2009 בטניס העולמי - התחזית

סטיית התקן נגמרה: רפאל נדאל יחזור להיות אנושי, רוג'ר פדרר יחזור להיות רוג'ר פדרר

2008 היתה שנה מעולה לטניס, בעיקר בגברים. נדאל נתן שנה לספרי ההיסטוריה, עם שיא ניצחונות רצופים על חימר, הזכייה ברולאן גארוס, בווימבלדון ובזהב בבייג'ין, וההדחה של פדרר מהמקום הראשון אחרי חמש שנים שנראו כמו נצח. פדרר, למרות שנה מינורית בסטנדרדים שלו, הוסיף תואר גראנד סלאם (אליפות ארה"ב), ה-13 במספר, והוא במרחק תואר אחד מהשיא של סמפראס. גם לנובאק דיוקוביץ' היתה שנה מכוננת, הוא זכה בסלאם הראשון שלו באוסטרליה וסיים את השנה עם התואר היוקרתי בטורניר המאסטרס בבייג'ין. ואיך אפשר לשכוח את אנדי מארי, המרענן החדש של הסבב, השחקן הכריזמטי והאניגמטי שהשפיל את נדאל באליפות ארה"ב, ושבה את הדמיון של חובבי הטניס עם הטניס המגוון והאימפולסיבי שלו.

אז מה יהיה לנו ב-2009? ההיגיון אומר שנדאל יחזור להיות אנושי. למרות שסביר שנראה אותו מניף את הגביע בפאריז במאי ואולי אף שומר על המקום הראשון, אני אופתע מאוד אם ישחזר את רצף הניצחונות וזלילת התארים מ-2008. השנה האחרונה היתה כנראה חד-פעמית. לגבי אוסטרליה, נדאל מעולם לא זכה בתואר גראנד סלאם על משטחים קשים ולא נראה שזה ישתנה השנה, בייחוד לאור העובדה שלא שיחק משחק רשמי מאז ספטמבר האחרון. הוא יגמגם בשבועות הראשונים של השנה, אבל לקראת עונת החימר באביב הוא יחזור להיות נדאל שאנו מכירים, בהנחה שהמנוחה הארוכה פתרה לפחות זמנית את הבעיות הכרוניות בברכיו.

ההיגיון גם אומר שפדרר יחזור להיות פדרר הישן והטוב, זה ששולט בסבב ביד רמה. פדרר בריא, עם בטחון עצמי גבוה אחרי הזכייה בגראנד סלאם האחרון של 2008, הוא המועמד העיקרי שלי לזכות באוסטרליה וגם לסיים את השנה במקום הראשון. הוא עדיין מספיק צעיר (27) לעמוד בעומס, כבר היה שם, ובניגוד לשנים הקודמות יש לו מה להוכיח.

את הניצחון של נדאל על פדרר בגמר ווימבלדון אני מגדיר כסטיית תקן בלבד. רוג'ר ינצח את רפא ב-9 מתוך 10 מפגשים על דשא. על חימר המצב הוא הפוך לטובת נדאל, ועל שאר המשטחים המצב די שקול עם יתרון קל לפדרר. המאבק ביניהם יוכרע לא רק בקרבות הראש בראש, אלא גם בקרבות מול דיוקוביץ' ומארי, ובעיקר ביכולת שלהם לשמור על יציבות במהלך השנה על מגוון המשטחים. סגנון המשחק היותר קליל ומשוחרר של פדרר נותן לו יתרון בעונה ארוכה. לפדרר הגשה טובה יותר והוא מנצח יותר נקודות קלות וקצרות לעומת הסגנון הסיזיפי של רפא, שהוא מתכון בטוח לפציעות חוזרות ולפרישה מוקדמת.

גם לדיוקוביץ' ולמארי יהיה מה להגיד השנה. דיוקוביץ' כבר מזמן לא סתם עוד מספר 3 בעולם, אלא אלוף אוסטרליה של השנה שעברה (ינואר) ואלוף המאסטרס בבייג'ין (נובמבר). אלא שבין ינואר לנובמבר הוא גילה חוסר יציבות ולא ניצל את השנה הבינונית של פדרר בכדי לעבור אותו. למרות שהוא תקוע לכאורה במקום השלישי, הוא במגמת עלייה מדי שנה. אחרי שהוסיף ב-2008 תואר גראנד סלאם ראשון לרזומה וגם תואר מאסטרס יוקרתי, הגיע הזמן שלו לשבור את ההגמוניה של רפא-רוג'ר שדחקה אותו קצת לצל למרות קריירה נפלאה ושנת שיא מבחינה אישית.

מארי הסקוטי שהחל לממש את הפוטנציאל ב-2008 הוא סימן השאלה הגדול בעיני לקראת העונה החדשה. מבחינת יכולת, מגוון חבטות אינטליגנציית משחק - הוא השחקן שהכי קרוב לשלמות של פדרר. בעונה האחרונה הוא הוכיח שהוא יכול לנצח את כל שחקני הצמרת והעפיל לגמר הגראנד סלאם הראשון שלו בניו יורק תוך תצוגות טניס עוצרות נשימה. עכשיו כשהוא בליגה של הגדולים הוא כבר לא הילד הסקוטי המחוצ'קן עם פלומת השפם, אלא מועמד לגיטימי לזכייה בכל טורניר. וזה כבר לחץ מסוג שונה. אם הוא ימשיך לסבול ממצבי הרוח שהוא ידוע בהם, הוא יהפוך לתואם סאפין - שחקן עם פוטנציאל אדיר שזוכה פה ושם בתואר גדול אבל לא מאיים על צמרת הדירוג. אבל אם ימשיך לגלות סימני בגרות כמו בשנה שעברה, לא אופתע אם דווקא הוא יהיה זה שידיח את רוג'ר/רפא מהמגרש הפרטי שלהם בשנים האחרונות.

בנשים: ינקוביץ' זוכה מההפקר

גם בנשים היתה 2008 שנת מעבר. אחרי הפרישה המפתיעה של ג'סטין הנין, נפער ואקום בפסגת הדרוג ולתקופה מסוימת היה נדמה שאף שחקנית לא קופצת על המציאה. שראפובה, המועמדת הטבעית לרשת את הנין, היתה פצועה רוב השנה. אנה איבנוביץ', הסרבית המלבבת שעלתה לפסגת הדירוג לתקופה קצרה, התמוטטה נפשית מהלחץ ונעלמה בהמשך השנה.

דווקא ילנה ינקוביץ', שחקנית די אפורה אבל סולידית, היא זו שסיימה את השנה במקום הראשון. ינקוביץ' כמעט ולא החמיצה טורניר וגילתה יציבות מרשימה, התגברה על פציעות וסיימה ראשונה בצדק, למרות שלא זכתה באף טורניר גראנד סלאם. אם בגברים יש 3-4 שחקנים דומיננטיים שישלטו בסבב, הרי שבנשים המצב הרבה פחות צפוי. מאז פרישת הנין אין הבדלי רמות ממשיים בין שחקניות הצמרת, והפציעות הרבות של שחקניות כמו האחיות וויליאמס ושראפובה טורפות את הקלפים. לי אין ספק שוונוס, סרינה ומריה בכושר שיא, הן הטובות בעולם. אבל זה לא קרה כבר מזמן. ועד שהן יחלימו (שראפובה) או יחליטו שהן מתרכזות רק בטניס (האחיות), שחקניות כמו ינקוביץ' ימשיכו לשלוט בצמרת הדירוג.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט