רואים את הסוף

ירון צ'רבוניץ הוא סמנכ"ל ההשקעות בגאון בית השקעות

הנגיד סטנלי פישר יפחית הערב את הריבית במשק ב-0.5% ויציבה בשיעור 1.25% - שפל היסטורי. הפחתה ב-0.5% בריבית צפויה ומגולמת כבר בשוק ההון. השאלה העיקרית היא לאן הולכים מכאן.

בארה"ב הריבית נעה בין 0% ל-0.25%, ואני מעריך שפישר ישמור על הפער בשיעור 0.75% מהריבית בארה"ב. חישוב מהיר יביא אותנו למסקנה שהריבית בישראל תרד עד 0.75%-1%, ושם תיעצר.

פישר יתקשה להוריד את הריבית מתחת ל-0.75% בתנאים הנוכחיים במשק. המיתון עמוק והגירעון התקציבי השנה צפוי להיות גבוה מאוד, כך שפער ריביות נמוך מדי מול ארה"ב עלול לגרום לבריחת הון מהארץ והפחתת האטרקטיביות של המשק הישראלי כיעד השקעה בעיני המשקיעים הזרים.

פער ריביות נמוך יכול אמנם להחליש את השקל ולעודד את הייצוא, אך פער נמוך מדי בתנאים הקשים השוררים במשק כיום, עלול להחליש את השקל באופן משמעותי, יותר ממה שבנק ישראל היה מעוניין, עד כדי התרופפות השליטה שעדיין נותרה לו בשער החליפין.

עיוותי אינפלציה

לאחר פרסום מדד המחירים לצרכן החודש, אשר היה גבוה מהתחזיות, הגיוני להסיק שפישר יסתפק בהורדת ריבית מתונה. אך לא כך הדבר. אם מביטים בשורה התחתונה, מדד דצמבר היה בהחלט גבוה יחסית. אולם אם מנתחים לעומק את המדד מגלים תמונה אחרת:

1. סעיף הדיור לא באמת עלה אלא שיטת המדידה היא זו שעיוותה את המציאות;
2. בסעיף ההלבשה וההנעלה ישנה התאמה שנתית כך שגם פה היה עיוות במדידה.

להסבר על מדד דצמבר מאת הסטטיסיקאי הממשלתי

למעשה, אם מנטרלים את שני הסעיפים הללו, ניתן לראות כי מדד דצמבר ירד ביותר מ-0.6%, וזאת לאחר ירידה ב-1.4% בנובמבר (שוב, בנטרול סעיף הדיור). הנגיד לא מביט בשורה התחתונה אלא במה שקורה במציאות; והמציאות מחייבת הורדת ריבית חדה.

מכיוון שהורדת הריבית כבר מגולמת בשוק, חשוב יהיה לשים לב להודעת הריבית המצורפת. אם הודעת הריבית לא תאותת על כוונתו של בנק ישראל להמשיך גם מגמת ההקלה המוניטרית, הרי שהשוק לא יקבל זאת בחיוב. אם בהודעת הריבית יופיע המשפט שליווה את ההודעות הקודמות, אשר מדגיש את מחויבותו של בנק ישראל לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות במשק ולא להסס לנקוט בכל צעד שיידרש, השוק יפרש זאת בסלילת הדרך להורדות ריבית נוספות, בהתאם לציפיות.

ארגז הכלים מתרוקן

בנק ישראל מתקרב למיצוי מהלך הורדות הריבית, מכורח הנסיבות, וייתכן שנגיע ליעד הסופי עד סוף הרבעון הנוכחי. הנעלם העיקרי נוגע ליום שלאחר תום הורדות הריבית. לצערי, אין לבנק ישראל עוד הרבה כלים מעבר להורדות הריבית, ועיקר הלחץ יופנה כלפי האוצר.

הממשלה חייבת להזרים יותר כסף לשווקים, לעסקים, למשק. יש להזריק נזילות ולהפיח רוח חיים בכלכלה.

נכון להיום, הבנקים לא תרגמו את הורדות הריבית של בנק ישראל והם לא מספקים אשראי. אך הבנקים לא אשמים, כיוון שהסביבה העסקית במשק מסוכנת יותר ובנוסף עליהם לעמוד ביעד הלימות ההון של בנק ישראל. הבנקים נמצאים כיום בקצה העליון של הלימות ההון שלהם, כך שהלחץ עליהם גדול מספיק. הפתרון צריך להגיע מהאוצר: עליו לתת ערבות לבנקים כדי שיעמדו ביעד הלימות ההון ולהזרים כסף לגלגלי המשק, כיוון שכרגע הכל קפוא.

תוצאת הייבוש

את השלכות מצוקת הנזילות נראה בחודשים הקרובים, בעיקר בענפים שזקוקים להון כמו חמצן, כדוגמת ענף הדיור. הקבלנים לא יוכלו להתחיל בפרויקטים חדשים, ההשקעות במשק ירדו באופן דרמטי והמיתון יחריף. לאור המצב הנתון, התעסקות הממשלה בבחירות הינה מקוממת. הביטו בנעשה בחו"ל: הממשל האמריקני העביר תכניות חילוץ והזרים כספים למשק גם בתקופת הבחירות.

המצב הקשה בחו"ל לא רחוק מאיתנו. זה ממש קרוב. חייבים לפעול עכשיו.

להרוויח מהמצב

בינתיים, עד להעברת השרביט כולו לידי האוצר, המשך הורדות הריבית מספק למשקיעים הזדמנות לרשום רווח הון, על-ידי השקעה באפיק השקלי, כאשר הטווח המומלץ הוא 3-4 שנים. הריבית המוצעת בטווח זה גבוהה בהרבה מהאפיק השקלי הקצר ונושאת סיכון נמוך בהשוואה לאפיק השקלי לטווח ארוך.