בית משפט השלום בתל-אביב מתח ביקורת על "הדרך הקלה שבה המשטרה בוחרת לאכוף את החוק" בתחום הקניין הרוחני. השופטת דורית רייך-שפירא סבורה כי המשטרה "בעצם לא עושה לשירוש העבירה הכלכלית שפגיעתה בבעלי הזכויות החוקיים רעה וקשה מאוד, שכן אילו באמת רצתה המשטרה לעקור את הנגע מן השורש - עליה למקד מאמציה בחשיפתם של הכוחות החזקים, שהם הם העבריינים העיקריים, בדומה למאמצים הנעשים בתחומי עבריינות אחרים כגון עבירות סמים והלבנת הון".
רייך-שפירא גזרה 3 חודשי מאסר על-תנאי על אליהו בן-אליהו, שהודה במכירת דיסקים מזויפים. הסניגור, עו"ד יובל נחמני מהסניגוריה הציבורית, טען כי הנאשם הוא חסר כל הלן בלילות בשוק הכרמל, ובצר לו הסכים לשמש כמוכר בדוכן דיסקים שאינו שלו. נחמני מחה על כך שהמשטרה אינה מעמידה לדין את האחראים האמיתיים לעבירות, בעלי הדוכנים והסוחרים הגדולים, ומסתפקת בהעמדתם לדין של החלשים בשרשרת, כמו בן-אליהו.
השופטת הצטרפה כאמור לביקורת. "העובדה שאפילו אין ודאות שהעותקים המפרים נתפסו כמוצגים, המיועדים להשמדה, מוכיחה חוסר התייחסות רצינית של הרשות לתופעה. אין להבין מכך שלדעתי פעילות משטרתית נגד דגי הרקק היא מיותרת. יחד עם זאת, אינני משוכנעת שאפשר להשיג את המטרה ולקדם הרתעה, אם תוטל ענישה מחמירה מאוד רק על מי שנדחף לביצוע העבירה בעיקר בשל מצוקה, והוא בבחינת החולייה האחרונה בשרשרת המבצעים, והוצאתו 'מהתמונה' לא תשפיע בהוא זה לעצם קיומו של המסחר האסור".
בתיק אחר גזר השופט חנן אפרתי 6 חודשי עבודות שירות ושנת מאסר על-תנאי על אדם שהחזיק צורב וסורק תקליטורים, באמצעותם הפיק 675 דיסקים מזויפים. (ת.פ. 2808/08).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
