כדאי לאמץ ראשון? חובבי הגאדג'טים נפגעים מנכונותם לאמץ מכשירים חדשים לפני כולם

רובנו מכירים את ההרגשה הזו - מכשיר סלולרי חדש, נגן מוזיקה או קונסולת משחק חדשה יצאה לשוק ואנחנו רוצים להניח את הידיים שלנו עליה ראשונים. אם אתם מרגישים ככה לעיתים תכופות, אולם בניגוד לרוב הלקוחות שקיימים בשוק, אתם גם רצים וקונים את הגאדג'טים החדשים ביותר, כנראה שאתם עונים להגדרה "מאמצים מקדימים", או כפי שנקרא פלח הצרכנים הזה באנגלית - early adopters.

לא חסרות דוגמאות למאמצים מקדימים בשוק, כאשר ההיסטריה האמיתית מתרחשת בעיקר מעבר לים, שם מאות לקוחות מסכימים להמתין מחוץ לחנויות ימים ארוכים בשביל לרכוש את המכשיר הנחשק שזה הרגע יצא. בין הדוגמאות אפשר כמובן לציין את ה-iPhone, את הגוגלפון של HTC, וכמובן, את הפלייסטיישן 3 של סוני שגרר מעשי אלימות. באותו מקרה, לקוחות שהמתינו שעות ארוכות מחוץ לחנויות כדי לרכוש את קונסולת המשחקים, נשדדו ברגע שיצאו מהחנות.

אולם אותם מוצרים שהחברות טורחות לייצר סביבם באזז כה גדול חודשים לפני צאתם לשוק, מתגלים במקרים רבים כמאכזבים בשל באגים שמתגלים בגרסאות הראשונות. המחיר, לעומת זאת, כמובן גבוה משמעותית מזה שיהיה בהמשך. כך למשל ה-iPhone מהדור הראשון, שנמכר בחודשים הראשונים ב 600 דולר (8 ג'יגה), הוזל כעבור חודשיים וחצי, ואפל הכריזה כי היא מוכרת אותו ב-400 דולר.

מדוע, אם כך, מסכימים לקוחות לשלם יותר כסף על מוצר חדש ולקבל בתמורה מוצר שהוא לפעמים בשל בצורה חלקית? "זה נותן ללקוח יתרון על אחרים, בכך שהוא משתמש בטכנולוגיה לפני כולם. בזמן שאחרים רק מתחילים לחשוב על שימוש במוצר מסוים, אותו לקוח כבר נמצא דור אחד או שניים קדימה. אותם לקוחות אוהבים להגיע לקצה של הטכנולוגיה הנוכחית", מסביר עופר לאור מאתר HomeTheater. לדבריו, ללקוחות שמוכנים לסבול באגים נוצר כבר מונח בשם Bleeding Edge - לקוחות שנמצאים על הקצה של הטכנולוגיה, כאשר הם מדממים עד שהמוצר מגיע לרמה בשלה. "אם חברה מחכה היום לכך שהמוצר יהיה מבושל לחלוטין, זה מוצר שכבר עבר זמנו. חלק מהקסם של העניין הוא להיות חלק מהלקוחות שמשתפשפים עליו".

לעומתו, סשה סגאן, הכותב טור אישי במגזין המחשבים פי.סי מגזין, המליץ לקוראיו, שנחשבים מאמצים ראשונים, להיצמד לאחד מכללי האצבע המוכחים ביותר - לא לקנות מוצר מייד עם השקתו: "חכו חודש, ואז יהיו מספיק יחידות של מוצר זה בשוק ובעיותיו העיקריות ייחשפו על ידי המאמצים המוקדמים. רק אז תדעו אם המוצר באמת ראוי לכסף שלכם. המאמצים המוקדמים, למרבה הצער, בדרך כלל נכווים".

איירה רוזנויג, הבעלים של חנות הגאדג'טים והטכנולוגיה הנדי, מוסיף: "מאמצים ראשונים הם כאלו שלא יכולים לחכות לקנות את המוצר הכי חדש. הקהל הזה חייב לרכוש את המוצרים שמביאים את הבשורה החדשה". רוזנויג טוען ש"כרגע אין סיבה להיות מאמץ ראשון, מכיוון שאין טכנולוגיה חדשה וגם ככה כל המכשירים דומים לאייפון".

סלולרי לא מבושל

שוק הסלולר הוא כנראה המקום שבו הכי שכיח למצוא מכשיר שסובל מבאגים (ראו מסגרת). הצצה אל מאחורי הקלעים של סיפורי הבאגים מגלה שחברות הסלולר בארץ מפנות אצבע מאשימה ליבואניות הסלולר, שבחלק מהמקרים מעדיפות להחביא את הבאגים שלהן ולא לספר עליהן עד שהלקוחות או המפעילות יעלו עליהם לבד.

למה זה קורה? יבואניות הטלפונים נמצאות בשוק תחרותי מאוד שמכריח אותן להשיק מכשירים חדשים במהירות רבה, עם יכולות גבוהות יותר, שלפני כמה שנים היו דמיוניות. בדרך, הן מוכנות לעגל כמה פינות כדי להוציא את המכשיר לשוק, לפני שהמתחרות יקדימו אותן.

המפעילות הסלולריות מצדן נהגו עד לא מזמן לשחרר את המכשירים בידיעה שהם סובלים מבאגים, ולא פעם נתבעו על-ידי לקוחות זועמים. כיום הן לרוב זהירות יותר.

להגנתן של המפעילות וגם של יבואניות המכשירים, אפשר להגיד שהן למדו. למשל, מכשיר הנוקיה N96 התעכב ביותר משלושה חודשים עד שהושק בסלקום ובאורנג', בגלל באגים שהיו בו. המפעילות, וגם יורוקום-נוקיה, פחדו ליצור תדמית שלילית עם מכשיר שלא יעבוד כראוי, ולכן נוקיה העדיפה לא להשיקו טרם זמנו.

במקרים מסוימים, המפעילות אפילו עוצרות מכירה של מכשיר כדי לאלץ את היבואן לתקן את הבאג. לדברי בכיר במפעילות הסלולר, "אף לקוח לא פונה ליצרן, אלא אלינו, כאשר אנחנו חווים את כל הבעיות. יש היום הבנה שאסור להשיק מכשירים שנותנים ללקוח חוויה לא מספיק טובה".

לא פעם סובלות המפעילות מחוסר יכולת לטפל בבעיה, מכיוון שהיבואניות לא תמיד ממהרות לעזור.

כיצד הן מדלגות בין הרצון למכור לבין המחויבות שלהן לספק מכשיר תקין לחלוטין? באמצעות רשימת באגים שהלקוח אמור לקבל: "אנחנו עושים המון בדיקות מקיפות, וברוב המקרים אנחנו מגלים את הבעיות המהותיות. אולם עדיין יש בעיות בקצה. אנחנו מספרים לצרכן עליהן לפני הרכישה בדף המצורף למכשיר. אני חושב שמבחינת מודל השקיפות שלנו, הוא מאוד הוגן, כאשר אנחנו אומרים ללקוח שאם הבעיה הזו מפריעה לו, אנחנו ממליצים לו לא לקנות את אותו דגם. כאשר על-פניו זה מנוגד לפעולת המכירה, מכיוון שזה בשלב שהלקוח כבר אמור לשלם".

אין להבין מכך שהמפעילות צדיקות, שהרי בשורה התחתונה, מכשירים מתקדמים עם באגים כן נמכרים לצרכנים. הן אמנם אינן אשמות בבאגים, אולם הלקוחות לא תמיד מבינים מה אומר כל סעיף ברשימת הבאגים שמצורפת למכשיר. כמו כן, לא כל המפעילות מצרפות רשימת באגים לכל המכשירים שלהן וצריך לזכור שללקוח אין יותר מדי זמן התנסות עם הדגם, כדי להחליט אם הבאג אכן מפריע לו לעבודה השוטפת. האם זה פתרון מספק? לא בטוח, שכן אין כמו התנסות אישית בשביל ללמוד את המכשיר ואת בעיותיו. אולי מן הראוי היה שהמפעילות יאפשרו להחזיר מכשירים כאלה, שהן יודעות כי אינם מושלמים, ולא להסתפק בהחתמת הלקוחות על מעין ויתור זכויות.

ממששים את הדופק

האם ישראל היא מקום טוב שחברות ישיקו בו מוצרים למאמצים ראשונים? "זה מקום מצוין, כי אנשים פה הם טכנולוגיים יותר, כאשר הרבה דברים שלקח להם זמן ארוך להיכנס לשוק בארה"ב, אצלנו הציבור התחיל להשתמש בהם בזמן קצר. לעומת זאת, לא רואים המון השקות ראשונות של מוצרים בישראל. מה שכן קורה בארץ, שהמרחק בין ההשקות הבינלאומיות לארץ מתקצר מאוד בעקבות ההבנה של היבואנים, שאי אפשר להשיק עכשיו מוצר שהוא בן שנה או שנתיים כשבחו"ל פתאום השתנה דור", מוסיף לאור.

דוגמה לחברה שכן הבינה את הפוטנציאל לקהל המאמצים הראשונים בישראל היא יורוקום-פנסוניק, שמקיימת תערוכות כדי לחשוף את מוצריה לראשונה לאותו קהל. לדברי לימור פיצי, סמנכ"ל מכירות ביורוקום-פנסוניק, "אנחנו מודעים לחשיבות של קבוצת המאמצים הראשונים, כאשר אנחנו חושפים להם מוצרים וגם נותנים להם טיפול מיוחד". לדברי פיצי, "המאמצים הראשונים נחשבים למובילי דעת קהל, מקצוענים, ואנחנו גם לא מתביישים להתייעץ איתם".

גם בסלקום מממשים כך את הדופק. בקיץ האחרון שילבה החברה במסגרת אירוע המוזיקה "סלקום ווליום" אולם תצוגה נייד, שחשף מגוון רחב של טלפונים שעדיין לא נמכרים בארץ או מכשירים שרק נחשפו בחו"ל. סלקום אפשרה למבקרים לשחק עם הסלולריים, שאת רובם אפשר היה באותה תקופה רק לראות באתרי אינטרנט.

מאמצים מוקדמים שמחפשים ריגושים טכנולוגיים גם מחוץ לעולם הסלולר מוצאים לא פעם את מבוקשם בחנות הנדי, שמייבאת לארץ מוצרי אלקטרוניקה בידוריים, לפעמים לפני שאלו מושקים כאן באופן רשמי, אם בכלל.

לאור מאפיין את קהל המאמצים הראשונים כגברי. "יש קהל נשי, אבל הוא מתאפיין בדברים אחרים. הוא לא יחפש את הטכנולוגיה שקופצת מדרגה. נשים מתעניינות יותר בעיצוב. אם יש שני מסכים שאחד יהיה יותר טוב טכנולוגית והשני עיצובית יותר טוב. הנשים יבחרו במסך המעוצב יותר. לגבר פחות אכפת איך המוצר נראה ויותר מעניין אותו אם המוצר יותר חדשני, אם הוא יותר מתוחכם ואם יש לו יותר פיצ'רים".

סוללה שמתרוקנת ועברית הפוכה - כמה דוגמאות למחלות ילדות

מכשירים רבים יצאו כאן לפני שבאמת היו מוכנים סופית למכירה. בין הדגמים שאפשר לציין הוא ה-Q של מוטורולה שיצא ברשת פלאפון והפך מהר מאוד לסמן דרך באחד מכישלונותיה הגדולים של מוטורולה בארץ: הדגם הזה יצא עם באג שגרם לסוללה להסתיים בתוך שעות ספורות, העברית הייתה מוצגת פעם אחת לימין ופעם אחרת לשמאל ומערכת ההפעלה של מיקרוסופט לא עשתה חיים קלים למשתמשים. גם ה-V3c של מוטורולה שיצא ברשת פלאפון, זכה כבר ביום הראשון שלו להודעה על עדכון גרסה עתידי שיפתור בעיות בשעון המעורר.

כמובן שבאגים לא קיימים רק במכשירים של מוטורולה ופלאפון, דגמים רבים של חברות מתחרות סבלו גם הם מבעיות, למשל, ה-W760 של סוני אריקסון סבל מבאג שגרם לו לאתחול מחדש. נוקיה N73 ונוקיה N95 - שני מכשירים שנחשבו קפיצת מדרגה אצל החברה הפינית - סבלו גם הם מבעיות במערכת ההפעלה, שלא הייתה מספיק יציבה, זזה בצורה איטית וסוללה שאוזלת במהירות. כמובן, באג אחר שמכשירי נוקיה סובלים ממנו לעיתים שכיחות, הוא ניתוק וחיבור אוזניית הבלוטות' ללא שום התרעה. בעיה אחרת שהייתה קיימת ב-N95 הוא זמן איתור ראשוני ארוך מאוד בעת שימוש ב-GPS.

גם ה-iPhone דור 3 שיצא בעולם גרם להמון תסכול אצל לקוחות שקנו אותו בימים הראשונים ולא היו מסוגלים לבצע את ההפעלה הראשונית שלו.