לעשות הון מההון העצמי

מציאת חברות שיחס ההון העצמי שלהן קטן מ-1 עשויה להתגלות כדרך לאיתור הזדמנויות

הנה טיפ לשוק המניות שאנחנו מבטיחים שהוא לא "הונאת פונזי": משקיעים ממולחים, כמו בנג'מין גרהם האגדי (ששמו המקורי, אגב, היה בנג'מין גרוסבאום) בוחנים את השווי הנכסי הנקי, כלומר את ההון העצמי (book value) של החברה, לפני שהם מחליטים האם לקנות את המניה שלה.

מהו השווי הזה? זהו שווי הנכסים המוחשיים, כמו המפעל, הציוד, המלאי והנדל"ן, בתוספת המזומנים של החברה והתקבולים הצפויים מהלקוחות, וללא נכסים לא מוחשיים כמו מוניטין. מן השווי הזה מפחיתים את ההתחייבויות. חישבו על הון עצמי במונחים של נכסים שנשארים לחברה אם היא מתחסלת ומתמנה לה כונס נכסים.

בשווקים סוערים כמו השוק של ימינו, ההון העצמי מספק למשקיע סוג של ביטחון כי הוא אינו כולל נכסים בעלי ערך מפוקפק כמו משכנתאות סאב-פריים, או מוניטין. נכון שגם נדל"ן או אפילו מלאי עלולים לאבד ערך, אך באופן כללי הערך של נכסים כאלה אינו כה תנודתי. הוא חשוף פחות למניפולציות, ואינו מכיל הפתעות לא נעימות כמו נכסים מסוג אחר.

כעת, כשמחירי המניות צנחו בחדות, כמה מניות מצטיירות כעסקאות טובות במיוחד, בהתבסס על יחסי ההון העצמי שלהן. היחס הזה אומר למשקיע כמה הוא משלם תמורת הנכסים המוחשיים. יחס הון עצמי של 0.95:1 משמעו שאתה משלם רק 95 סנט לכל דולר הון עצמי של החברה. וזה כשלחברה יש כמובן עוד נכסים שיש להם ערך, כמו מוניטין ופטנטים.

רכישת מניה תמורת פחות מהשווי הנכסי הנקי שלה אומרת שיש למשקיע ריפוד של ביטחון במקרה שהחברה תיקלע לקשיים. ואם החברה אינה בקשיים, יש סיכוי טוב שאנחנו מקבלים כאן מציאה אמיתית.

במקום רווחים שנופחו

ג'יימס או'שונסי, אחד הגורואים שאני הולך בעקבותיהם, ציין באחרונה שלפני שלוש שנים רק 9 מ-500 חברות S&P נסחרו בפחות מההון העצמי שלהן. כיום יש 153 חברות כאלה. כשמדובר בתהליך של יציאה מהתקופה שבה רווחים של חברות רבות הוקפצו בגלל מינוף גבוה (הלוואות), אני רואה בכך סימן שורי, מפני שהשווי הנכסי הנקי בדרך כלל אמין ו"אמיתי" יותר מרווחים שנופחו על ידי כמות גדולה של הלוואות.

מסיבה זו חיפשתי לאחרונה מניות שיחס ההון העצמי שלהן נמוך מ-1. כלומר, כאלה שצריך לשלם עבורן פחות מדולר כנגד כל דולר של נכסים מוחשיים. אחר כך לקחתי את המניות הללו וסיננתי אותן דרך אסטרטגיות הגורו שלי, כדי לראות אם הן עומדות בקריטריונים של אסטרטגיה אחת לפחות. בסיומו של התהליך קיבלתי ארבע מניות שנסחרות מתחת להון העצמי שלהן, ומקבלות ציון מעבר מאסטרטגיית גורו.

המניה הראשונה היא McRae Industries (סימול: MRINA). תחילה, תנו לי להזהיר אתכם: שווי השוק שלה נמוך מאוד, כ-32 מיליון דולר, ולכן אל תרוצו אליה. בעת כתיבת הטור הזה היא נסחרה בכ-13 דולר, אז אם המחיר שלה יקפוץ במהירות, חכו עד שהוא יירד חזרה. מק'ריי מייצרת נעליים צבאיות (שנמכרות גם לצה"ל, וכן לצבא האמריקני ולצבאות אחרים), נעלי ילדים ומגפי בוקרים. יש לה גם חברה בת שמתמקדת במחשוב נייד, בייחוד בקוראי בר-קוד של מוצרים. יחס ההון העצמי שלה הוא 0.74:1.

אסטרטגיית הגורו שמתבססת על כתביו של קן פישר אוהבת את המניה הזו. היא אוהבת את העובדה שלחברה אין חובות, שיחס המכירות לשווי שלה הוא 0.4:1 (יחס של מתחת ל-0.75:1 מציין שלחברה יש ערך רב) וששיעור הצמיחה השנתי שלה ברווח למניה עומד על 25.26% בניכוי אינפלציה, בהחלט מעל המינימום של האסטרטגיה - 15%. יש לה גם כמות סולידית של מזומנים חופשיים למניה וממוצע שולי רווח סולידי בשלוש השנים האחרונות.

המניה הבאה היא טלקום איטליה (TI בארה"ב), חברת הטלקום הגדולה באיטליה, שהיא גם שחקנית חשובה בשוק הטלקום הברזילאי, ויחס ההון העצמי שלה עומד על 0.79:1.

האסטרטגיה של ג'יימס או'שונסי אוהבת את הגודל של חברה זו (שווי השוק שלה הוא כ-27 מיליארד דולר), את תזרים המזומנים למניה שעולה על התזרים הממוצע למניה בשוק, את המספר הרב של המניות המונפקות ואת הדיבידנד שלה. תשואת הדיבידנד שלה עומדת על 8.74%. אסטרטגיית או'שונסי מחפשת את 50 החברות שעמדו בקריטריונים הללו ויש להן את תשואת הדיבידנד הגבוהה ביותר, וטלקום איטליה היא אחת מהן.

בעתיד הן ייראו כמו מציאה

מניה שלישית היא Physicians Formula Holdings (סימול: FACE), עם יחס הון עצמי של 0.62:1, שכמו מק'ריי גם היא בעלת שווי שוק קטן (47 מיליון דולר). היא מייצרת קוסמטיקה מובחרת במשך למעלה מ-70 שנה, והאסטרטגיה שמבוססת על רעיונות ההשקעה של פיטר לינץ' מסווגת אותה כבעלת צמיחה מהירה מפני שקצב הצמיחה השנתי של הכנסותיה, 32%, עולה על המינימום של 20% שקבע לינץ'.

יחס מכפיל הרווח לצמיחה של החברה הזו הוא 0.17:1, כשיחס שנמוך מ-1.0 נחשב למתקבל על הדעת, ויחס שנמוך מ-0.5:1 נחשב למצוין. לכן, היחס של פייס נחשב לחזק מאוד. בנוסף, החובות של החברה מהווים רק 17% מהון המניות, שיעור שמרני וזהיר למדי.

המניה הרביעית היא טריומף גרופ (TGI), שמייצרת ומתחזקת רכיבי מטוסים שנמכרים לחברות תעופה וליצרניות מטוסים. האסטרטגיה של בנג'מין גרהם אוהבת את החברה הזו מפני שיחס ההון העצמי שלה למחיר הוא 0.89:1 ומכפיל הרווח שלה הוא 12. המכפלה של השניים הללו, לפי האסטרטגיה, לא צריכה לעלות על 22, והמכפלה של טריומף כעת היא 10.68.

לטובת החברה אפשר לציין גם את גודלה (1.2 מיליארד דולר מכירות שנתיות), את היחס השוטף השמרני מאוד של 3.3:1 (המינימום הוא 2:1), את החובות לטווח הארוך שנמוכים מהנכסים השוטפים נטו ואת מכפיל הרווח המתון של 12.

כל ארבע החברות הללו סולידיות מבחינה פיננסית ונהנות מתמיכה של אסטרטגיית גורו אחת. וכמובן, יש להן יחסי הון עצמי נמוכים. כאשר השוק יעבור סוף-סוף את המפנה המיוחל, המחירים הנוכחיים של המניות הללו ייראו כמו מציאה גדולה. *

ג'ון פ. ריס הוא מנכ"ל Validea.com, חברת מחקר השקעות, ומייסד Validea ניהול הון, חברה לניהול נכסים שמשרתת משקיעים אמריקאים עשירים וחברות, ומנהל קרן הגידור Validea, שמשקיעיה מגיעים מרחבי העולם. ריס הוא מחבר-שותף של רב המכר "הגורואים של השוק: אסטרטגיות השקעה במניות לשימושכם מהטובים ביותר בוול-סטריט"

צרו איתנו קשר *5988