איבוד נתונים אלקטרוני

רשות המסים "מאבדת" נתונים במאגרי המידע שלה שעשויים לסייע לנישומים

רשות המסים נוהגת לעשות שימוש נרחב במערכת עיבוד נתונים אלקטרוני (ענ"א). די אם נזכיר כי כל חישובי המס (כמעט) נעשים באמצעות תוכנות מוכנות מראש, ניהול מערך הגביה (לרבות קיזוז חובות מהחזרי מס) מתבצע בדרך זו, וגם המעקב אחר שומות "פתוחות" (לרבות מעקב על הטיפול בהשגות הנישומים) נעשה במשרדים השונים תוך שימוש בשיטות אלקטרוניות.

נראה כי עם האוכל בא התיאבון. באחרונה ניכרים ברשות המסים סממנים של שימוש יתר בענ"א (בנק החשבוניות האלקטרוניות; מערך אלקטרוני להפקת ולשלילת אישורים בדבר פטור מניכוי מס במקור; הסדרי ארכות מרוכזים לנישומים באמצעות המייצגים וכיוצ"ב), אך בכך נעסוק בהזדמנות אחרת. ברשימה זו נרחיב את היריעה ונעסוק בדוקטרינת האנ"א.

אין החזרי מס יזומים

אף על-פי שיש בידי רשות המסים בישראל נתונים המאפשרים לה לבצע החזרי מס לרבבות מתושבי ישראל, אין סיכוי, כפי שהדברים נראים בשלב זה, שהדבר יתבצע באופן יזום.

מדובר בעיקר ביחידים, שאינם חייבים בהגשת דוחות שנתיים, שנוכה מהם מס במקור שלא לצורך (אך בהתאם להוראות החוק), ורק אם ימציאו מיזמתם לפקיד השומה דוחות שנתיים על הכנסותיהם יוכלו לקבל את החזרי המס, המגיעים להם.

אלא שהגשת דוחות שכאלו כרוכה בעלויות, שלא לדבר על החששות (הבלתי מבוססים לעיתים) "להתעסק" עם פקיד השומה, והצדק לא נראה ואף לא נעשה.

מס הכנסה שלילי? רק לאחר פרוצדורה

כפי שהיה צפוי מראש, רבבות מקרב הזכאים לכאורה לתשלום מס הכנסה שלילי לא יקבלו את המגיע להם, למרות שבמאגר הנתונים שבידי רשות המסים בישראל קיימים מרבית הנתונים הרלוונטיים.

מסיבות שאינן ברורות לנו נדחתה הצעתו של ח"כ סילבן שלום (שמכוחה היה כל עובד דל שכר מקבל את התשלום באמצעות המעביד, מדי חודש בחודשו), ונקבע כי הזכאים הפוטנציאליים יגישו בקשות, בראש ובראשונה, ורק לאחר בדיקה והצלבת הנתונים השונים יאושר להם תשלום המענק.

מדובר באוכלוסיה שאיננה אמונה על הגשת בקשות ועל הכנת דוחות, ונראה כי נשכח גם הפעם הכלל הידוע "בפני עיוור אל תשים מכשול".

אין הפחתת מס בלי המצאת מסמכים מקוריים

בדרך כלל, נדרשים הנישומים להמציא מסמכים מקוריים (ולכל הפחות אישור בדבר העתק נאמן למקור), אם ברצונם ליהנות מהפחתות מס המגיעות להם. מדובר בתרומות למוסדות ציבור, בסכומים על חשבון המס שנוכו במקור (בארץ ובחו"ל), באישורים על הפסדים בשוק ההון, באישורים בדבר הפקדות בקופות גמל שונות, ואפילו באישורים שנתיים בדבר תשלומים למוסד לביטוח לאומי (המקנים ניכוי ממס לעצמאים, בשיעור שנקבע בפקודה).

במקצת מהמקרים ניתן להבין (בדוחק) את החשדנות היתרה, מצדה של רשות המסים (בעיקר חששות מפני שימוש רב-פעמי בתרומות), אך בדרך כלל יש בידי הרשות האפשרות "לשתול" את הנתונים הללו בשומות, בין אם הומצאו לה המסמכים המקוריים ובין אם לאו.

מסיבות השמורות עמה, נוהגת רשות המסים בישראל לעשות שימוש יזום בנתונים (הקיימים במערכת) העשויים להביא לתוספת מס לנישומים, אך איננה עוסקת בנתונים אחרים (הקיימים במערכת), העשויים לגרום לתוצאה הפוכה.

בכך מתקבל הרושם שרשות המסים בישראל מיישמת במקביל את דוקטרינת הענ"א ואת דוקטרינת האנ"א, לפי שיקוליה בלבד, ואילו הנישומים מביטים אנה ואנה ואין מושיע.