דן מרידור בכנס הרצליה: "עלינו לגבש תפיסת ביטחון כוללת; אנו מתנהלים ממשבר למשבר, משגיאה לשגיאה"

מרידור: "חשוב מאוד שהממשלה הבאה תבין לעומק את חשיבות התובנה הביטחונית לצד הכלכלית, לפני שהיא עוסקת בה"

"המאזן הצבאי-הבטחוני משתנה - ולא לטובתנו", אמר היום (ב') ד"ר אפרים סנה, לשעבר סגן שר הביטחון ("ישראל חזקה"), בכנס הרצליה של המרכז הבינתחומי. "המחנה שאנחנו חלק ממנו הוא מחנה רך, ירא עימותים ונסוג". את הדברים אמר בדיון פתוח שעסק במימד הצבאי-ביטחוני במסגרת כנס הרצליה השנתי התשיעי. כך למשל, ציין סנה כי ארסנל הנשק המתוחכם בצד שמנגד הולך וגד בשל מכירות מצידן של ארה"ב ורוסיה. "איננו עושים מספיק כדי לשמר את העליונות ולמנוע את ערעור מאזן הכוחות".

"האופציה הישראלית לטיפול בבעיה האיראנית אינה נבנית בקצב הראוי למצב", קבע סנה. "ברור לנו שארה"ב אינה לצידנו במלוא מובן המילה". לדבריו, יש צורך בתוכנית חירום להתעצמות - האצה של כל התוכניות שנועדו להגביר את ההעצמה הבטחונית של ישראל ומיגון העורף. "גם אם המשמעות היא הגדלת הגרעון הלאומי, חייבים לעשות זאת כי אין לנו זמן - מדובר במחצית האחוז של התוצר הלאומי הגולמי (התל"ג) - וזה מחיר ראוי שמדינה צריכה לשלם אותו".

דן מרידור, שר האוצר והמשפטים לשעבר ("הליכוד"), אמר כי "הסביבה האסטרטגית שלנו משתנית שינוי דרמטי. אנחנו נמצאים במצב בו נדרשת חשיבה מאוד מורכבת. עלינו לגבש תפיסת ביטחון כוללת. אנו מתנהלים ממשבר למשבר, משגיאה לשגיאה".

עוד הוסיף ואמר, כי "האויב הצליח להגיע אלינו הביתה. המלחמה היא בעורף, וזה מפתח תובנות צבאיות שישראלים לא רוצים לפתח - התגוננות". לדבריו, הסכסוך העכשווי לובש פנים דתיות. "קיום מדינה יהודית אסור על פי אללה, כן נמסר מטהרן". "לא ברור האם אתה יכול להרתיע בפני מי שהורג בשם האל; לעוצמת הנזק שיכול לחולל יחיד או קבוצה קטנה אין תקדים באנושות. זה משנה את כל תפיסת המלחמה".

דווקא במה שכינה כ"עולם הקובנציונלי", סבור מרידור כי מצבנו שופר לאין ערוך, בייחוד לאור נטרולה של מצרים והיותה של עיראק "לא קיימת". ועם זאת, "האויב איננו האויב מ'חסמב"ה' " - וישראל אינה ערוכה, למשל, להיות מוגנת בפני העובדה שכולה נמצאת בטווח טילים.

"אני לא רואה הגיון לחנוק את החמאס מבחינה כלכלית. לפי דעתי זה לא יצליח", הוסיף מרידור. "חשוב מאוד שהממשלה הבאה תבין לעומק את חשיבות התובנה הבטחונית לצד זו הכלכלית לפני שהיא עוסקת בה", סיכם. "המחשבה על כך מחייבת שינויים בתפיסה הבטחונית שלנו".

"אין ספק שמה שאירע ב-2006 (מלחמת לבנון השנייה) היה שיקום ההתראה משנת 2000, מאז הנסיגה מלבנון", העריך פרופ' עוזי ארד. "יש לנו גרעון הרתעתי חמור הרבה יותר מהאיום האיראני". לדבריו, "משום מה, לא ברור להם כי חורבנה של ישראל כרוך בחורבנה שלה עצמה". ארד ביקש לומר בדברים אלו כי ההתרעה לא חלחלה למדינה זו.

"אני לא ממליץ להישען על משענת קנה רצוץ של ענישה חסרת פרופורציה בדיעבד". ארד סבור שהפריבלגיה הזו אינה מנת חלקה של ישראל, שכן היא גובה מחיר כבד במישור הדיפלומטי. "רע אם נעשה ורע אם לא נעשה", הוא הגדיר זאת, ואף ציין כי המחיר שישראל משלמת במונחים מדיניים וכלכליים של מעמדה בעולם, עשוי אף להשתלם לאויבנו. "אם יש לצבא יכולות לניטרול יכולתו ההתקפית של היריבה, עליו להשתמש בה - זו הדרך הטובה לאין ערוך להשתמש בה", סיכם.

חה"כ צחי הנגבי, יו"ר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת ("קדימה"), אמר כי "אנחנו מאוד שבעי רצון שבאיום של אויב טקטי מזה שנים הצלחנו להביס את היריב ולגרום לו מפלות חזקות ביותר". הנגבי, שהתייחס ללוחמה במסגרת מבצע "עופרת יצוקה", העריך כי החמאס לא ציפה לתגובה זו מצד ישראל - למשל שהיא מסוגלת להתמודד עם לוחמת גרילה, בו אין לה לכאורה יתרונות טכנולוגיים מסורתית. "לכן אנחנו מאוד מאושרים במובן הטקטי".

"כרגע לא נראה שאנחנו מסוגלים להשיג את היעדים המדיניים שרצינו להשיג במערכה". הנגבי הוסיף כי "אנחנו לא רואים שהחמאס מוכן לאמץ את התפיסה של מטומורפוזה של היעדים ארוכי הטווח שלנו, או אף שינויים טקטיים". כך למשל, אמר יו"ר ועדת החוץ הביטחון כי "האש פוסקת כאשר החמאס מעוניין בכך". לדבריו, הפסקנו את הלחימה מוקדם מידי. "אני לא רואה אותנו נמנעים מלחימה ברצועת עזה בשלב זו אחר המסתמכת על מניעה".