המדינה: בקשה לאכוף הסכם מכירת מניות חייבת באגרה כמו תביעה כספית

המדינה הגישה לביהמ"ש את עמדתה בעניין התביעה שהגישה קבוצת חבס נגד יגאל אהובי, בה נדרש ביהמ"ש להצהיר כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב, לפיו אהובי ירכוש את אחזקותיה של חבס במיזם מלונאות בבריטניה

המדינה (הנהלת בתי המשפט) טוענת כי מי שמבקש מבית המשפט צו הצהרתי המורה על אכיפת הסכם בדבר מכירת/קניית מניות, מבקש למעשה סעד כספי מוסווה, ולכן עליו לשלם אגרה כפי שמשולמת בתביעה כספית. יצויין כי האגרה על צו הצהרתי נמוכה יותר מזו שמשולמת על תביעה לסכום כסף קצוב.

המדינה הגישה את עמדתה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בעניין התביעה שהגישה קבוצת חבס שבבעלות הרצל חבס נגד איל הנדל"ן יגאל אהובי. בתביעה נדרש בית המשפט להצהיר כי בין הצדדים נכרת הסכם מחייב, לפיו אהובי ירכוש את אחזקותיה של חבס (חברת GOODMAYES) בשיעור 3% במיזם מלונאות בבריטניה, הכולל 16 מלונות של רשת הילטון, תמורת 3.1 מיליון ליש"ט. אהובי מצידו הכחיש כי נכרת הסכם כזה.

במועד הגשת התביעה שילמה חבס אגרה על סך של 975 שקל בלבד, לפי תעריף של בקשה לסעד הצהרתי של אכיפת הסכם. אהובי הגיש לבית המשפט בקשה למחיקת התביעה על הסף. הוא טען כי מדובר בתביעה כספית לכל דבר ועניין, כיוון שהסעד הנדרש בפועל הוא לחייבו לשלם 3.1 מיליון ליש"ט. לדבריו, התביעה נוסחה כתביעה לאכיפת הסכם, רק מתוך ניסיון פסול לחמוק מתשלום אגרה בסך כחצי מיליון שקל.

סעד כספי מוסווה ומובהק

בית המשפט ביקש לקבל את תגובת המדינה לבקשת אהובי למחיקת התביעה על הסף, וזו הודיעה כעת כי היא מצדדת בעמדת אהובי, לפיה מדובר בתביעה כספית-חוזית, החייבת באגרה של כחצי מיליון שקל.

לדברי המדינה, הסעד המבוקש בתביעה הינו סעד כספי מוסווה ומובהק, הניתן לכימות והערכה מדויקת. המדינה מציינת כי חבס מבקשת למעשה לקבל סכום כספי ניכר, שמקורו בחוזה שנכרת לטענתה, אך בחרה להגיש תביעה במתכונת של סעד הצהרתי לאכיפת הסכם, כדי לחסוך את כספי האגרה, האמורים להיות משולמים לקופת הציבור.

השופטת ד"ר מיכל אגמון-גונן ביקשה מקבוצת חבס להבהיר מדוע התביעה לא תתברר בבית משפט שלום, אם לדעתה מדובר באכיפת הסכם ולא בתביעה כספית. (ת.א. 1977/08).