יומני המלחמה המשודרת

בשבוע הראשון, זה שבו המאמץ הצבאי התבטא בעיקר בהפצצות מן האוויר, חגגה התקשורת את עוצמתו של צה"ל באופן שהזכיר מאוד את הימים הראשונים של מלחמת לבנון השנייה.

תחושת ניצחון היא תחושה טובה, והיא אפשרה לערוצי הטלוויזיה הכלליים להמשיך לשדר כרגיל גם תוכניות שאינן תוכניות אקטואליה ("הישרדות", "ארץ נהדרת") בעודם נהנים מרייטינג גבוה ששמור למצבים חדשותיים נפיצים במיוחד.

יורדים לקרקע

חלף שבוע והחל השלב הקרקעי של המבצע. הסיפורים החדשותיים, שהיו שייכים בהתחלה לתושבי הדרום המופצץ, פינו את מקום לסיפורים אישיים של הלוחמים. הם, ומשפחותיהם, הפכו ל"צבע" שליווה את השבוע השני, בהיעדר מידע רב מחזית הלחימה.

במקביל קרה דבר נוסף, אמנם אין מדובר בהתפתחות צבאית ברצועת עזה, אבל בהחלט מדובר במשתנה שמשפיע על דרך הסיקור: ההכנסות מפרסום בטלוויזיה ירדו פלאים.

גם ללא המיתון המחריף מדובר בתקופה חלשה יחסית בשנה, השילוב של שני הגורמים האלו, ביחד עם אווירת הנכאים של מבצע צבאי שלא מספק תמונות שמצמידות את הצופים אל המסך, גרמו לירידה חדה בהכנסות מפרסום. על כן בלטה בסוף השבוע האחרון הנימה של "מה יהיה?".

ההמתנה הצבאית בציפייה להחלטת הדרג המדיני, היא מובנת לכל צופה חדשות ממוצע, אבל בעיני התקשורת, היא בלתי נסבלת, ובאולפני סוף השבוע, הורגשה היטב נימת הבהילות.

חזרה לשגרה

בערוץ 2, נדמה כי מכים על חטא: את הביטול של "ארץ נהדרת" בשבוע שעבר, הסבירו בקשת בכך שביום ראשון, היום הקריטי לקראת התוכנית שמשודרת בשלישי, היה המבצע הצבאי בראשיתו, וקורבנות ראשונים בקרב לובשי המדים דחו את ההכנות למשדר והביאו לביטולו. בינתיים החלו כבר בשידור קדימונים לתוכנית של מחרתיים. הזכיין השני של הערוץ, רשת, שב לשדר בסוף השבוע כמעט כרגיל: "צחוק מהעבודה" ו"שבוע סוף" חזרו ללוח המשדרים.

ערוץ 10 לעומת זאת, בבעיה קשה. לא רק שהשעו שם את "הישרדות" עד להודעה חדשה, ואפילו הכינו קליפ מיוחד ש"חוגג" את ההמתנה, בינתיים התברר שנבחרת האקטואליה שלהם, למרות כוכביה המתוגמלים היטב, לא מצליחה "לצרוב את תודעת הציבור" להכרה ביתרונה, ומסתפקת ברייטינג השגרתי והנחות מול הערוץ השני. מצד שני, בערוץ 10 לא יכולים להסתכן בעוד השקה צולעת של תוכנית הדגל שלהם. ולכן, ממש כמו הכוחות בשטח, הם ממתינים בדריכות להחלטה בדבר העמקת המבצע.

שני מנצחים

יש גם מנצחים במלחמה הזאת, לפחות בינתיים ולפחות שניים: ניר דבורי ואור הלר. כנהוג במלחמה, נוהג צה"ל לאפשר דיווח מצומצם משדה הקרב ל"פול" של עיתונאים. כלומר, נציגים של כלי תקשורת אחד שמדווחים לכלל הערוצים.

כדי למנוע מלחמות אגו בין העיתונאים הבכירים, משמשים אור הלר וניר דבורי, לא מה"כוכבים" של שני הערוצים, כאנשים שמדווחים מהשטח. לא משנה מה תהיינה תוצאות המלחמה, הרי שהשניים, שהפכו לחלק מסדר יומו של כמעט כל צופה טלוויזיה בישראל, ייצאו ממנה נשכרים.