בית משפט השלום בתל-אביב סירב לדחות מחמת התיישנות תביעה נגד המדינה להחזר מכס ששולם "תחת מחאה", וזאת למרות שהוגשה יותר מ-3 חודשים לאחר התשלום. בהחלטה תקדימית נקבע כי העובדה שהיבואן ניהל בתקופה זו מו"מ באשר לשיעור המכס מצדיקה להאריך את המועד להגשת התביעה.
"תקופת ההתיישנות של 3 חודשים שבסעיף 154 לפקודת המכס המנדטורית, היא הוראה דרקונית", קבע השופט מנחם קליין. "איננו חיים במדינת 'דרקוניה' אלא במדינת ישראל הריבונית, היהודית והדמוקרטית".
סעיף 154 קובע שיבואן המשלם מכס "תחת מחאה" בשל מחלוקת על סיווג הסחורה המיובאת, יוכל לתבוע החזר מהמדינה ובלבד שיגיש את תביעתו בתוך שלושה חודשים. מדובר בתקופה קצרה ביותר, גם בהשוואה להוראות השבה אחרות של מס ששולם ביתר. מאז שנות ה-80 מתחו בתי המשפט (לרבות העליון) ביקורת על קוצרה של התקופה, אך קבעו בעקביות שלא ניתן להאריכה.
במקרה הנדון בתביעה זו, סניטק מוצרי אמבטיה ייבאה מקלחונים ובשל מחלוקת בנוגע לסיווגם שילמה מכס תחת מחאה. אחרי יותר משלושה חודשי הידברות שלא צלחה, היא הגישה תביעת השבה. אגף המכס טען שרוב רשימוני הייבוא שולמו יותר משלושה חודשים לפני הגשת התביעה.
אינטרס ציבורי
השופט קליין ציין שאמנם "חליפת מכתבים כשלעצמה אינה מאריכה אוטומטית את תקופת ההתיישנות הסטטוטורית", אך הזכיר פסיקות שמתחו ביקורת על כך שהתקופה הקצרה אינה מספיקה להתייעצות עם עורכי דין מומחים ולניסיונות שכנוע הדדיים, ומעודדת יבואנים לתבוע לפני מיצוי ההידברות.
לדבריו, "תקופה קצרה זו נוגדת את האינטרס הציבורי שלא להרבות בהליכים משפטיים במערכת משפט כה עמוסה. חיוב אזרח לגשת לבית המשפט כשבפועל ייתכן שבתקופה זו יוכל להסדיר את ענייניו מול הרשות, אינה סבירה ונגועה בחוסר הגינות וחוסר מידתיות. לא ניתן לומר שאם עברו חמישה חודשים, בית המשפט דן בעניין ש'עבר זמנו' או שהנתבע נאלץ לשמור מסמכים ל'תקופה בלתי מוגבלת'".
מעבר לכך, לדברי קליין, כשהרשות עונה לפניות האזרח מבלי להעמידו בפועל ובמהרה לעובדה שחליפת המכתבים "תמוסס" את זכות תביעתו, "יש לבדוק בשלב הבאת הראיות האם במו"מ זה לא היה יסוד של חוסר תום-לב וככזה ייתכנו מצבים בהם תוארך תקופת ההתיישנות עקב מצג שווא זה".
נימוק נוסף של קליין היה ייחודי. "יקשה עליי מאוד להסביר לאזרח, במקרה (היפותטי) שתביעתו תימצא מוצדקת והסחורה אכן לא סווגה נכונה, מדוע עליו לשאת בתשלום מכס הגבוה מהדרוש בגין הרשימונים, אך ורק מהסיבה שניסה לשכנע את שלטונות המכס בצדקת טענתו ולא רץ לבית המשפט מייד עם תביעתו", ציין.
קליין שב וקרא לכנסת להאריך את התקופה, ואף לקבוע במקומה במסגרת פקודת המכס הליכי השגה וערר מינהליים (כמו בענייני ארנונה) שיכריעו בסוגיית סיווג והחזר כספים. (ת.א. 11986/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
