ביבי סיפק לעולם הפוליטי והציבורי, ולא רק בישראל, את אחד הרגעים המבישים בתולדותיו. זה קרה כשהכריז על עצמו כמנצח, ביודעו שהוא הפסיד. הפוליטיקה, אין צורך לומר, ידעה כבר את כל התופעות הבזויות האפשריות, אך למיטב זכרוני, כדבר הזה לא קרה בשום מקום, בשום זמן. בכל מדינה דמוקרטית מאז ומעולם, כשמנהיג מפלגה קיבל פחות קולות מיריבו, הדבר הראשון שעשה היה לטלפן למנצח ולברכו. מי שאינו עושה זאת מבטא חוסר כבוד להליך הדמוקרטי - וגם לעצמו.
המילה טריקי ידועה כנלווית לשם דיקי, קיצור שמו של נשיא ארה"ב לשעבר ריצ'רד ניקסון. ניקסון זכה לכבוד, כי באופיו היה אדם שהתקשה ללכת בדרך הישרה כשהיתה בסביבה גם דרך עקומה. הוא נודע כמי שמחפש דרכים כדי לעקוף עובדות שאינן נוחות לו. איש של טריקים. בסוף הסתבך ניקסון בטריקים פליליים (פרשת ווטרגייט), והתפטר מכהונתו דקה לפני שהודח ע"י הקונגרס.
באופן אישי ביבי הרי הפסיד, את זה קבעו המספרים. מה עושה טריקי ביבי? מנכס לעצמו את ה"מחנה", ומכריז "אנחנו ניצחנו כי המחנה שלנו קיבל רוב". לא, מיסטר טריקי. לא "אנחנו ניצחנו", אלא המחנה שלך ניצח - ואתה הפסדת באופן מחפיר. אם היית איש של כבוד, ביבי, היית מברך את ציפי על ניצחונה, כמקובל מאז ומתמיד, ומכריז שלמרות זאת, על סמך הגושים, אתה תהיה זה שירכיב את הממשלה. לגיטימי ומכובד. אבל ביבי וכבוד לא הולכים ביחד. אופיו מכתיב לו הליכה עם הטריק.
ראש הממשלה הבא/ה
יכול להיות שביבי יהיה בסוף ראש הממשלה. זה תלוי במידה רבה בקולות החיילים, שבאופן מסורתי נטו ימינה. אם הם יגרמו לתיקו, ציפי לא תוכל לטעון שראשות הממשלה מגיעה לה בגלל ניצחונה.
היא תיאלץ לקבל את בכורתו של ביבי על הבסיס הגושי. אבל אם יחסי הכוחות יישארו בעינם, כלומר ציפי תנצח - הרי שעוד לא היה אצלנו ראש ממשלה שהפסיד בבחירות באופן אישי. לא היה - ואסור שיהיה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
