הנקראות ביותר

יו"ר לשכת שמאי המקרקעין, ארז כהן: "השמאי הממשלתי הוא גם המחוקק וגם התליין"

השמאי הממשלתי הראשי: "גילויי הדעת שמוציא השמאי הממשלתי מיועדים לשמאים הכפופים לו בלבד ולא לשמאים הפרטיים"

התקפה חריפה של ארז כהן יו"ר לשכת שמאי המקרקעין על השמאי הממשלתי. כהן טוען כי השמאי הממשלתי יוזם עודף רגולציה ומביא לפגיעה בהתנהלות השוק החופשי בישראל. לדבריו, "מתוקף הגדרת תפקידו והיותו חלק ממשרד המשפטים, השמאי הממשלתי הינו בפועל גם המחוקק וגם התליין". כפל התפקידים הזה, מסביר כהן, יוצר בעיות רבות בעיקר בשני נושאים: הגשת עררים על שומות וחיובי מינהל מקרקעי ישראל וגילויי הדעת שמוציא השמאי הממשלתי.

"שמאים העובדים תחת השמאי הממשלתי הם אלו הקובעים את גובה השומות לפיהן יוצאים חיובי מינהל מקרקעי ישראל", אומר כהן. "הבעיה מתחילה כאשר שמאים אלו הם גם הפוסקים בענייני השגות ועררים שמגישים אזרחים ויזמים כנגד שומות אלו. משמעות הדבר הינה שמוסד השמאי הממשלתי הינו גם הפוסק וגם השופט באותו נושא עצמו ולכך אין אח ורע במערכת המיסוי הציבורית במדינת ישראל".

לשכת שמאי המקרקעין פועלת לקידום שינוי הליכי חקיקה חדשה שיביאו להפרדה בין שתי הסמכויות האלו. כהן אומר כי כפי שבנוי תפקיד השמאי הממשלתי היום הוא אינו יכול להיות גורם בלתי תלוי ביושבו גם על כס המחייב וגם על כס הפוסק בעררים. "לכן", אומרים בלשכה, "במרבית המקרים משתנה תוצאת הערר באחוזים בודדים בלבד אם בכלל מהסכום המקורי של השומות ללא התייחסות של ממש לסכום אותו מציג השמאי מטעם בעל הקרקע או הנכס".

לדברי כהן גופים שונים ובהם המינהל שותפים לתזכיר להצעת חוק חדשה שהוכנה לאחרונה ובה מוצעת הפרדת תפקידים. לפי התזכיר, מעמדו של השמאי הממשלתי ישתנה והוא יהפוך לחבר בוועדת עררים לצד שמאי נוסף מרשימת השמאים המכריעים, כאשר בראש הוועדה יעמוד עורך דין על תקן שופט שעבר הכשרה מתאימה.

בנוסף, תוקפים בלשכה את "גילויי הדעת שמוציא השמאי הממשלתי חדשות לבקרים. מדובר בהנחיות מקצועיות של השמאי הממשלתי האמורות לחייב את השמאים הכפופים אליו בלבד. אולם בפועל ההתייחסות לגילויי דעת אלו כנורמה עליה מתבססים בהכרעות דין וזאת בשל היות השמאי הממשלתי אגף במשרד המשפטים. התוצאה הינה התערבות ישירה בהתנהלות שוק חופשי ובהתערבות שלטונית מסוכנת". כהן אומר כי "לצערי, השמאי הממשלתי הנוכחי, מנסה להכניס את ענף השמאות לתבניות ולהכניס רגולציה רבה מדי היוצרת התערבות בוטה ומסוכנת בשוק חופשי ומשפיעה עליו. לכן, לשכת שמאי המקרקעין פועלת לבקרה על גילויי הדעת האלו ולחשיפתם לציבור כהנחיות וכהמלצות לעובדי השמאי הממשלתי בלבד".

בתגובה לדברים מסר דובר משרד המשפטים בשם השמאי הממשלתי הראשי אייל יצחקי: "הטענה הראשונה אינה נכונה עובדתית. חיובי מינהל מקרקעי ישראל (ממ"י) נערכים על פי שומות המבוצעות ע"י שמאים פרטיים שעובדים עבור ממ"י. השגות על שומות אלה מועברות לשמאי הממשלתי במשרד המשפטים (שהוא כמובן גוף אחר במשרד ממשלתי אחר). אגב, כפילות כזו קיימת בחיובים שונים במיסוי מקרקעין כאשר השגה נידונה אצל מנהלו של השמאי הראשון שערך את השומה".

"גילויי הדעת שמוציא השמאי הממשלתי מיועדים לשמאים הכפופים לו בלבד ולא לשמאים הפרטיים. הסיבה ששמאים פרטיים עושים בהם שימוש נובעת מהעובדה הפשוטה שהן נגישות לציבור ומופיעות באתר האינטרנט של משרד המשפטים. אין כל כוונה להסתיר הנחיות אלה וכל אזרח יכול להיעזר בהן ולעשות בהן שימוש למטרותיו. מצער להיווכח כי החלטת השמאי הממשלתי לנהוג בשקיפות מלאה, תורגמה לטענה התמוהה שזו כביכול התערבות שלטונית מסוכנת".

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות