סיכון מחושב

הסיכון בפק"מ ומכשירים דומים גדול, גם אם הסתברותו נמוכה מאוד. אם הבנק שבו אתה מפקיד את הכסף פושט את הרגל והמדינה אינה נחלצת לעזרתו, הרי שאיבדת את כל כספיך. זאת, לעומת מצב שבו השקעת את הכסף במק"מ, בקרן נאמנות כספית, או בכל נייר-ערך אחר, כשאז הכול רשום על שמך ואינו מהווה רכוש של הבנק.

הסיכון הנוסף, המשותף לפק"מ, מק"מ וקרן כספית, הוא שברמת הריבית הנוכחית יכול להיגרם הפסד ריאלי מול אינפלציה שמתעוררת, או הפסד במונחי מט"ח במקרה של פיחות של השקל.

אולי המשקיע השמרן ששונא סיכון צריך לעשות בבנק תוכנית חיסכון צמודה למדד לשלוש שנים, כפי שהבנקים מציעים כיום. לקבל ריבית ברוטו (לפני מס) של כ-3%, וכך להבטיח תשואה ריאלית אמיתית. מה כבר יכול להיות רע בעסקה כזו? ובכן, עסקה כזו היא למעשה חוזה בינך לבין הבנק, ואם הבנק פושט את הרגל אתה עלול לגלות שכספך ירד לטמיון.

אם תסריט כזה נראה כתסריט רחוק, עדיין קיים חיסרון גדול בתוכנית חיסכון של ויתור על נזילות במשך מספר שנים, ובמצב שבו תזדקק לכסף לפני המועד עלולה להיווצר בעיה. מעבר לכך, בתוכנית חיסכון אתה מאבד גם גמישות, שכן המציאות הכלכלית עשויה להשתנות מהקצה אל הקצה בתוך פרק זמן, אבל הגמישות ההשקעתית שלך נפגעה.

אז אולי כדאי להשקיע בהשקעה נזילה בדמות אג"ח של ממשלת ישראל? השקעה כזו אמנם בטוחה בהיבט של עמידת הממשלה בהתחייבויותיה, אבל מכיוון שהאג"ח נסחרת בבורסה היא נתונה לתנודות השוק, למעלה ולמטה. כבר כמה פעמים קרה שהאג"ח של ממשלת ישראל ירדו בין 15%-30% בפרק זמן קצר של מספר חודשים, למשל ב-2002 או ב-2007. אם איתרע מזלך ונזקקת לכספך באותו מועד, או שסתם נתקפת בהתקף פאניקה, אז מימשת הפסד ניכר באותה עת.

אפשר להמשיך ולפרט את הסיכונים הכרוכים בכל השקעה. לא נעשה זאת, ונסתפק בקביעה שבכל השקעה יש סיכון ברמה מסוימת. יש השקעות ברמות סיכון נמוכות מאוד, יש השקעות ברמות סיכון נמוכות, אבל הסיכון קיים והוא משתנה מהשקעה להשקעה.

לצד הסיכון יש את צד הסיכוי (לקבלת תשואה גבוהה יותר) . בדרך כלל, הסיכוי סימטרי לסיכון. בחרת בהשקעה ברמת סיכון נמוכה מאוד - אימצת לעצמך השקעה עם סיכוי נמוך מאוד. אבל, הכלל הזה אינו תמיד נכון. יש תקופות של תוהו ובוהו בשווקים שבהן רמת הסיכוי גבוהה מרמת הסיכון, כלומר, המאזניים נוטים לטובת הסיכוי. ויש פרקי זמן שבהם הסיכוי אינו מצדיק את הסיכון. השאלה העיקרית היא, מהי התמורה הפוטנציאלית למשקיע במונחי תשואה לכל רמת סיכון. כאשר מדובר באג"ח, רמת הסיכון יכולה לגדול או לקטון, בהתאם לחמישה מאפיינים עיקריים.

מאפיין המנפיק

ברור שיש הבדל גדול בין השקעה באג"ח ממשלתיות, לעומת השקעה באג"ח קונצרניות. ממשלה תמיד יכולה לעמוד בהתחייבויותיה, לפחות ברמה הפורמלית. לעומת זאת, פירמה עסקית לא תמיד יכולה לעמוד בהתחייבויותיה. השקעה באג"ח קונצרניות חשופה לסיכון גדול יותר ושיעורו מתבטא בפרמיית הסיכון שהשוק דורש, דהיינו - בתשואה לפדיון שהשוק מבקש על אג"ח של חברה עסקית, בהשוואה לתשואה לפדיון של אג"ח ממשלתית עם מאפיינים דומים, במח"מ, למשל.

מובן שיש הבדל ברמת הסיכון גם בין איגרת-חוב קונצרנית אחת לשנייה. הבדל זה יכול להיות מיוצג על-ידי הדירוג שכל אחת מהן מקבלת מחברת הדירוג, וגם על-ידי ה"דירוג" שהשוק נותן להן, שמתבטא בתשואה לפדיון שלהן. ברמה הפורמלית, השוק מבחין בין אג"ח שמדורגות בדירוג השקעה (כל מה שמדורג מעל BBB), לבין אג"ח בדירוג ספקולטיבי (כל מה שמדורג פחות מזה), וקבוצה שלישית של אג"ח שאינן מדורגות.

מאפיין המח"מ

למשך החיים הממוצע של האג"ח יש משמעות רבה. עקום התשואה לפדיון של אג"ח ממשלתיות עולה באופן נורמלי משמאל לימין. כלומר, המשקיעים מסתפקים בדרך כלל בתשואה נמוכה בהשקעה לטווח קצר, ודורשים תשואה גבוהה יותר ככל שהמח"מ של השקעתם גדול יותר. הסיבה אינה קשורה בגורם המנפיק, מכיוון שבשלב זה אנחנו מתייחסים לגורם הריבית באג"ח הממשלתיות.

בהשקעה לטווח ארוך קיים הסיכון שהריבית לטווח ארוך במשק תעלה. לתופעה כזו יכולות להיות סיבות רבות ולא נדון בהן. במקרה כזה, האג"ח מתאימות את עצמן - מחירן יורד והתשואה לפדיון עולה. כלומר, הריבית שעשויה להיות מנוף לרווחי הון בפרק זמן של הפחתת ריבית, עלולה לשמש משקולת להפסדי הון בפרק זמן של עליית ריבית.

מה שנכון לגבי אג"ח ממשלתיות, נכון אף יותר לגבי אג"ח קונצרניות. לסיכון הריבית מתווסף הסיכון של אי-עמידת הפירמה בהתחייבויותיה, סיכון שעלול לגדול ככל שהתקופה לקיום ההתחייבויות ארוכה יותר.

בסיס ההצמדה

בשוק האג"ח בישראל נסחרות אג"ח שחלקן צמודות למדד, חלקן שקליות שאינן צמודות, וחלקן צמוד למט"ח. השקעה באג"ח באפיק השקעה ספציפי, כמו אג"ח שאינן צמודות, כרוכה בסיכון של אינפלציה גבוהה, ולהיפך במקרה של השקעה באג"ח צמודות מדד. השקעה באג"ח צמודות מט"ח כרוכה בסיכון של תיסוף השקל.

סוג הריבית

האג"ח משלמות ריבית. הריבית עשויה להיות בשיעור קבוע לאורך כל חיי האיגרת, ועשויה להיות בשיעור משתנה. השקעה באג"ח בריבית קבועה כרוכה ביחסי סיכוי-סיכון גבוהים יותר. זאת בשל המנוף ו/או המשקולת שהשינוי בריבית, כלפי מטה או מעלה, יכול לייצר.

הנזילות והסחירות

בשוק האג"ח יש להפריד בין אג"ח קונצרניות שנסחרות בבורסה, לבין האג"ח שהונפקו לגופים מוסדיים ואינן נסחרות בבורסה, ויש לא מעט כאלה. האג"ח ה"פרטיות" מעניקות, בדרך כלל, ריבית גבוהה יותר מאשר אג"ח דומות במאפייניהן שנסחרות בבורסה, ובכך מעניקות למחזיקים בהן פרמיה בגין העובדה שהן לא נסחרות בבורסה. עם זאת, חשוב להדגיש שיש לא מעט אג"ח שאמנם נסחרות בבורסה, אבל נזילותן האמיתית נמוכה מאוד לנוכח היקפי המסחר הנמוכים מאוד.