תיבת ההפתעות: מבחן דרכים - טויוטה אוונסיס

"ערכי מותג" של יצרן רכב הם נכסים יקרי-ערך אך גם חמקמקים מאוד. אפשר לתרגם אותם בקלות למכירות ולהגדלת רווחים, אבל קשה מאוד למסד או לשנות אותם בצורה אחידה ברחבי העולם. מאזדה, למשל, השקיעה בעשור האחרון מאות מיליוני דולרים בניסיון להקנות למותג שלה ערכים ספורטיביים-אתלטיים-צעירים, תחת הכותרת "זום-זום". האסטרטגיה הזו נחלה הצלחה בארצות-הברית, אך בישראל ספק אם רוב הלקוחות של מאזדה אפילו מודעים לערכים שהיצרן היפני ניסה לספח לעצמו במאמצים כה רבים.

מנגד, יש מותגי רכב שערכי המותג שלהם הם כה מובהקים ואחידים גלובלית, עד שהם כלל לא מנסים לשדרג אותם. אחד מהם הוא טויוטה. ערכי המותג של טויוטה - בכל רחבי העולם - הם אמינות, שרידות ויעילות. רוב הלקוחות לא מחפשים במרבית כלי הרכב מתוצרת טויוטה ריגושים, אלא תמורה לכסף ותקופת שירות ארוכה ונטולת הפתעות. אם בחבילה כלולים בונוסים כמו טכנולוגיה מתקדמת וערכים "ירוקים", הם יתקבלו בברכה אבל בוודאי לא יהוו סיבה מרכזית לקנייה.

ערכי המותג השמרניים הללו הפכו את טויוטה ליצרנית הרכב הגדולה והרווחית בעולם, ונראה שגם מעצבי האוונסיס החדשה חונכו עליהם. המכונית אמנם נראית עדכנית ומושחזת יותר מקודמתה בעלת העיצוב הניאו-קלאסי, אך היא לא מצליחה להאיץ את הדופק. יש לה פרופורציות שנוטות לציר הרוחב יותר מאשר לציר הגובה, ולמרות פנסי הענק המתוחכמים בחזית וקשתות הגלגלים המודגשות, היא לא נראית שרירית כמו המאזדה 6 או אגרסיבית כמו ההונדה אקורד. היא גם לא השיגה ציון גבוה במדד מספר טביעות האצבע והחוטם על חלונות הרכב, שבעזרתו אנחנו מתוודעים להתעניינות הציבור הישראלי ברכב החדש ברחוב.

גם מעצבי הפנים שמו את הדגש על יעילות. עמדת הפיקוד מתוכננת היטב ומספקת שפע של מידע נוח לקריאה, אך עיצובה נשכח מיד לאחר שמסירים ממנה את העין. מנגד, בתכנון התא מסתתרת הרבה מאוד חוכמה הנדסית חבויה, ורמזים לכך אפשר למצוא ברצפה השטוחה לגמרי בחלק האחורי של התא ובתכנון של הדפנות והמושבים, שמספקים מרחב תנועה שופע מאחור ותחושה של מכונית גדולה מכפי מידותיה. שילוב בין דיפונים בצבע שחור לבין לריפוד בגווני אפור-קודר - האופציה היחידה בינתיים בארץ - לא משרה אווירה צוהלת במיוחד, אבל אחרי שמסתגלים אליו מגלים חומרי דיפון איכותיים ואיכות הרכבה מרשימה. גם בידוד הרעשים מכובד מאוד עבור מכונית בקטגוריה הזאת.

האוונסיס תוכננה באירופה עבור לקוחות אירופאים, וקל להבחין בכך כשיוצאים אל הכביש. יש לה שלדה קשיחה ומתלים מכוילים באנינות, שמסייעת רבות בספיגת שיבושי אספלט ובהקניית יציבות כיוונית מצוינת בפניות הדוקות. בשיוט תלת-ספרתי מהיר על האוטוסטראדה, היא מזכירה את רכבי פולקסווגן/אאודי. ההגה שלה אולי לא מושחז, אבל יש לו תחושת משקל מאוזנת ומאוד "אירופאית".

מתגברת על המוזרויות המסורתיות

מנוע ה-2 ליטר החדש שומר על נפח ועל הספק דומה למנוע היוצא, אולם מאחורי הנתונים מסתתרת מכאניקה חדשה לגמרי עם הרבה פטנטים שנועדו להפחית את החיכוך, לשפר את זמינות הכוח ובו-זמנית לשפר משמעותית את צריכת הדלק ולהקטין את הפליטה.

לא בדקנו את הטענה שפליטת ה-CO2 של המכונית החדשה מקבילה לזו של משפחתית קטנה, אבל צריכת הדלק היא ללא ספק מרשימה. לא זכור לנו מתי נתקלנו באחרונה במכונית בקטגוריה הזו, שיכולה להחזיר כ-10 עד 10.5 ק"מ לליטר בנהיגה אגרסיבית ורצופה בכבישים פנים-עירוניים ובעליות מהירות.

המנוע גם מרגיש נמרץ יותר מבעבר עם תאוצות בריאות ביציאה מהרמזור וצבירה מכובדת של מומנטום בעליות ארוכות. חלק נכבד מהקרדיט מגיע לתיבה הרציפה החדשה (CVT), שמחליפה בדגם החדש את התיבה האוטומטית המקובלת. התיבה מצליחה להתגבר על המוזרויות המסורתיות של ה-CVT, ולמרות שהאצה אגרסיבית במצב "ספורט" עדיין עשויה להביא לעלייה קולנית בסל"ד, שאינה ליניארית עם התאוצה, ברוב התנאים היא מרגישה כמו תיבה אוטומטית רגילה וחלקה. חובבי השליטה הידנית ישמחו לגלות, שלתיבה יש אופציה לקיבוע של 7 מהירויות שונות שמתנהגות כמו "הילוכים" לכל דבר ושניתן למשוך אותם עד לקו האדום.

האוונסיס החדשה היא תיבת הפתעות. על פני השטח היא שומרת על ערכי המותג המסורתיים של טויוטה, והיא תמלא ללא קושי את התפקיד של "סוס עבודה" בציים שנוסע 30-50 אלף קילומטר בשנה תוך שמירה על שלוותם, רווחתם ובטיחותם של הנוסעים (7 כריות אוויר ומערכת ESP הן סטנדרט); הפגנת התחשבות בחשבון הוצאות הדלק של החברה; והפגנת ערך מכירה גבוה מאוד בתום התקופה. גם הצמדת המחיר לקבוצה 4 ב-147 אלף שקל תהיה מספיקה כדי לפרוש בפניה שטיח אדום בחברות הליסינג.

אבל שמחנו לגלות, שבתוך התיבה המופנמת לא שכחה טויוטה להכניס ערך מוסף בדמות שלדה אירופאית בוגרת ונעימה לנהיגה נמרצת, וכמה טכנולוגיות שיכולות ללמד כמה וכמה דברים את המתחרים שאינם נהנים ממשאבי הפיתוח של טויוטה. *

מתחרות

דודג' אוונג'ר

כמו האוונסיס גם הדודג' אוונג'ר השתייכה עד השנה הנוכחית לקבוצת שווי שימוש 5. אולם האילוץ של קבוצות המחיר שכנע את היצרן לחתוך מחירים ולהציע את המכונית ב-147 אלף שקל בלבד, לפני הנחות עונתיות. במחיר זה היא מציעה מרכב ארוך ומרווח עם בסיס גלגלים באורך 2.77 מ' ומנוע 2.4 ליטר בהספק 170 כ"ס. רמת האבזור דומה למדי לאוונסיס

קיה מג'נטיס V6

הקיה מג'נטיס, תאומתה של היונדאי סונטה, נכנסה השנה לקבוצה 4 עם שני דגמים. שוחרי המנועים הגדולים יוכלו לרכוש ב-147 אלף שקל את גרסת ה-V6, שמצוידת במנוע בנפח 2.7 ליטר עם הספק בריא של 193 כ"ס ותיבה אוטומטית מודרנית. המכונית עצמה עברה שדרוג מקיף בסוף השנה שעברה וקיבלה חרטום עדכני יותר, מתלים משודרגים, בידוד רעשים משופר ואבזור תקני עשיר יותר

שברולט מאליבו V6

ב-147 אלף שקל המאליבו מציעה לשוחרי הסטטוס הניהולי הרבה מאוד מכונית לכסף. היא נמתחת לאורך 4.8 מ' וניצבת על בסיס גלגלים ענק באורך 2.85 מ', תוך שהיא מציעה את התא המרווח ביותר בקטגוריה. יש לה עיצוב חוץ ופנים עדכני, שלדה מודרנית עם "הרגשה אירופאית", אבזור תקני נדיב ומנוע אמריקני קלאסי בנפח 3.5 ליטר, שמייצר 220 כ"ס ו-30 קג"מ. צריכת הדלק בהתאם