שעתן היפה של הקונצרניות

2009 תהייה יפה לאג"ח החברות, מי שלא יכנס להשקעה בהן, יחמיץ הזדמנות נדירה

דן גלאי הוא פרופסור למימון ובנקאות בבית הספר למנהל עסקים באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר סיגמא בית השקעות המנהלת קרנות נאמנות ובהן קרנות מתמחות בהשקעה באג"ח קונצרני. רשימת הקרנות של סיגמא מופיעה בתחתית המאמר.

בשנת 2008 ספגו אגרות החוב מהלומה קשה שלא היתה כדוגמתה. תשואתן הרקיעה שחקים, ולעתים אף ללא קשר אמיתי לרמת הסיכון של החברה בעלת החוב.

הגורם המרכזי לעלייה בתשואות (ירידת המחירים) הוא גל הפדיונות האדיר שפקד את קופות הגמל, תעודות הסל וקרנות הנאמנות, בחודשים ספטמבר-נובמבר. גופים פיננסיים אלה, שהם המחזיקים את כמות האג"ח הקונצרניות הגדולה ביותר בשוק, מחויבים לספק לעמיתים את כספם ברגע שהם מבקשים למשוך אותו. ברגע שהפדיונות בקופות גדלו הן אולצו למכור מכל הבא ליד. מאחר והיקף המסחר באותם ניירות אינו רב, עודפי ההיצע שהציעו הקופות לחץ על מחירי אגרות החוב והמחירים צנחו בחדות בזמן קצר.

גורם נוסף שהשפיע הוא מעבר המשקיעים מאגרות חוב קונצרניות לאגרות חוב ממשלתיות המספקות לכאורה ביטחון רב (ותשואה נמוכה). גם כאן לחץ המכירות של האגרות הקונצרניות עלה על הביקוש והמחירים ירדו בחדות.

שנת 2008 הייתה איפוא שנת אגרות החוב הממשלתיות, ואני צופה כי שנת 2009 תהיה השנה של אגרות החוב הקונצרניות. התשואות הפנומנאליות במרבית אגרות החוב הקונצרניות, הן הלא-מדורגות ובעיקר אלה שכן מדורגות, מהוות הזדמנות השקעה נדירה הצפויה להניב תשואה גבוהה כבר בחודשים הקרובים.

תרומת האוצר

אחד הגורמים שיאיצו את אגרות החוב הקונצרניות הם "קרנות מנוף". קרנות אלה יכנסו לפעולה ברבעון הראשון של שנת 2009. הן יוזנו מתקציבי ממשלה אשר יתוגברו בכספי הגופים המוסדיים (קופות גמל, פנסיה וביטוחי מנהלים).

מטרת קרנות אלה לתקן את העיוות בשוק אגרות החוב הקונצרניות ולחזק את שוק האשראי החוץ בנקאי שאינו יכול לתפקד כיום בשל רמות התשואה החריגות. "קרנות המנוף" צפויות להזרים לחברות ישראליות כ-15 מיליארד שקלים בתוך 3 שנים במטרה לעזור להן לעבור את המשבר הנוכחי ולהחזיר את התשואה של אגרות החוב שלהן לרמות "נורמליות".

בחזרה לנורמליות

המשמעות של החזרת רמות התשואה לנורמה היא שמחיר איגרות החוב יעלה בחדות. לדוגמא, מחירה של אגרת חוב קונצרנית הנושאת כיום תשואה לפדיון בשיעור 50% לשנה, עשויה לעלות ב-100% בתוך תקופה קצרה ביותר.

גם לריבית בנק ישראל תהיה השפעה על כדאיות ההשקעה באג"ח קונצרני. בשל הריבית הנמוכה (1.75%) מניבות אגרות החוב הממשלתיות תשואה נמוכה מאוד. השקעה באגרות חוב קונצרניות המדורגות בדרוג השקעה גבוה, יכולה להניב כ-1% ואף יותר מזה מעל תשואת אגרות החוב הממשלתיות ולכן כדאי להשקיע בהן.

כמובן שאין להשקיע בכל אגרת חוב המניבה תשואה גבוהה. יש חברות רבות שיתקשו לעבור את המשבר ולהחזיר את חובן למשקיעים ולכן יש לבחון כל חברה לגופה ולנתח את היחס בין הסיכון לסיכוי הטמון בהשקעה בה.

כנסו כנסו

שנת 2009 צפויה להיות השנה היפה של אגרות החוב הקונצרניות. מי שטרם נכנס להשקעה באפיק זה, יכול עדיין לנצל את הסטיות והעיוותים הקיימים כיום בשוק האג"ח בטרם יעלמו.

נציין גם שהעליות הפנומנאליות שאנו עדים להן בימים אלו בחלק מאגרות החוב הקונצרניות, אינן מהוות סימן לסוף המשבר באפיק השקעה זה.

דן גלאי הוא פרופסור לכלכלה באוניברסיטה העברית בירושלים ויו"ר סיגמא בית השקעות המנהלת קרנות נאמנות ובהן כאלה המתמחות בהשקעה באג"ח קונצרני.
קרנות הנאמנות שסיגמא מנהלת הן:

  1. סיגמא אג"ח כללי
  2. סיגמא אג"ח לא מדורג
  3. סיגמא אג"ח מדינה
  4. סיגמא גורילה גלובלית
  5. סיגמא גמישה
  6. סיגמא שקלי חזק