ברשות המסים חוגגים את פסיקת העליון בנוגע לשיעור המס על רווחי הון ממימוש אופציות

בשבוע שעבר קיבל בית המשפט העליון את ערעור המדינה על שלושה פסקי-הדין של השופט המחוזי מגן אלטוביה, שבהם נקבע כי שיעור המס שישלמו עובדים על רווחים בעקבות מימוש אופציות יהיה 35% בלבד. השופט אשר גרוניס קבע, כי רווח הון ממימוש אופציות שקיבלו עובדים, בהתאם להוראות סעיף 102 הישן, יחוייב בשיעור המס המלא (50%), והנחית מכה קשה על אלפי עובדי היי-טק ישראלים שקיבלו אופציות בחברות שנסחרו בחו"ל בימי הבועה העליזים.

בשנת 2005, במסגרת ערעורים של 3 עובדי היי-טק - יחזקאל לפיד, חגי כץ ועדי דיאמנט - קבע השופט מגן אלטוביה כי על אף שהאופציות ניתנו להם במסגרת יחסי עובד-מעביד, ובמסגרת תוכניות הטבה לעובדים לפי סעיף 102 לפקודת מס הכנסה, מדובר למעשה ברווח הון ולא בהכנסה מעבודה, ולכן המס המרבי שיחול עליהן צריך להיות 35% ולא 50% כפי שדרש פקיד השומה.

פסקי-הדין התייחסו לחברות שהונפקו בחו"ל לפני שנת 98', ולמכירות שנעשו עד סוף 2002, משום שהרפורמה במס שינתה את הסדרי המס בנושא. החל משנת 2003 יש משטר מס חדש לגבי אופציות, יותר "ידידותי" לעובד, המאפשר ליהנות ממס של 25% על ההכנסה מאופציות, ובלבד שנבחר מלכתחילה המסלול האופציונלי של רווח הון (השולל אפשרות של ניכוי ההוצאה לצרכי מס בידי המעביד). ובכל זאת, לפסק-הדין המהפכני של השופט מגן אלטוביה הייתה משמעות ביחס לעובדי חברות רבות, כמו נייס, ECI, טבע, צ'ק-פוינט, מטאלינק, אודיוקודס ואחרות.

בשבוע שעבר, כאמור, הנחית בית המשפט העליון את מכת הפטיש במחלוקת ארוכת השנים בין הנישומים ההיי-טקיסטים לרשות המיסים וקבע, כי קבלת עמדת הנישומים לגבי המס תביא ל"תוצאה הלוקה בחוסר שוויוניות ובהיעדר עקביות", שכן היא תביא להעדפה של אופציות שאותן קיבל עובד מחברה הנסחרת בבורסה בחו"ל, על פני אופציות שקיבל עובד אחר מחברה הנסחרת בבורסה בישראל.

הסיפור, כאמור, התחיל בימי הבועה העליזים: פריחת ההיי-טק בשנות ה-90 הובילה, בין היתר, לדיונים רבים ונרחבים בשאלות המס, אגב חלוקת אופציות נדיבות לעובדי היי-טק רבים. הפיתוי המרכזי שבו השתמשו חברות הזנק ('סטארט-אפ'), כדי למשוך עובדים "טובים שבטובים", היה מתן הטבות שונות - החל משכר גבוה, המשך ברכב צמוד, וכלה בתוכניות שעניינן חלוקת אופציות או מניות לעובדים. מה שנדרש לצורך מימוש ה"חלום" להפוך למיליונר בין-לילה, היה עבודה מסביב לשעון, במשך כל השבוע, וכן משקיע חיצוני שיחליט לרכוש את החברה, תוך מתן אפשרות לעובדים לממש את מניותיהם בחברה, או את האופציות שקיבלו, לפי ערך השוק (ה"בועה") באותו מועד.

לעיתים, לא היה צורך אפילו במשקיע חיצוני. החברה הצליחה לרשום את מניותיה למסחר באחת הבורסות, בעיקר בנאסד"ק, ובהמשך, הצליחו גם העובדים לממש את האופציות שהיו בידיהם.

תוכניות הטבה

שתי תוכניות ההטבה לעובדים הנפוצות ביותר היו ה-(Stock Option Plan) SOP וה-SPP (Stock Purchase Plan). התוכנית הראשונה העניקה לעובדי החברה זכות לקבלת אופציות, שאותה הם היו זכאים לממש למניות לאחר תקופת "הבשלה" (Vesting period) מסוימת, ואם הסתיימו יחסי העבודה קודם חלוף תקופת ההבשלה, איבד העובד את הזכות לאופציות שטרם הבשילו.

התוכנית השנייה העניקה לעובד את הזכות לרכוש את מניות החברה במחיר מופחת. לרוב, אפשרה התוכנית לעובד להפריש סכומים ממשכורתו לצורך רכישת חבילת מניות במועד מסוים ובהנחה כלשהי.

אחד הפיתויים שהציעו חברות ההיי-טק לעובדים בתקופת ה"בועה", היה אותן אופציות המופקדות בידי נאמן למשך שנתיים. לאורך השנים ניטש ויכוח ארוך בין העובדים ויועציהם לבין פקידי השומה באשר לחבות המס בגין אותן אופציות. בדרך-כלל, הגיעו הצדדים להסדרי פשרה, שבתחילה נקבעו על שיעורי מס שונים ומשונים, ובהמשך קיבעה אותם נציבות מס הכנסה על שיעור אחיד של 42.5% (אמצע הדרך בין 35% ל-50%).

לא מעט חברות התיישרו לפי פשרה זו, אולם היו עובדים ופקידי שומה שלא הסכימו לפשרה, ודרשו למצות את הדין, כל אחד לשיטתו.

אלפי בקשות

השופט מגן אלטוביה החליט לשים סוף (זמני, כמובן) למחלוקות בנושא, וקבע, כי מדובר בהכנסה הונית. עובדי ההיי-טק חגגו. פסק-הדין, שנתפס כמהפכה נוספת של השופט החדשני אלטוביה, עורר הדים רבים בענף ובעיקר גל של דרישות להחזרי מס מעובדי היי-טק ששילמו בעבר את המס הגבוה על-פי דרישת רשות המיסים.

לדברי רו"ח רמי אריה, "היות שמדובר בחיסכון במס בשיעור של 15% לכאורה, ובמימושים של אופציות בהיקפים של מאות מיליוני שקלים, הרי שמדובר בתביעות להחזרי מס בסכומים של כמה עשרות מיליוני שקלים. מכיוון שניתן להגיש בקשות להחזרי מס למס הכנסה עד שש שנים לאחור, ופסק-הדין פורסם בשנת 2005, הגישו בקשות להחזר כל העובדים שמימשו אופציות משנת 1999 - שהייתה שנת ה'בום' הגדול של בועת ההי-טק בשעתה - ואילך. רוב ההנפקות של חברות היי-טק או ביוטכנולוגיה היו בבורסות בחו"ל, בהן אמדוקס, צ'ק-פוינט ועוד, וכמעט כל עובדיהן קיבלו אופציות".

משרדי רשות המיסים ברחבי הארץ הוצפו באלפי בקשות, אך כולם ידעו שפסק-הדין המהפכני של השופט אלטוביה לא יהיה המילה האחרונה. הרשות הודיעה מיד, כי בכוונתה לערער עליו, ופקידי השומה סירבו להחיל את הוראות פסק-הדין המחוזי על הבקשות החדשות שהוגשו. גם דיונים שהתקיימו בבית המשפט המחוזי באותה סוגיה, הוקפאו עד למתן החלטה בבית המשפט העליון. אלפי עובדים ציפו בדריכות לפסק-הדין של בית המשפט העליון.

"אני הנחיתי את פקידי השומה להמתין עם ההחזר עד להכרעת בית המשפט העליון", אומר היועץ המשפטי לרשות המיסים, עו"ד משה מזרחי, ומוסיף: "על אף שזו חוכמה בדיעבד, אני יכול לומר כי ככל שמדובר בשאלה כל-כך רוחבית, הרי שיש להביאה להכרעת בית המשפט מהר ככל שניתן, ולא לערוך הסכמים רוחביים כגון אלה. לכן, גם כאשר פנו אלינו בבקשות פשרה שונות ומשונות, מאז כניסתי לתפקיד, העדפתי לא להתפשר, אלא להמתין להכרעת בית המשפט העליון".

ואכן, בדיעבד, התבררה ההחלטה שלא לשלם החזרים לנישומים על-פי פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, כנכונה. פסק-הדין שניתן בעליון הבהיר, כי עמדת הרשות, נכון לאותה תקופה, בנוגע לגובה המס שעליה לגבות הייתה נכונה ושוויונית, וסתם את הגולל בפני מי שדרש מרשות המיסים לקבל החזרי מס.

לדברי רו"ח אריה, "אלפי עובדים שקיבלו בעבר אופציות קיבלו מהלומה קשה. בית המשפט העליון קבע, כי על מימוש אופציות אלו יחול מס מלא (50%) כשיעור המס השולי המרבי שלהם בעת המימוש ולא רק מס מוגבל של 35% לפי צו ההקלה שחל על רווחים ממימוש ניירות-ערך שנסחרו מחוץ לישראל עד תום שנת המס 2004. הם ציפו לקבל החזרי מס גדולים, אך אלה יידחו כרגע בעקבות פסק-הדין".

ברשות המיסים מרוצים מתוצאות פסק-הדין. לדברי עו"ד מזרחי, "ישנה תחושת הקלה גדולה ברשות המיסים מפסק-הדין, ואפילו שביעות רצון, על אף שעמדתנו לא התקבלה במלואה. אנו סבורים, כי זוהי תוצאה נכונה וראויה, שעושה צדק".

לטענת מזרחי, מדובר בחיסכון אדיר למדינה. "אלפי עובדים ציפו לפסק-הדין של בית המשפט העליון, והמשמעות הכספית היא עשרות רבות של מיליוני שקלים, העולים אף לכדי מאה מיליון שקל".

אז מי הם המפסידים והמנצחים מהפרשה ארוכת השנים שהגיעה לסיומה? לכאורה, המנצחת העיקרית היא המדינה, שאינה צריכה לשלם היום החזרי מס של מאות מיליוני שקלים. אך מי שיכול להיות עוד יותר מרוצה מעצמו ומהייעוץ שקיבל לפני שנים, הם אלו שהגיעו להסדרים עם הרשות בטרם ניתן פסק-דינו של בית המשפט המחוזי, ו"הרוויחו" היום הנחת מס בגובה 7.5%.

המפסידים העיקריים הם אלפי עובדים שלא שילמו את מלוא המס עד היום. "מי שלא הסכים להגיע לפשרה של 42.5% מס, ומימש את האופציות לפני 1.1.03, אכן הפסיד וייאלץ לשלם מס מלא", מסכם מזרחי. *

"עובדים החזיקו אופציות בשווי מאות אלפי ומיליוני דולרים"

עם מתן פסק-הדין יצאה רשות המיסים בהודעה חגיגית על ניצחונה. היועץ המשפטי שלה, עו"ד מזרחי, בירך על פסיקת העליון שלדבריו "שמה קץ למחלוקת ארוכת השנים בין רשות המיסים לבין הנישומים לגבי מימוש אופציות שקיבלו עובדים ממעבידיהם, בקבלו את עמדת רשות המיסים בסוגיה".

אמנם זהו הישג משמעותי לרשות המיסים, שלא הרימה ידיים במאבקה העקרוני הממושך, אך האם זהו ניצחון מוחץ על פני הנישומים? לא בטוח.

לדברי, ד"ר איל שנהב, עו"ד המתמחה במיסוי ובהיי-טק, שליווה עובדים וחברות רבות בשאלות הקשורות למיסוי אופציות, צריך לשים לב לכל ההכרעות שניתנו בפסק-הדין. "פסק הדין בעניין חגי כץ נתפס כניצחון של רשויות המס. עם זאת, יש בפסק-הדין שתי החלטות שרק אחת היא לטובת רשויות המס, ואילו השנייה היא לטובת הנישומים. ההחלטה הראשונה היא כי שיעור המס על אופציות (שהוענקו במסגרת סעיף 102 לפקודה לפני 2003) הוא מס שולי (ולא 35%).

"מנגד, ההחלטה השנייה - שהיא, לדעתי, לא פחות חשובה - מאשרת את עמדת בית המשפט המחוזי ואת טענת המייצגים (בניגוד לעמדת רשויות המס), כי הרווח מאופציות במסלול 102 לפני 2003, הוא רווח הון".

לדברי ד"ר שנהב, המשמעות של הסיווג של הכנסה מאופציות כרווח הון, היא מרחיקת לכת. "כפועל יוצא מההחלטה הזו אין חובה לשלם ביטוח לאומי בגין ההכנסות מאופציות אלו. בנוסף, ניתן לקזז הפסדי הון מול ההכנסות מהאופציות, ניתן לפרוס את ההכנסה על פני מספר שנות מס ועוד. בנוסף, הסיווג כרווח הון יביא להפחתת מס ניכרת לעובדים מסוימים.

"ניקח לדוגמה עובד שקיבל אופציות ואחר-כך עבר לחיות בחו"ל. העובד מממש את האופציות ומוכר את המניות בעת שהוא תושב חוץ. טענת רשויות המס עד היום הייתה, שהכנסות העובד הן הכנסות עבודה ולכן הן חייבות מס בישראל. עתה, משנקבע כי מדובר ברווח הון הרי שהוא יהיה פטור ממס, שכן ככלל רווח הון של תושבי חוץ פטור ממס".

* האם אתה יכול להעריך כמה "הפסידו" עובדים שלא קיבלו את הכסף, וכמה כסף "נחסך" לרשות ולמדינה?

"קשה להעריך את הסכומים, אך צריך לזכור כי בשנת 2000 מחירי המניות היו בשיא, ולכן עובדים החזיקו אופציות בשווי של מאות אלפי דולרים ואף מיליוני דולרים לעובד. מצב זה מביא לכך שהשפעת הפסיקה יכולה להיות בסכומים אדירים. עם זאת, בפועל ייתכן שההשפעה היא קטנה ממה שנראה ממבט ראשון. להרבה עובדים ניכו מס שולי, והם לא טרחו לבקש החזרי מס בגלל המורכבות שהייתה כרוכה בכך (הגשת דו"ח אישי וכיוצא בזה). חלק מהעובדים לא מכרו במועד את המניות, כך שהמימוש בפועל היה בסכומים נמוכים. בנוסף, היו הרבה הסדרים פרטניים שלא היו תלויים בפסק-הדין, אלא בפשרה תוך חלוקת הסיכון לגבי החלטת העליון".