הבונוס של בונו

בכל התחומים, ובעיקר בהיי-טק, אפשר לראות כיצד לאורך השנים, פעם אחר פעם, משקיעים משוכנעים שאו-טו-טו החברה אליה הזרימו כסף מתאוששת, ומזרימים כספים נוספים רק בשביל לגלות שזו הייתה טעות קשה. זה מפתה, וזה כמו הימור בקזינו - צריך לדעת מתי להפסיק.

צריך למשל לדעת שאם הושקעו 325 מיליון דולר בחברת היי-טק בת 17, על-ידי קרן פרייבט אקוויטי שמתמקדת בטכנולוגיה, והמניה קרסה - הרי ש-100 מיליון דולר נוספים לא בהכרח יגרמו לחברה להתרומם כעוף החול. הסיכוי לכך אינו גבוה.

אבל לפעמים, יש הפתעות - כמו באגדות. הסינדרלה החדשה, זאת שזה קרה לה, היא Palm, מפתחת מחשבי כף-יד. זאת שהאמינה שחברה חבוטה משנות ה-90 יכולה לשנות עורה, היא הקרן Elevation Partners, שאחד השותפים שלה הוא לא אחר מאשר סולן להקת U2, בונו (בין השקעה להשקעה הוא הספיק גם להופיע באירועים סביב השבעתו של ברק אובמה לנשיא ה-44 של ארה"ב).

אלביישן, המנהלת נכסים בהיקף של 1.9 מיליארד דולר, השקיעה בחברה 325 מיליון דולר ב-2007 ושנה וחצי לאחר מכן, בחודש שעבר, הזרימה 100 מיליון דולר נוספים במהלך שגרר הרמת גבות במקרה הטוב, וביקורת צולבת במקרה הפחות טוב.

קשה היה להבין למה הקרן שופכת כסף על חברה שהצליחה לפספס כל הזדמנות אפשרית בשנים האחרונות (בכל זאת, מוצר ה-Treo שלה היה כאן כבר בשנות ה-90) ולא נחשבת בכלל כמי שמכדררת במגרש של ה-iPhone של אפל או ה-BlackBerry של RIM.

עם התחרות העזה בשוק, פאלם הייתה בסכנה - ויעיד על כך הפסד (פרופורמה) של 80 מיליון דולר ברבעון השני הפיסקלי והפסד נקי של כחצי מיליארד דולר כולל הוצאות חד-פעמיות. מצבה של החברה היה רחוק מלהיות אטרקטיבי עם שריפת מזומנים של 20 מיליון דולר ברבעון (שאמורה הייתה להיות מוכפלת ברבעון הנוכחי) וגירעון של כ-400 מיליון דולר בהון העצמי.

לפעמים, הכוכבים פשוט מסתדרים בשורה. שבועיים אחרי שהכסף זרם לקופת פאלם, התקיימה תערוכת האלקטרוניקה הצרכנית CES בלאס וגאס, ופאלם חשפה שם את התשובה שלה לבלקברי ול-iPhone בהפתעה מוחלטת - את ה-Palm Pre. "נועז", "המכשיר הטוב ביותר שלה מעולם" היו רק חלק מהסופרלטיבים למוצר שמצויד, כנדרש, במסך מגע. אלביישן ביצעה את ההשקעה הראשונה ב-8.5 דולרים למניה, ואת זו האחרונה במחיר של 3.25 דולרים. המניה זינקה מאז חדות, ונסחרת במחיר הגבוה ב-140% מהמחיר ששילמה אלביישן.

שלושה לקחים

לסיפור של פאלם יש גם זווית ישראלית: אריק בן-חמו, ישראלי לשעבר שהגיע לעמק הסיליקון בשנות ה-70, היה מנכ"ל פאלם בעבר וכיום הוא יו"ר Com3 ממנה התפצלה בעבר פאלם.

מכל מקום, מאגדת הסינדרלה של פאלם יכולות חברות הטכנולוגיה והמשקיעים להפיק מספר לקחים, ברוח התקופה: האחד, שמה שכבר נקבר סופית יכול להראות שוב קו חיים במוניטור, עם השקעה נכונה במחקר ופיתוח. השני, שלפעמים אין ברירה לחברה אלא לדלל את משקיעיה קשות (ההשקעה בוצעה גם עם מניות בכורה לאלביישן), כדי שבכל זאת החברה תשמור על עצמה חיה ופועלת ולא תפשוט רגל, כפי שהיה חשש ברור שיקרה בפאלם. בימי הגאות היה מה להלין על החברות שנוקטות בגישה הזו, היום צריך רק להכיר תודה על זה שהחברות הללו עוד קיימות.

הלקח השלישי, שלא תמיד המשקיפים על מהלכים בשוק צודקים - האנליסטים והעיתונאים ביקרו את אלביישן על הכסף שהיא מבזבזת, ובסופו של דבר היא זכתה לתשואה מרשימה, כזו שאפשר רק לחלום עליה בזמן מיתון. העבודה הקשה כעת תהיה לתחזק את זה ולהוכיח שלא מדובר רק בבאזז, אבל לפחות סופסוף יש לפאלם גם עם מה לעבוד כדי שתתחמק מפשיטת רגל.

השקעות לא צפויות

נראה שזה הולך להיות המודל להשקעות בחברות הוותיקות יותר, אלה שהן כבר לא סחורה לוהטת בשוק: או השקעה בדילול גבוה שעשויה להציל את החברה (לפחות בינתיים), או מכירה. לפעמים אפשר גם מודל משולב, ולכן נשמעות בשוק הערכות לפיהן HP או דל עשויות להתעניין בפאלם, ואולי היא נראית כעת אפילו יותר אטרקטיבית מבחינתן, כשהיא מנסה למצב עצמה כמתחרה בסמלי הסטטוס האולטימטיביים - iPhone ובלקבקרי.

בהשקעה של אלביישן יש עוד נקודה מעניינת: בונו הוא לא רק שותף-מנהל בקרן, הוא גם מייסד משותף. באחרונה, גם ביורק, הזמרת האיסלנדית, ייסדה קרן הון סיכון, שנקראת קרן ביורק, ומתוכננת להתמקד בעיקר בקלינטק. קשה להאמין שבקרוב נראה את דנה ברגר הופכת לשותפה-מנהלת של קרן או את קובי פרץ למייסד משותף, אבל צריך לשמור על ראש פתוח גם לכיוונים האלה.

אולי כדאי לנו בישראל ללמוד שלא רק יזם לשעבר או בוגר MBA יכולים להיות שותפים בקרנות, ממש כמו שלא רק גנרלים לשעבר צריכים להכתיב מדיניות ביטחונית. לפעמים החשיבה מחוץ לקופסה, מחוץ לאזור הנוחות, יכולה להניב תוצאות חיוביות.