טורקיה מהדקת את שיתוף הפעולה עם שכנה של ישראל

חברה הודית חתמה על הסכם עם אלביט, שלפיו תטמיע את מערכת PULS בשרשראות הייצור שלה • טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות • בגרמניה הוחלט להחליף את הרחפנים הסיניים בחלופות אירופאיות בשל החשש הביטחוני • השבוע בתעשיות הביטחוניות

בניית ספינת מודיעין טורקית / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב
בניית ספינת מודיעין טורקית / צילום: צילום מסך מתוך יוטיוב

הודו היא כבר מזמן הלקוחה הביטחונית הבולטת של ישראל, אבל שיתוף הפעולה רק הולך ומתהדק לתחומים נוספים - כמו שיגור רקטות. במקביל, שיתוף הפעולה הביטחוני בין טורקיה לבין מצרים מתהדק. על כל זאת ועוד בפינת התעשיות הביטחוניות השבועית של גלובס.

הודו ניסתה את הרקטות של אלביט

חברת ניבה ההודית ביצעה בהצלחה ניסוי במערכת סוריאסטרה (SURyaSTRA), משגר הרקטות האוניברסלי הראשון מתוצרת מקומית. עם זאת, ההודים נזקקים גם ליכולות הישראליות: ביולי אשתקד חתמה ניבה על הסכם עם אלביט מערכות , שלפיו תטמיע את מערכת PULS הפופולרית בשרשראות הייצור שלה, כחלק ממדיניות Make In India של ראש הממשלה נרנדרה מודי.


PULS היא מערכת שמסוגלת לשגר רקטות לא מונחות, חימושים מדויקים וגם טילים בטווחים שונים. המשגר מותאם באופן מלא לפלטפורמות קיימות, בין אם גלגליים ובין אם זחליים, ובכך מאפשר הפחתה משמעותית בעלויות התחזוקה וההכשרה, תוך שניתן לפגוע עמו במטרות בטווח מקסימלי של 300 ק"מ.

מנגד, הודו היא הלקוחה הבולטת של התעשיות הביטחוניות הישראליות. מנתוני מכון שטוקהולם למחקרי שלום (SIPRI) עולה כי הודו ייבאה בין השנים 2025-2021 כ־29% מהיצוא הביטחוני הישראלי, כשאחריה ניצבו גרמניה (21%) וארה"ב (7.8%). הייבוא ההודי מעודד גם מההתאמה של ישראל לדרישות הייצור המקומי, וההירתמות להעברת ידע.

טורקיה ומצרים בוחנות בניית ספינות משותפת

לטורקיה יש כמה יתרונות צבאיים משמעותיים במזרח הים התיכון, כשאחד הבולטים שבהם הוא עוצמת הצי ותעשיית המספנות המקומית. מנגד, אחת המדינות שמסתמכת על יכולות אסטרטגיות ימיות מבחוץ היא מצרים. עתה, כששתי המדינות הולכות ומתקרבות ברמה הביטחונית, טורקיה ומצרים בוחנות צעדים ליצירת שיתוף פעולה בבניית ספינות. כך סיפר אדמירל ארג'ומנט טטליאולו, מפקד הצי הטורקי, בתרגיל הימי המשותף "ים הידידות 2026", שהתקיים באלכסנדריה.


התרגיל היווה את המהדורה השנייה ברציפות של "ים הידידות", לאחר שהתרגיל אשתקד הפסיק עוינות של 13 שנים בין המדינות. לא מן הנמנע שבמטרה לקדם מכירות, לאלכסנדריה נשלחה השנה הספינה הגדולה ביותר שנבנתה במספנות הטורקיות אי פעם: TCG אנאדולו. במסגרת התרגיל, המצרים והטורקים תרגלו לוחמה על פני המים, לוחמה נגד צוללות, וכן הגנה אווירית בתווך הימי.

תוך כדי התרגול קיים טטליאולו שיחות עם מקבילו המצרי, תת־אדמירל מחמוד אל־פאוזי, ואמר שהתרגיל הוא ביטוי לשיתוף הפעולה הגובר של ציי המדינות. עבור ישראל זו עשויה להיות סיטואציה בעייתית, שהרי הגורם העוין העיקרי במזרח הים התיכון היא טורקיה, ואם לזו יהיה תיאום ביטחוני משמעותי עם מצרים - עלולה להיווצר פגיעה בחופש הפעולה. באמצעות מל"טים כדוגמת בייראקטר TB3 או כשב"מים כמו פיראנה שהשתתפו בתרגיל, פעילות חיל הים הישראלי עלולה להיפגע.

גרמניה עוצרת את רכש הכטב"מים הסיניים

סין משפיעה על שרשראות אספקה בתחומים שונים, כולל בענף הרחפנים. ענקית הרחפנים הסינית DJI חולשת על יותר מ־70% מהשוק העולמי, כשבמקרה של ארה"ב - מדובר ביותר מ־90% מרחפני התחביב וכ־70% מהרחפנים שמשמשים את התעשיות השונות. המוצרים שלה מבוקשים בזכות ה־Value For Money הגבוה ביחס למחיריהם, ועדיין זו תוצרת סינית. על כן, במדינות המערב ככלל ובארה"ב בפרט, יצרו תוכניות שנועדו לנתק אותן מהתלות בשרשראות האספקה הסיניות.


מי שהחליטה להצטרף לתהליך היא גרמניה, עם החלטתה שלפיה תחליף רחפנים סיניים באלטרנטיבות אירופאיות. הנימוק מאחורי הצעד שצפוי לעלות לא מעט כסף, הוא חששות ביטחוניות. כך לפי סוכנות הידיעות רויטרס. השימושים ברחפנים הסיניים בגרמניה נסובו סביב תרגילים וביום אויב, בזכות מחירם הנמוך, ובכל זאת בברלין מעדיפים את אבטחת הביטחון הצבאי, תחום ה־IT, ושמירה על מידע רגיש.

ברויטרס דווח, כי אסטרטגיית הרחפנים בברלין אפשרה למפקדים גרמנים לרכוש מודלים סיניים מסחריים כולל DJI. כצפוי, בבייג'ינג לא שמחו לגלות על ההחלטה, ובמשרד החוץ הסיני הגדירו אותה בתור "אפליה" של מוצרים סיניים. בסיכומו של דבר, המאבק הטכנולוגי בין המערב לבין סין צפוי להימשך, כשביולי האחרון החליטו בבייג'ינג להגביל יצוא מוצרים דו־שימושיים ל־14 גופים אירופאים בתגובה לסנקציות בכלל על רוסיה, כולל ריינמטאל הגרמני.