רוצים לסגור את ערוץ 10 - טוענים מנהלי הערוץ כבר כמה ימים. זה לא נכון. כלומר, זה לא מה שקרה. עובדות האמת הן שוועדת הכלכלה של הכנסת קבעה השבוע (27.1.09) להוציא מכרז על הזכיינות של ערוץ 10. כלומר, מדובר במקסימום החלפת בעלות, לא סגירה. ואולי גם זה לא, כי גם הבעלים הנוכחיים יכולים לגשת למכרז. כלומר, מי שמדבר על סגירת ערוץ בעצם מנסה להטעות את הציבור ולבלבל את הנושא.
ההטעיה די הצליחה. שמעתי את אחד השדרים הבכירים ברדיו זועק בקול נשנק מהתרגשות: "לסגור ערוץ בישראל?!" רגע, נניח שזה היה נכון, על מה ההתרגשות? בישראל סוגרים חברות, מפעלים, מוסדות - האם ערוץ זה דבר קדוש? הרי מדובר בגוף מסחרי לכל דבר; אז אם גוף מסחרי נכשל, מדוע שלא ייסגר כמו כל גוף מסחרי אחר?
אלא שכאמור לא בסגירה מדובר, אלא במכרז. הנימוק למכרז, גם של ועדת הכלכלה וגם של פרשנים רבים, הוא הכישלון הכלכלי של הערוץ, ההפסדים הכספיים האסטרונומיים והחוב לתוכניות איכותיות בסך כ-103 מיליון שקל שהערוץ אינו מחזיר. אלא שהכישלון הכלכלי אינו היחיד של הערוץ, גם לא העיקרי.
יומרות או עובדות?
לו ערוץ 10 היה מפסיד כסף, אבל היה מזכה אותנו בתוכניות ראויות - ניחא. לפעמים שווה לציבור להפסיד משהו, כדי לקבל תמורה שווה יותר. אלא שגם בתחום הזה, התוכניות, ערוץ 10 אינו סיפור הצלחה. ההצלחה הגדולה ביותר של הערוץ היא בתחום יחסי הציבור שלו. הערוץ הצליח למקם את עצמו, בעיני כמה עיתונאים, על פלטפורמה של קידמה ונאורות. מכיוון שעיתונאים רבים חושבים לפי תבניות, הם אפילו לא טורחים לבדוק אם יש כיסוי ליומרות האלה.
מיקי ויעקב לא הועילו
מהדורות החדשות של הערוץ נחשבות, אצל הגרופיס של הערוץ, ליהלום שבכתר. האם זה באמת יהלום, או רק קפצון שעושה הרבה רעש? את המהלך המהפכני שלה עשתה חברת החדשות כאשר רכשה את המגישים מיקי חיימוביץ ויעקב אילון. הם חשבו אז שתפסו שתי ציפורים במכה אחת. גם קיבלו את המגישים שנחשבו אז לטובים במדינה; וגם עקרו מערוץ 2 המתחרה את העוגן החדשותי העיקרי שלו.
ומה קרה? עד היום צופים בחדשות ערוץ 2 יותר מפי שניים מאשר בערוץ 10. כלומר, חברת החדשות התחילה עם מקדמה גדולה על ערוץ 2 - וכל הזמן היא נסוגה לאחור. מה הסיבה? ובכן, זה לא יכול להיות המגישים, שהרי הם הנפלאים ביותר, נכון? אז זה חייב להיות משהו בעריכת המהדורה, בתכניה, בתובנותיה, באמינותה, נכון? מה נשאר, אם כן, מרכישת המגישים הכוכבים? המשכורות האסטרונומיות שלהם, המכבידות על הקופה הריקה.
אז אומרים: לונדון וקירשנבאום. נכון, התוכנית הזאת היא באמת קרן אור. אבל בערוץ שמשדר כל יום, כל היום, כל השבוע, מאות אלפי שעות, עם מיליארדים של שקלים - זה די בושה שאפשר להתגאות רק בתוכנית אחת, לא? כדי לשפוט את איכות הערוץ צריך לראות את התמונה הכללית.
נכשלים ובוכים
והתמונה הכללית של התוכניות היא שלילית, לעתים מביישת. אנחנו מקבלים תוכניות של הומור נחות, של התערטלות ומציצנות מבישות, של טמטום מוחין. אי אפשר לנתק זאת מהכישלון הכלכלי. כמה שהערוץ יותר בצרות כספיות, כך הוא יורד יותר נמוך כדי להרוויח משהו. אם ערוץ 2 יורד נמוך - והוא יורד ועוד איך - הרי שערוץ 10, כדי לקושש כמה שקלים, חייב לרדת עוד יותר נמוך, וזה מה שערוץ 10 עושה.
לכן - למה זה כל כך חשוב שאנשי העסקים הנוכחיים, שכשלו בכל פרמטר, ימשיכו להיות הזכיינים? למה לא לתת לאנשי עסקים אחרים הזדמנות? צריך הרבה חוצפה לבוא עם רקורד כה שלילי ולהתנגד למכרז.
ארדן צודק. מאוד
התנהלותם של מנהלי הערוץ גם היא לא מוסיפה להם נקודות. מנכ"ל חברת החדשות של ערוץ 10, ראודור בנזימן, הגדיר את ח"כ גלעד ארדן, מוביל מהלך המכרז, "תרנגול פוליטי". השימוש בכינויי גנאי בוויכוח ענייני הוא נחלתם של הלא צודקים. שכן, כאשר יש נימוקים של ממש, אין צורך בכינויים. מה גם שזה לא נכון. אפשר לא להסכים עם דעותיו הפוליטיות של ארדן, אבל הוא נחשב, גם על ידי יריבים, למחוקק רציני ואינטליגנטי. גם הניסיון להדביק לארדן מניע פוליטי (לפני הבחירות) אינו לעניין. השאלה הרלוונטית היחידה היא אם יוזמתו של ארדן לקיום מכרז היא מוצדקת או לא. והיא מוצדקת. מאוד.
matigolan@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
