי ((-17.07%.

בתחתית נמצאות מיטב, במקום ה-21 עם תשואה של 21.41%-, ואחריה מילניום (21.9%-), קוואטרו (21.92%-) וגאון (23.1%-). סוגרות את דירוג הגופים המנהלים גמל, הפניקס עם תשואה של 24.84%-, אפסילון (25.36%-) פריזמה (26.1%-) ואנליסט (29.02%-). מיטב, גאון ופריזמה נמצאות כעת במו"מ להקמת גוף חדש, חזק ומאוחד, ונותר רק לראות כיצד שלושה גופים עם תשואות נמוכות יצליחו, לאחר שיתחברו, לתת ערך לעמיתים.

מקבעים את ההפסד

הטרנד הנוכחי הוא מעבר לקופות המסלוליות, אלו שיבטיחו כמעט בוודאות שהחוסך לא יפסיד. אמנם גם הרווח יהיה אפסי, אבל ערך כספו יישמר. לכל בית השקעות כבר יש ליד הקופה הכללית שלו גם קופה מסלולית אותה הוא מפרסם בלהיטות, ומתחילת השנה עברו 9 מיליארד שקל לקופות המסלוליות, בעיקר אג"חיות ושקליות. הקופות האג"חיות קפצו מהיקף נכסים של 1.3 מיליארד שקל ל-4.3 מיליארד שקל, לאחר שעברו אליהן מתחילת השנה 3.2 מיליארד שקל. הקופות השקליות זינקו מהיקף נכסים של 1.3 מיליארד שקל ל-5.6 מיליארד שקל, כשעברו אליהם 4.2 מיליארד שקל.

ההיגיון של מנהלי הקופות ברור. פונה אליהם לקוח ומבקש למשוך את כספו. "חבל", הם אומרים לו, "אתה מפסיד הטבות מס. אבל יש לנו הצעה נהדרת בשבילך - תצטרף לקופה הסולידית שלנו, לא תוכל להפסיד. אולי אפילו נוריד לך קצת את דמי הניהול". מנהלי הקופות צודקים מבחינתם, הם מצילים לעצמם חלק מדמי הניהול, אבל הלקוח ניזוק.

ראשית, 89% מהמעברים בוצעו מספטמבר עד נובמבר, כלומר תוך כדי ולאחר התרסקות הקופות, כשבנובמבר לבדו עברו לקופות השקליות 2.2 מיליארד שקל. הראל עצמה שקלי, שרק הוקמה ביולי, צברה 698 מיליון שקל תוך שלושה חודשים, יותר ממחציתם בנובמבר. אשכולות שקלי של כלל צברה מתחילת השנה 631 מיליון שקל, ולפסגות גדיש טווח קצר שהוקמה באוגוסט עברו 483 מיליון שקל. זה המקרה הקלאסי של סגירת דלתות האורווה אחרי שהסוסים כבר ברחו.

שנית, מעבר לקופה מסלולית סולידית באופייה הגיוני ואפילו נדרש לאדם בגיל 55 ומעלה. לחוסך בגיל צעיר, מעבר לקופה סולידית הוא טעות חמורה. חיסכון פנסיוני הוא בהגדרה לטווח ארוך, ולשלוח עכשיו את הלקוח לקופות לטווח קצר יגרום לו נזק כפול: תחילה הוא מקבע את הפסדיו כשהשוק בשפל, ובהמשך הוא עשוי להיתקע בקופה סולידית.

מה יקרה לחוסך בן 40 כשתחזור הגאות, והוא יישאר בקופה סולידית שתיתן לו רק תשואת מק"מ משופרת - קופה בה דמי הניהול יחתכו לו שיעור אסטרונומי מהתשואה? מי ייעץ לו לחזור בחזרה למסלול כללי? ועוד שאלה למנהלי הקופות המתגאים במסלול הסולידי שהם פתחו לאחרונה - איפה הייתם עד עכשיו? מדוע לא הצעתם ללקוחות לעבור לקופות הסולידיות שלכם לפני שמחקתם להם חמישית עד שליש מחסכונותיהם?

רישיון לשחק בתשואות

2008 נגמרת בתשואה שלילית, אבל למה לנו לבכות על חלב שנשפך? נביט קדימה באופטימיות אל שנת 2009. וכדי להבטיח תשואה חיובית, יצא בשבוע שעבר ידין ענתבי, הממונה על שוק ההון באוצר, בהודעה שמשמעותה היפוך מוחלט של מדיניות המשרד עד כה. ענתבי יאפשר עד סוף 2009 לגופים מוסדיים גדולים לשערך בעצמם את הנכסים הלא סחירים החדשים שירכשו מעתה ואילך. הנכסים הלא סחירים, אגב, הם רבע מנכסי קופות הגמל.

מעתה, לא גוף חיצוני כמו שערי ריבית, שהמודל שלה לטענת האוצר לא מתפקד בתנאי קיצון, יקבע, אלא מודל דירוג פנימי של ועדות ההשקעה של המוסדיים. השערוך יתבצע "במקרים בהם סבור הגוף המוסדי כי שוויו של הנכס הנגזר משערוכו על פי מודל חברת שערי ריבית, אינו משקף בצורה נאותה את המאפיינים והסיכון הספציפי של אותו הנכס", כהגדרת האוצר. במילים אחרות - יש שוק סחיר, והשוק מתמחר פרמיית סיכון, אבל אם לא מתאים לכם אז מותר לכם לעצום את העיניים, להתעלם ולקבוע את ערך הנכס איך שבא לכם.

נקרא לילד בשמו: ענתבי נתן למוסדיים צ'ק פתוח, רישיון לשחק בתשואות קופות הגמל. ירצו, ישערכו את הנכסים כלפי מעלה ויזניקו את התשואה כאוות נפשם.

"תמריץ להציף תשואות חריגות קיים תמיד, אבל אנחנו סומכים על שיקול הדעת של הגופים הגדולים", אומרים באוצר. ועל אילו גופים מדובר? בדיוק על אותם גופים שלפני שנה-שנתיים שיחקו במשחקי שערוך אופציות ורווחים מיידיים ביום ההנפקה, וקודם לכן בריבית קופה, אבל עכשיו אפשר לסמוך עליהם שיהיה בסדר. "יש סיכון, אבל אנחנו נעשה ביקורות, יהיו בקרות. הגופים למדו לקח", מרגיעים אותנו באוצר, "ועדות ההשקעה אחראיות, הן לא יעזו לעשות משחקים, ולא יקחו אחריות אישית על שערוכים מופרזים". אשרי המאמין.

ומה עם הגופים הקטנים? אלה, כך האוצר, יוכלו לעבוד על פי השערוך של הגופים הגדולים. הגופים הקטנים יוכלו לעשות שופינג בין הגופים הגדולים ולבחור לעצמם את החלטת השערוך המתאימה להם. ואם זה לא משחק בתשואות, אז מה כן?