הסכם עם פוטנציאל של עשרות מיליוני דולרים לאינטק פארמה

היקף ההסכם לא ידוע בשלב הזה, אך מהשוואה להסכמים דומים שחתמו חברות אחרות עם טכנולוגיה דומה לזו של אינטק (כמו Dopamed ו-Xenosoft), ניתן להניח כי החברה תקבל מיליוני דולרים בודדים כסכום ראשוני, עם פוטנציאל להגיע גם לכמה עשרות מיליוני דולרים בהתאם לאבני דרך בפיתוח.

"מערימה" על המעי

החברה מפתחת מנגנון מכאני אשר מאט את סילוקן של תרופות מן הגוף. רוב התרופות הניתנות דרך הפה אמורות להיספג לדם בעיקר דרך המעי, אך הבעיה היא שהמעי מסלק אותן בטרם יהיה להן זמן להיספג בדפנותיו. הפתרונות המקובלים היום הם מתן מינון גבוה יותר של התרופה, או מעבר למתן בהזרקה ישר למחזור הדם. הקפסולה של אינטק מכילה בתוכה מעין אקורדיון שהתרופה היא אחד המרכיבים שלו. כאשר הקפסולה מגיעה לקיבה היא נמסה והאקורדיון נפרס, כך שאינו יכול לצאת אל המעי. אט-אט, האקורדיון מתפרק ומולקולות של תרופה משתחררות ועוברות לתוך המעי בהדרגה. על-ידי תכנון נכון של האקורדיון, ניתן לשלוט מאופן מדויק למדי בזמן שיידרש לשחרור התרופה.

המוצר פותח במעבדתם של הפרופ' מיכה פרידמן וארנון הופמן בבי"ס לרוקחות באוניברסיטה העברית. עד היום הושקעו בחברה 14-15 מיליון דולר על ידי משקיעים פרטיים. לאינטק פארמה כבר יש הכנסות, והיא מעסיקה כ-30 עובדים במפעליה. החברה מנוהלת על-ידי היו"ר והמשקיע הראשון, צבי יוסף, יזם מתחום הנדל"ן שאיתר את הטכנולוגיה באוניברסיטה, ועל ידי גיורא קרני, לשעבר בכיר באגיס ויו"ר חברת Clay Park מניו יורק. בעבר הוביל את החברה אפי כהן-ארזי, בעברו סמנכ"ל הייצור הבינלאומי של אמג'ן ואחד הבכירים בתעשיית הביוטק העולמית.

לחברה יש כבר שני הסכמים עם חברות לפיתוח תרופות, כאשר ברבעון הראשון של 2009 אמורה אחת התרופות הללו לעבור ניסוי שיבחן את העדיפות שלה על פני תרופה ללא המנגנון. אם תצליח בניסוי הזה, תהיה זו אבן דרך המניבה תשלום מהותי מחברת התרופות השותפה.

עברה לפיתוח עצמאי

אינטק עברה מספר שינויים מבחינת האסטרטגיה העסקית שלה. בתחילה, מיצבה את עצמה כחברה המתרכזת בשיתופי פעולה עם חברות תרופות גדולות, אך ראתה כי עליה להמתין זמן רב מכפי שחשבה כדי להגיע להסכמים עם אותם גופים ולביצוע של ההסכמים הללו. לכן החליטה החברה להקים עוד רגל, שתהיה הדומיננטית, לפיתוח עצמאי של גרסאות בשחרור מושהה של תרופות אתיות שהפטנט עליהן פג (תרופה סופר-גנרית), כדי להיות תלויה אך ורק בעצמה ולא בחסדי השותפות.

התרופות הללו נמצאות עדיין בפיתוח על ידי החברה, אך גם המסלול הזה הוא ארוך ואינטנסיבי במשאבים. כעת, החברה פועלת בשני האפיקים הללו, כמו גם באפיק של להביא את התרופות הסופר-גנריות עד שלב II של הניסויים, ואז להציע שותפות לחברה שמייצרת את אותה תרופה בגרסתה המקורית.