בתי המשפט מתקשים לקבוע תעריף אחיד לפיצוי בגין סרבנות גט

בפסיקות התקדימיות שניתנו עד כה בנושא הוצעו "תעריפים" שונים, אולם טרם ניתנה פסיקה מנחה של המחוזי או פסיקה מחייבת של העליון

בתי המשפט לענייני משפחה מתקשים לגבש תעריף אחיד לפיצוי שתקבל אישה מבעלה בגין סרבנותו לתת גט. בפסיקות התקדימיות שניתנו עד כה בנושא הוצעו "תעריפים" שונים, אולם טרם ניתנה פסיקה מנחה של המחוזי או פסיקה מחייבת של העליון.

בשנת 2000 החלו בתי המשפט להכיר באפשרות נשים לתבוע פיצוי בגין נזקים לא ממוניים בשנות העגינות. ב-2004 פסק לראשונה השופט מנחם הכהן פיצוי כזה, וקבע "תעריף" של 200 אלף שקל לכל שנת עגינות. ב-2006 פסק השופט צבי ויצמן 711 אלף שקל בגין 20 שנות סרבנות גט. זאת לפי "אומדן סביר ואחיד" של 3,000 שקל לכל חודש, בו מסרב הגבר לתת גט למרות שחויב בכך. ויצמן סירב לפסוק פיצויים מוגברים, כדי שפסיקת הפיצויים תהיה אחידה וכדי למנוע אפשרות לטענה שהגט "מעושה".

ביולי השנה נקט השופט בן-ציון גרינברגר במעין גישת ביניים, ופסק פיצוי גלובלי של 450 אלף שקל בגין 8 שנות עגינות (כ-56 אלף שקל לשנה), בתוספת 100 אלף שקל פיצויים מוגברים. זו הפעם הראשונה שנפסק פיצוי למרות שבית הדין לא חייב או כפה מתן גט, אלא רק המליץ לבעל לתת גט. בפסיקה ובספרות המשפטית אף קיימת מחלוקת האם אישה נחשבת למעוגנת, אם בית הדין לא חייב או כפה מתן גט, אלא רק המליץ לבעל לתת גט.

יצר נקמה

כעת קיבלה השופטת חנה קיציס מבית המשפט בראשון-לציון תביעה של אישה דתייה שנותרה עגונה במשך כ-10 שנים. ב-1998 חייב בית הדין הרבני את הבעל לתת גט, אחרי שקבע כי "רק יצר הנקמה דוחף אותו לעגנה". אלא שהבעל הסרבן לא התרכך גם אחרי שנתיים בכלא וסנקציות נוספות שננקטו נגדו. אם לא די בכך, הוא גם לא שילם לה מזונות במשך כל השנים.

באמצעות עו"ד עדו דיבון תבעה האישה מזונות "מעוכבת מחמתו להינשא לאחר" (מזונות גבוהים מהרגיל שאין לקזז מהן את הכנסות האישה מעבודתה) וכן פיצוי נזיקי בגין שנות העגינות. קיציס פסקה לה מזונות חודשיים מדין "מעוכבת" בסך 2,450 שקל, עבור 7 השנים שלפני הגשת התביעה (ובסך הכל כ-205 אלף שקל) וכן מעתה ועד שיינתן הגט.

באשר לפיצוי הנזיקי בגין העגינות קבעה השופטת תעריף של 3,300 שקל לחודש (ובסך הכל כ-277 אלף שקל), אך הגבילה זאת לשבע השנים שלפני הגשת התביעה. כן הלכה בדרכם של השופטים הכהן וגרינברגר, ופסקה לה פיצויים מוגברים בסך 100 אלף שקל. בסך הכל נפסקו לאישה כמעט 600 אלף שקל.

המלצה לגט

ימים ספורים אחר כך פסקה השופטת טובה סיון מבית המשפט ברמת-גן פיצוי של 60 אלף שקל לשנה עבור 10 שנות עגינות, בתוספת 100 אלף שקל פיצויים מוגברים. סיון ציינה כי מבחינת התעריף היא מצדדת בגישת הביניים של השופט גרינברגר, ופוסקת פיצוי ש"ישקף את סבלה וחסרונה באופן הוגן וריאלי, אך לא יחסום את דרכה, ככל הניתן ועם הבשלת התנאים, לקבל את גיטה בבית הדין הרבני בבחינת גט מעושה - בשל גובהו של הסכום שנפסק כפיצוי".

במקרה זה, בית הדין לא חייב את הבעל לתת גט, אלא רק המליץ לו לעשות כן. סיון קבעה כי "ניתן לקבוע האם קיימת סרבנות גט בהתאם לראיות, נסיבות והוכחות". במקרה זה, הבעל התעלם מהמלצות בית הדין ובכך הפר את חובת הזהירות המוטלת עליו, והיה עליו לצפות כי בכך הוא גורם סבל לאשתו. (תמ"ש 30560/07, תמ"ש 24782/98).

סרבנות