בית המשפט הורה לעצור את תוכנית הבנייה במתחם תע"ש ברמת-השרון

הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה נתבקשה שלא להפקיד את תוכנית הבנייה עד לאחר עריכת סקר מקיף למיפוי זיהום המים והקרקע בשטח התוכנית ; בכך נעתר ביהמ"ש לעתירתן של עמותת אחל"ה ועמותת אדם טבע ודין

בית המשפט המחוזי בת"א הורה לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה, שלא להפקיד את תוכנית מתחם תע"ש השרון, עד לאחר עריכת סקר מקיף למיפוי זיהום המים והקרקע בשטח התוכנית ועד לאחר שהתוכנית תתוקן לאור ממצאיו אם יהיה בכך צורך.

השופטת שרה גדות קבעה, כי החלטת הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית לוקה בחוסר סבירות, נוכח העדרה של תשתית עובדתית מהימנה, ראויה ומספקת בנושא זיהום המים והקרקע ולפיכך דינה להתבטל.

בכך נעתרה השופטת לעתירתן של אחל"ה - איכות חיים לתושבי השרון ואדם טבע ודין, אשר טענו כי החלטתה של הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית מבלי שהיו בפניה נתוני אמת עדכניים ומלאים אודות מיקום זיהום הקרקע ומי התהום, סוג החומרים המסוכנים, כמותם וריכוזם, ומבלי שנקבעו דרכי ואמצעי הטיהור ומקורות המימון לביצוע הסקר המקיף למיפוי זיהום המים, הקרקע והטיהור והאחריות לטיהור. עוד טענו, כי הפקדת התוכנית בתנאי חוסר הוודאות השוררים כיום עולה כדי סכנה ממשית לציבור.

הוועדה המחוזית ומינהל מקרקעי ישראל, שהינו יוזם התוכנית, טענו כי העתירה הינה מוקדמת ויש בה משום ניסיון לעקוף את הליך ההתנגדויות הסטטוטורי וכי התכנון לא נוצר בחוסר ידע, ומנגנון השלביות המשלב בין הליכי התכנון והטיפול בקרקע יביא בסיומו של התהליך לטיהור הקרקע בשלמותה.

לדברי המשיבים, אין מניעה מקצועית לטפל בקרקע המזוהמת ולשקמה לאחר פיצול המתחם לחטיבות קרקע, ומדובר בהחלטה סבירה אשר אין עילה להתערב בה. ואולם השופטת שרה גדות השתכנעה כי העדרה של תשתית עובדתית מלאה ומהימנה באשר לזיהומי הקרקע והמים במתחם, פוגמת בסבירותה של ההחלטה ומהווה חריגה ממתחם הסבירות.

מחוות הדעת שהוגשו מטעם העותרות, עולה כי בשיקום חטיבות הקרקע באופן מפוצל ובשלבים, טמון סיכון - שכן, זיהום המצוי בחטיבת קרקע שטרם טוהרה עלול לחלחל להתפשט או להשפיע על חטיבת קרקע שכבר טוהרה ואף אוכלסה. לדברי השופטת, המשיבים לא סתרו את האמור בחוות הדעת, לפיהן שיקום הקרקע המזוהמת בחטיבות הקרקע המפוצלות ייצור סכנה לאוכלוסיה ולציבור.

העותרות הוכיחו כי ההחלטה להפקיד את התוכנית בהעדר סקר מפורט אשר יהווה תשתית עובדתית ראויה, אינה החלטה סבירה וכי המשיבים לא שקלו כראוי את הסיכון הרב לציבור, לא ערכו איזון ראוי בין העובדות והשיקולים השונים, ומשום כך החלטתם אינה סבירה ודינה להתבטל.

הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ובנייה, לשכת התכנון המחוזית במחוז ת"א ומינהל מקרקעי ישראל חוייבו לשלם לעותרות הוצאות בסך 30 אלף שקל.

התוכנית משתרעת על מתחם תע"ש השרון, הנמצא בתחום שיפוטן של עיריות הרצליה, רמת השרון, הוד השרון והמועצה האזורית דרום השרון. במתחם שוכנים מפעלי תע"ש ושטח התוכנית הוא 7460 דונם והיא כוללת 22,700 יחידות דיור. עת"מ 1291/07.

את עמותת אחל"ה ייצגו עו"ד ענת בירן ואפרת לרנר ממשרד יגנס טויסטר בירן ושות'.

עו"ד עמית ברכה, סמנכ"ל אדם טבע ודין, מסר בתגובה: "אנו מברכים על החלטת בית המשפט אשר שמה קץ לתפיסת עולם מעוותת, לפיה המדינה יכולה לקדם תכניות בנייה על קרקעות שזיהמה במשך עשרות שנים, תוך פגיעה בבריאות הציבור, לפני שהכירה בחובתה לטפל בהן. ערב הבחירות לכנסת, ביהמ"ש מעביר איתות חשוב למחוקקים שיש לקדם הצעת חוק לשיקום קרקעות מזוהמות במדינה, מפגע המהווה אחד מהבעיות הסביבתיות הקשות עמה מתמודדת ישראל. היום ישנם עשרות אלפי דונמים שאינם מנוצלים כתוצאה מזיהום שנמשך לאורך עשרות שנים והמדינה מתנערת מאחריותה לדאוג לשיקומם".

ח"כ אופיר פינס, יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה מסר בתגובה, כי "שר האוצר גרם נזק של מיליארדים בסירובו לקדם את החוק לשיקום קרקעות מזוהמות בקדנציה זו. בית המשפט לימד את הממשלה לקח - מי שמזהם קרקע יהיה אחראי לשיקומה ולא יוכל לגלגל את האחריות ואת העלות על הציבור".

פינס, שיזם הצעת חוק פרטית לשיקום קרקעות מזוהמות, מסר כי "ועדת הפנים והגנת הסביבה הזהירה את תע"ש ואת הגורמים האחרים שזאת תהיה התוצאה, אך הם לא שעו לקריאותינו. היום נעשה צעד משמעותי בהחלת עיקרון "המזהם משלם", שקיים כבר באויר ובים, גם על קרקעות. הציבור בישראל לא יהיה מוכן יותר לקבל קרקעות מזוהמות. על הממשלה והכנסת הבאות לפעול ללא דיחוי לחקיקת ויישום חוק שיקום קרקעות מזוהמות".

תגובת מנהל מקרקעי ישראל (ממ"י) להחלטת בית המשפט בעניין עתירת עמותות אחל"ה: "מטרת מנהל מקרקעי ישראל זהה למטרת העותרים, ואף מחמירה יותר, איננו מסתפקים בסקר קרקע, אלא מטרתנו היא להביא לטיהור מלא של הקרקעות המזוהמות בשטח התע"ש באופן המהיר ביותר לטובתם האמיתית של תושבי האזור, לצערנו העותרים זורים חול בעיני הציבור שכן הפקדת התוכנית לצד ביצוע סקרי הקרקע במקביל תאפשר טיהור מהיר יותר, ואילו עיכוב ההפקדה על לסיום סקר הקרקע יביאו לעיכוב של מספר שנים בטיהור הקרקע המזוהמת, ומכך ייפגעו בראש ובראשונה תושבי האזור".

"אנו שבים ומדגישים כי ללא הפשרת חלקים מהקרקע לבנייה לא יימצא שום פתרון תקציבי למימון טיהור הקרקע בהיקף של מיליארדי שקלים. החלטת בית המשפט עלולה להשאיר את מפעלי התעש במקומם יחד עם הזיהום שקיים בשטח. ואז אולי יהיה לנו סקר זיהום קרקע ביד, אך ללא אפשרות תקציבית לממן את הטיהור, לכן ספק אם הסקר יועיל לנו".