ביזיון ושמו יועץ פיננסי

שלמה יצחקי הוא הסטטיסטיקן הממשלתי

מאמרו של יוסי פרנק "ביזיון ושמו הלמ"ס", אשר פורסם במדור הדעות בגלובס בשבוע שעבר בתגובה למדד חודש דצמבר, כולל טעויות גסות. אני סבור שיש מקום להזהיר את הציבור מפני דבריו לגבי הפער בין תחזיות הלמ"ס למדד השנתי. זאת מאחר והם רק מחזקים את התחושה שאינו מבין בנושא.

הלמ"ס אינה מפרסמת תחזיות אלא רק נתונים על סמך העבר. מתקבל הרושם שההבחנה בין מושגים הלקוחים מניתוח סדרות עתיות כגון קצב, מגמה, ניכוי עונתיות ובין תחזיות אינה מוכרת למר פרנק.

לטובת הקוראים אנו מצרפים תשובות לשאלות שמעלה מר פרנק. הוא היה מקבל אותן אילו טרח להפנותן ללמ"ס:

1. פרנק כתב: "ברור שאלמלא ירדו מחירי העגבניות ב-41% ייתכן שהמדד היה חיובי".
   תגובה: העגבניות שירדו ב- % 41.2 גרעו 0.1359 מהמדד (כפי שפורסם). גם בלעדיהם לא היה המדד חיובי, לכל היותר הוא היה נשאר ללא שינוי.
   
   
2. פרנק כתב: "איך ייתכן שמחיר הדלק ירד ביותר מ- 10% וההשפעה הייתה כה שולית "?
   תגובה: מחירי הדלק לא ירדו ביותר מ- 10% אלא בפחות מ-9% (המחירים הממוצעים בפירוט לפי סוגי הדלק מפורסמים בלוחות) והשפעתם על המדד הייתה גדולה (גרעו 0.2956 נקודות מהמדד).
   
   
3. פרנק כתב: "איך ייתכן שמחירי השכירות והרכישה של דירות יורדים בהתמדה, על מחירים אלו, מתוכם הנקובים בדולרים, השפיעה גם ירידתו של הדולר ולפי הלמ"ס מחירי הדיור עלו? אולי הלכו כלכלני הלשכה לבדוק מחירים אצל אותו מתווך ואותו קבלן שהתראיין בעיתונות וטען שאין ירידה במחירי הנדל"ן?"
   תגובה: ירידות המחירים של דירות למכירה, חדשות ויד שנייה, משתקפים בנתוני הלמ"ס ומסתכמים בירידה בשיעור 0.3 אחוז.
   הנתון מפורסם בירחון לסטטיסטיקה של מחירים. ככל הנראה מר פרנק לא התבונן בלוח הנכון (מפורסם בלוח 6.1 ומתייחס לשינוי מחירים שבין החודשים אוקטובר-נובמבר לעומת החודשים ספטמבר-אוקטובר).
   השפעת הדולר על מדווחים בחוזים דולריים הייתה חיובית ולא שלילית! שער הדולר הממוצע החודשי אכן ירד ב- 0.5 אחוז אולם התפלגות התאריכים לפיהם ממירים בעלי הדירות והשוכרים את המחיר הדולרי לשקלים, אינה אחידה על פני החודש ובמרבית החוזים תאריך ההמרה הינו תחילת החודש.
   דרך חישוב פשוטה לקבלת ההשפעה האמיתית של הדולר על שוכרי הדירות היא שקלול שער הדולר הממוצע עם שער הדולר ב-1 לחודש ביחס של 60:40 בהתאמה. באותו באופן יש לחשב את ההשפעה האפקטיבית של המרכיב המרכזי של דיור: "שירותי דיור בבעלות הדיירים" עם חישוב דו-חודשי.

ההשפעה האפקטיבית של הדולר על חוזים הנקובים בדולרים

לעניין זה נציין שהשימוש בשוכרי הדירות המשתמשים בחוזה הנקוב בדולרים, עליו התבסס הטיעון בכתבה כמעט ואינו רלוונטי למדד דצמבר 2008 בשל הירידה הדרסטית בשיעור השימוש בחוזי שכירות הנקובים בדולרים כפי שמפורסם בירחון הלמ"ס.

אחוז החוזים הנקובים במטבע דולרי

הסיבה לעליות בחודשים האחרונים במחירי השכירות והדיור נובעת מכך שהחוזים המומרים לשקלים אינם מומרים בשער הדולר ביום חתימת החוזה אלא בשער דולר גבוה יותר.

מתרשים מס' 1 ניתן להסיק שכ-50% מהחוזים שנחתמו בחודש דצמבר עברו מחוזה דולרי לחוזה שקלי. כפי הנראה, בנקודת המעבר מחוזה דולרי לחוזה שקלי מתבצע תיקון עבור ירידת שער הדולר בחודשים שקדמו לחידוש החוזה.

הדבר מתבטא בעליית מחירים חדה (במונחים שקליים). מיותר לציין שכלכלני הלשכה לא ביססו את חישובם על סמך מתווך או קבלן כלשהו. אלא על סמך מדגם שוכרי דירות בהיקף כ-8,000 תצפיות בשנה.

1. פרנק כתב: "איך ייתכן שכבר חודשיים מתחרות ביניהן החנויות בכל מרכזי הקניות מי תציב את שלט ההנחה הגדול ביותר, אולם בלשכה מדדו עלייה במחירי הלבשה והנעלה? "
   תגובה: שלטי ההנחה על חנויות ההלבשה וההנעלה נועדו למטרות שיווקיות והן על-פי רוב כוללות מילים כמו "עד" או "על מבחר פריטים" המופיעות באותם שלטים גדולים.
   יצוין, שמחירי ההלבשה וההנעלה ירדו בהתבוננות שנתית כפי שפורסם במדד דצמבר בשיעור 3%. העלייה בחודש דצמבר מבטאת את שארית שינוי האיכות במוצרי ההלבשה בהתאם למחזוריות עונתית כפי שפורסם בהודעה לעיתונות.
   
   
2. פרנק כתב: "איך ייתכן שלמבצעי ההנחה של רמי לוי, המוזיל הנודע, הצטרפו באחרונה קמעונאיות כל הרשתות ונתון זה בקושי בא לידי ביטוי במדד?"
   תגובה: המבצעים של הרשתות הקמעוניות באו לידי ביטוי במדד במידה הנכונה. בסיס הנתונים עליו מתבצע החישוב כולל את כל הרשתות המזון הגדולות, כולל רמי לוי- שיווק השקמה. אי לכך, ירד מדד המזון בדצמבר ב- 0.3 אחוז. פירוט לגבי המוצרים נמצא בהודעה לעיתונות ובלוחות.
   
   
3. פרנק כתב: "איך ייתכן שכל קיבוצי הדרום מלאים במכוניות מעלות אבק ומגרשי נמל אילת כבר מזמן צרים מלהכיל את כלי הרכב החדשים, ורק יבואנים שהעניקו הנחות משמעותיות הצליחו למכור, ובלמ"ס מדדו עלייה במחירי הרכב?"
   תגובה: מדידת מחירי המכוניות אינה מתבססת על מידת האבק על המכוניות אלא על מחירי המכוניות. העלייה שנרשמה בדצמבר עולה בקנה אחד עם מומחים בתחום הרכב וכותבי מחירונים.
   עם זאת יצוין שמחירי המכוניות ירדו בשנת 2008 ב-6.7%.
   

מר פרנק לא רוצה שיבלבלו אותו בעובדות

"העיוותים המסוכנים" עליהם כתב מר פרנק אינם נובעים מנוסחאות הלמ"ס אלא מתסכולו על שאין המדד משקף את העובדות כפי שהוא רואה אותן.

המתודולוגיה שעליה מתבסס מדד המחירים לצרכן מבוססת על ניסיון בינלאומי ונתמכת על ידי מוסדות בינלאומיים והמלצות של ועדה של מומחים של המועצה הציבורית לסטטיסטיקה. כדי להיכנס לעובי המתודולוגיה יש ללמוד אותה.

מי שחפץ בקיצור דרך יכול להפנות שאלות ללמ"ס ולשפוט את התשובות שהוא מקבל לפני שהוא מפיץ את דעותיו. מר פרנק לא טרח לעשות זאת. הוא מבקש שיפתחו בפניו את הקופסה השחורה של חישוב המדד אבל אוזניו אטומות.

הוא מכיר את העובדות. הוא כבר חיבר את מאמריו. לכן, לא רצוי שיבלבלו אותו בעובדות.