שוב, כמה לא מפתיע, תופס הנושא הבטחוני את עיקר תשומת הלב הציבורית במערכת הבחירות. בכל פעם שמתעוררת תקווה שהנושאים הכלכליים-חברתיים יעמדו במוקד העניינים, חוזרת המציאות וטופחת על פנינו, לרוב באדיבות גורמי חוץ עוינים וגורמי פנים נלהבים. המתיחות הבטחונית, בצל שיחות להסכמי שלום שונים, תמיד תופסת בסופו של דבר את הפיקוד ומשפיעה על תוצאות הבחירות יותר מכל.
גם הפעם, איים המשבר הכלכלי העמוק ביותר ב-100 השנה האחרונות להיות קנדידט מוביל בקמפיינים השונים של המפלגות. מיתון, אבטלה, קריסת מניות, איבוד הפנסיה - איזה מילים יפות יכלו לככב בתשדירים השונים ובנאומי המועמדים לראשות הממשלה. הזקנה מהמסדרון כבר התחלפה לה בעת האחרונה בצעירה מהעיר הגדולה, שפוטרה מעבודתה ונאלצת לסגל עצמה למציאות כלכלית לא פשוטה. אבל, לשמחת חלק מראשי המפלגות, הגיעה ההתלהטות הבטחונית התורנית ממש סמוך לבחירות ושינתה את התמונה. כוח, יכולת עמידה בטחונית, אינטרסים לאומיים - כל המלים החזקות הללו חזרו לככב ומאיימות להכריע שוב את מערכת הבחירות.
לפני המיתון
למרות הכל, ואולי במין דווקא, שווה לבחון את מדד אמון הצרכנים של ישראל כסמן כלכלי בולט בחודש האחרון, ערב הבחירות ה-18 לכנסת. צניחת המדד בפתיחת 2009 ב-7.2 נקודות, עליה אנו מדווחים היום (ד'), הורידה אותו לרמה של 63.3 נקודות, הנמוכה ביותר בחמש השנים האחרונות. לאחר עלייה חד פעמית בחודש שעבר, כנראה בהשפעת תחושה אופורית מסוימת עם תחילת מבצע עופרת יצוקה, חוזר הציבור לפסימיות הבולטת אותה החל להפגין כבר לפני שנה וחצי.
למעשה, המשבר הכלכלי העולמי ליווה את מחצית תקופת כהונתו של אהוד אולמרט בראשות הממשלה. כאשר החלה הסערה הכלכלית בעולם, עם פרוץ משבר הסאב-פריים בארה"ב ביולי 2007, החל הציבור להפגין מגמה פסימית בהערכותיו. למרות שהנתונים הכלכליים לגבי המשק הישראלי המשיכו להיות טובים, חש הציבור את ההאטה והמיתון המתקרבים ובאים. בסיכומה של קדנציית אהוד אולמרט בראשות הממשלה, מעניין לגלות, ירד מדד האמון ביותר מ-20 נקודות, עדיין לא לרמות השפל של מיתון 2001-2003, בהן "זכה" אריאל שרון לכהן בשלטון, אולם לא רחוק בהרבה.
החודש האחרון אופיין בפסימיות הולכת וגוברת בציבור בנוגע למצבו של המשק. תרמו לכך, מטבע הדברים, התחזיות הפסימיות אותן פרסם בנק ישראל באחרונה על המיתון הצפוי השנה. 64% מהציבור סבורים כי מצבו של המשק הישראלי רע, לעומת כ-5% בלבד אשר עדיין מאמינים כי טוב. התחזיות לעתיד קשות אף הן: יותר מ-46% צופים כי מצבו של מהשק יורע בתוך שישה חודשים, לעומת 16% השומרים על אופטימיות. כשזה מגיע לכיס הפרטי, המצב קצת משתפר: רוב מוחלט - 54% - סבורים שמצבם הכלכלי לא ישתנה בששת החודשים הקרובים.
אחרי הבחירות
בחודשים האחרונים נראו ניצנים מסוימים של ציפייה לשינוי בעקבות הבחירות הקרבות, בעיקר לגבי מצב המשק בעוד חצי שנה. בינואר נבלמו ציפיות אלו, ונראה כי הפסימיות חזרה לשלוט. מעבר לכך, הפסימיות באה לידי ביטוי חזק מאוד בחודש האחרון בתוכניות הרכישה של הציבור. הדבר בולט בעיקר לגבי קניות מוצרים בני קיימא. נראה כי הציבור מעדיף לדחות או לבטל תוכניות שונות לרכישת מוצרים עד להתבררות המצב לאשורו.
נתוני המדד מציבים, לכל ראש ממשלה שלא יהיה, אתגר מהותי. על פי מגמת המדד בחודשים האחרונים, נראה שבחודשים הקרובים, ולמעשה במהלך המחצית הראשונה של 2009, צפויה האטה נוספת בגידול הצריכה הפרטית. על פי תחזיות בנק ישראל, תעלה הצריכה הפרטית השנה ב-1.1%, לעומת 3.9% בשנת 2008. מדד האמון מחזק תחזית פסימית זו ואף תורם לחידודה.
הצריכה הפרטית, אשר שימשה כקטר צמיחה בולט במשק בשנים האחרונות, בולמת בלימת חירום. הממשלה החדשה צריכה לקחת זאת בחשבון בתוכניותיה, לחפש חלופות ולהיערך בהתאם. למעשה, אווירת הנכאים בציבור מחייבת התגייסות ממשלתית מתאימה מיד לאחר הבחירות. תוכנית חירום כלכלית, בהסכמה רחבה של מגזרים במשק, נראית כמעט צו השעה בתנאים אלה.
ואם מדברים על בחירות, נחמד להציץ גם לנתוני מדד האמון בעשור האחרון, ולבחון כמה ממצאים לגבי חלק מהמועמדים לראשות הממשלה, שכבר היו שם בעבר. בנימין נתניהו ואהוד ברק זכו לכהן כראשי ממשלות בתקופות כלכליות יציבות יחסית. רמות המדד בתקופותיהם היו מהגבוהות ביותר שנרשמו. קצרה היריעה מלתאר את התנאים התורמים לכך, והאם ניתן לזקוף זאת לזכותם או לזכות רוח גבית תומכת. דבר אחד, לעומת זאת, ניתן לקבוע: המציאות הנוכחית, המתבטאת ברמות אמון ירודות ומסוכנות, תחייב התנהגות שלטונית וצעדים שונים לחלוטין מכפי שהורגלו בקדנציות הקודמות.
אמון הציבור במשק מושפע מגורמים רבים, כלכליים וחוץ-כלכליים. אולם חוסר היציבות השלטונית בשנים האחרונות והתחושה שהמושכות הכלכליות פשוט נפלו מהידיים דווקא בתקופת משבר כלכלי כה חמור, היו בין הגורמים המרכזיים לנפילת האמון החדה מאז מחצית 2007. מכאן, שבוע לפני הבחירות, נותר רק לקוות לשינוי.
להורדת חוברת המדד
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
