"שוק היצירה מסוגל לעמוד בכל מחוייבויות ההפקה של זכייניות הטלוויזיה"

"הטענה ששוק הטלוויזיה נמצא בחוסר חומרים הינה טענה לא מבוססת ואולי אף מגוחכת", כך טוען המפיק אייל מלובן בחוות-דעת שהכין עבור הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו ושהגיעה לידי "גלובס". דברים אלה נכתבו בין השאר בהמשך לטענות זכייניות הערוצים המסחריים, לפיהן שוק היצירה אינו מסוגל לעמוד במחויבויות הרבות שחלות על הזכייניות.

חוות-הדעת של מלובן עוסקת בנושא ההפקות הקנויות אותה התבקש על-ידי הרשות השנייה להכין כבר בחודש מאי 2008, בדיקה שהגיעה לסיומה בימים אלה. בהתאם לכללי הרשות השנייה, אשר גורמים למחלוקות קשות, ישדר בעל זיכיון במכסה לתוכניות סוגה עילית בה הוא מחויב, הפקות מקומיות קנויות בשיעור שלא יפחת מ-65% ממכסה זו.

מלובן מבהיר בחוות-הדעת כי בשוק ההפקה הישראלי יש את כל האמצעים והיכולות לתת מענה הולם לדרישות של ייצור תוכניות מסוגה עלית, אולם לדבריו הזכיינים לא דאגו להכין לעצמם מאגר מספיק של תכנים לטווח הארוך. מלובן מציע כי חשוב שלזכיינים תהיה יכולת השקעה אמיתית בפיתוח תכנים, כך שיכלו לבחור מהתכנים המפותחים את אלה שראויים לשידור ו"לזרוק לפח" את אלה שאינם - דבר שיתאפשר רק אם יוכר לזכיין לפחות חלק מההוצאה המושקעת בפיתוח תכנים שבסופו של דבר אינם משודרים.

מחוות-הדעת עולה עוד כי חובה להשאיר את שוק הטלוויזיה להתנהלות חופשית ולאפשר לכל מפיק לרכוש שירותי הפקה ממי שהוא רוצה, כאשר לטענת מלובן, לא נכון להגביל את המפיקים להשתמש בשירותים שמספק הזכיין.

מלובן מתייחס גם לתוכן השיווקי, ולדבריו הכספים מהתוכן השיווקי "נבלעים" על-ידי הזכיינים, אולם הדבר לא בא לידי ביטוי ביצירה ובהפקה. לדעת מלובן חובה לחייב את הזכיין בשני דברים: שקיפות שמטרתה לדווח לצופה לפני תחילת התוכנית כי התוכנית כוללת תוכן שיווקי, והדבר השני הוא התייחסות לתקציב המתקבל מחברות עבור התוכן השיווקי.

מהרשות השנייה נמסר בתגובה: הדו"ח הופץ לחברי המועצה ויידון במסגרת הדיונים על מיקוד הרגולציה".

מהיוצרים נמסר בתגובה: "לצערנו הדו"ח מאשש את טענת איגודי היוצרים והעובדים מזה זמן רב, כי הזכיינים רומסים ברגל גסה את החוק גם במחיר פגיעה בפרנסתם ובזכויותיהם של אלפי עובדים ויוצרים בתעשייה. אנו קוראים לרשות לאמץ את הדו"ח ככתבו וכלשונו".