"בנק ישראל בוחן אפשרות לרכוש אג"ח קונצרניות ע"י רכישת מדדי תל בונד"

כחלק ממאמצי בנק ישראל, האוצר ורשות ניירות ערך להחיות את שוק האשראי החוץ בנקאי, שוקל בנק ישראל לרכוש איגרות חוב קונצרניות, כך עולה מדברים שאמר יו"ר רשות ני"ע, פרופסור זוהר גושן. "חוץ מרכישת איגרות חוב ממשלתיות, בנק ישראל בוחן את האפשרות לרכוש גם אג"ח קונצרניות על ידי רכישת מדדי תל בונד", אמר גושן במסיבת עיתונאים שכינס הבוקר, בה פרס את יעדי הרשות לשנה הנוכחית.

גושן הביע את תמיכתו בכוונת בנק ישראל לרכוש אג"ח ממשלתיות וקונצרניות, והסביר כי "המדינה צריכה להיות במצב בו היא מספקת סחירות ונזילות, כדי לפתור את בעיית האשראי במשק. אין זה אומר שהמדינה צריכה לקנות איגרת חוב של חברה כזו או אחרת, אלא התפקיד שלנו הוא להעמיד מנגנונים וכלים להתמודד עם הבעיה".

גושן ציין כי הרעיון של רכישת אג"ח קונצרניות עלה בצוות החשיבה המשותף לשלושת הגופים - בנק ישראל, האוצר ורשות ני"ע.

גושן התייחס גם לנושא הערבות הממשלתית לבנקים, שצפויה לעמוד על כ-6 מיליארד שקל ולסייע להקל על מחנק האשראי. הוא לא פסל את האפשרות כי היקפי הערבות יגדלו, ואמר כי "יתכן שהאוצר יצטרך להגדיל את הערבות לבנקים מעבר לסכום המדובר, אך גם כעת יכולים הבנקים להשתמש בסכום זה כביטחונות, ולגייס סכומים נוספים".

באשר לקרנות המנוף, אמר גושן כי אלו "נועדו לסייע במיחזור של חובות בעייתיים, ולא לטפל בבעיית הסחירות באג"ח הקונצרניות. לכן, האפשרות שבנק ישראל ירכוש אג"ח קונצרניות אינה סותרת את קרנות המנוף. כמו כן, נשקול לטפל במשבר באג"ח הקונצרניות על-ידי העמדת ערבויות למשקיעים המוסדיים", הוסיף.

בין יעדי הרשות לשנת 2009 גם כוונה לחוקק חוק חדש שיסדיר את כל פעילות המתווכים בשוק ההון, ובהם חברות הדירוג, ברוקרים, דילרים ואנליסטים. על אלה נמנים למשל חברות ברוקראז', או חברות שמוכרות ניירות ערך מהנוסטרו שלהן. הכוונה היא לבטל את החוקים הקיימים, ולחוקק חוק אחד למנהלי תיקים ויועצי השקעות. כמו כן, בכוונת הרשות לחוקק חוק שיסדיר פעילות של זירות מסחר שונות, למעט במט"ח.

יותר ממשל תאגידי

יעד נוסף הוא הסדרת תחום המכשירים הפיננסיים, ובעיקר תעודות הסל. "בכוונת הרשות להעביר את תעודות הסל ממשטר של דיווח למשטר של פיקוח, בדומה לזה החל היום על קרנות הנאמנות", אמר גושן. "במסגרת זו, גם נבחן את סוגיית ההון העצמי, כאשר בסופו של תהליך נגדיל את ההון העצמי הנדרש, ונבדקת גם האפשרות לדרוש הון עצמי נפרד לכל תעודה".

בהקשר של תעודות הסל, ישנו גם עניין התעודות הממונפות. לאחרונה דחתה הבורסה את בקשת קסם תעודות סל להרחיב את סדרת התעודות היומיות שלה, בטענה כי התעודות התגלו כלא מתאימות לשוק המקומי. קסם טענה מנגד, כי אי הרחבת הסדרה מקשה עליה לספק מחירים בעת עסקת מכירה, והתוצאה היא שמחיר התעודה ייקבע לפי הביקוש וההיצע בשוק, ולא לפי שוויה ההוגן. על כך אמר גושן, כי "נשקלה הצעה לאפשר למנפיקות תעודות הסל הרחבה מצומצמת של הסדרות שלהן, אבל הן סירבו להצעה". עוד לדבריו, "נושא התעודות הממונפות נבחן כעת, ובהחלט יתכן שבסוף התהליך ייאלצו חברות תעודות הסל לחסל את כל התעודות הקיימות שלהן".

כמו כן, בכוונת הרשות להעביר חקיקה חדשה שתקנה לה סמכות לפקח על איכות איגרות החוב שיונפקו בעתיד, וכן להחיל כללי ממשל תאגידי. גושן מסביר את הרקע, בכך ש"התברר כי חלק מהחברות שהנפיקו אג"ח, למעשה לקחו את הכסף והשתמשו בו כהון עצמי להשקעה בנדל"ן במזרח אירופה. זה בעצם גיוס של מניות, רק שקראו לו אג"ח. אנחנו סבורים שכאשר מהות הנכס היא מניות, צריכות לחול על החברה המנפיקה מגבלות של חברה שמגייסת הון באמצעות מניות".

בהתייחסו להסדרי אג"ח שמתגבשים בין המשקיעים המוסדיים למנפיקי איגרות החוב לאחרונה, אמר גושן כי "בחלק מההסדרים צריכים להיעשות ויתורים מצד כל הצדדים. האינטרס הוא לא רק של בעלי האג"ח, אלא גם של הבנקים ובעלי המניות. הסדרים בהם רק בעלי האג"ח מוותרים על חלק מהחוב, אינם ראויים בעיני. זה ניצול ציני של המצב".

מלבד תוכניות עבודה, גושן התייחס גם למשבר בשוק האג"ח הקונצרניות, ואמר כי "נדרש שינוי תפיסתי. שוק האג"ח הקונצרניות הוא שוק אשראי ולא שוק ניירות ערך. לפיכך, נתפור את הרגולציה בהתאם, במקום רגולציה של מכשירים שמנפיקים ושוכחים מהם". מסתבר, שבכוונת הרשות גם להגביר את הפיקוח על הדירקטורים בחברות, ש"אינם מספיק אקטיביים".

משווים הרגולציה לחו"ל

אירועים נוספים שצפויים ברשות בעתיד, מגיעים מעבר לים. בחודש יוני השנה צפויה "אולימפיאדה של רגולטורים", כפי שמכנה אותה גושן. הכוונה היא לכנס הארגון הבינלאומי של רשויות ניירות הערך, ה-IOSCO, אליו אמורים להגיע 800-1,000 רגולטורים מכל העולם. "זהו הכנס החשוב ביותר שמתקיים בעולם בנושא רגולציה", מבהיר גושן.

פרויקט בינלאומי נוסף של הרשות הוא קבלת הכרה של האיחוד האירופי באיכות ההסדרה והפיקוח של תשקיפים בישראל. איגוד רשויות ניירות הערך האירופי, CESR, מבצע בימים אלה הערכה של רמת הרגולציה בארץ, במטרה שבעתיד יוכלו חברות ציבוריות ישראליות לגייס הון באירופה. *