האינתיפאדה השלישית

הח"כים שליוו את נתניהו במדבר האופוזיציוני מבינים שכעת יידחקו הצידה בידי "הכוכבים"

את ישיבת סיעת הליכוד הראשונה שהתקיימה אחרי ההפסד בבחירות (או הניצחון, תלוי את מי שואלים), פתח בנימין נתניהו בהבעת תודה לכל מי שלקח חלק במאמץ המפלגתי שהביא אותו לברוך הנוכחי. אחרי שציפי לבני התעלמה באופן מופגן בנאום הניצחון (או ההפסד, תלוי את מי שואלים) מעל הבימה מכל חברי מפלגתה שהביאוה עד הלום, טרח נתניהו להודות באופן אישי לכל אחד מאנשיו. הוא הודה לבני בגין, לדן מרידור, למשה כחלון, לגדעון סער, ללימור לבנת, לסילבן שלום, אפילו לכרמל שאמה, שיש מי שאומרים בסיעה, שאחרי שנבחר בפריימריז למקום ה-25 ברשימת הליכוד לכנסת, הסתיימה פחות או יותר תרומתו למפלגה.

משהסתיימה מלאכת ההודיה, אי אפשר היה שלא להבחין שדווקא שמו של ח"כ יובל שטייניץ, אחד מגדולי נאמניו של היו"ר, נפקד מהרשימה. אין עוררין שהדבר נעשה שלא בכוונה, אבל בליכוד של 27 מנדטים, הרגישות בקרב השרים המיועדים באשר לחלוקת התיקים כל כך גבוהה, שכל מילה או הבעת פנים של נתניהו - גם אם אינה קשורה - מתפרשת כאיתות, כל התבטאות גורמת לאי נוחות, ללחץ ואפילו לפאניקה, בקרב מי שראו את עצמם מחזיקים בתיקים בכירים בממשלה הבאה.

אחרי שהתברר שהליכוד קטן ממה שהעריכו, והשותפות הקואליציונית הפוטנציאליות גדולות מכפי שסברו, רואים חברי הכנסת הוותיקים של הסיעה, שהלכו אחרי נתניהו במדבר הפוליטי בשלוש השנים האחרונות, איך התיקים בורחים להם מבין הידיים. רק לפני כחודשיים, משהתבררו תוצאות הפריימריז במפלגה, הבטיח יו"ר הליכוד כי לכשיחולק השלל, "המיקום ברשימה לא ישנה". רצה לומר, דינו של מי שהגיע בבחירות הפנימיות למקום ה-7 או ה-17, כדין מי שהגיע למקום הראשון. אז זה נאמר כדי להרגיע, עכשיו זה בדיוק מה שמלחיץ.

משחק הכיסאות

אם לפני חודשיים היה ברור שישראל ביתנו תסתפק בכמה משרדים קטנים, עכשיו התמונה שונה, וכמובן שגם קדימה לא תוותר על מה שמגיע לה באופן טבעי בשל גודלה, אם תחליט להצטרף לממשלה. בין אם יקים נתניהו ממשלת ימין צרה ובין אם ממשלת אחדות רחבה, דבר אחד יודעים בליכוד בבירור: אם יצומצם מספר התיקים שיישאר בידי המפלגה, הגווארדיה החדשה בסיעה - בגין, מרידור ומשה (בוגי) יעלון - היא זו שתקבל זכות ראשונים לשבת על הכיסאות המרופדים במשרדים היוקרתיים ותדחק את הוותיקים חזרה לעבר משרדיהם שבכנסת. אחרי שגזלו את מקומם בשלטי החוצות בקמפיין, כך יתפסו הפנים החדשות את מקומם של הוותיקים סביב שולחן הממשלה.

נתניהו יסתבך עד מעל לראש עם התיקים שידרשו הוותיקים. לפני כשבועיים נכתב כאן על חלוקת התיקים האפשרית בליכוד. אחרי הפרסום, רבים מהמוזכרים בכתבה וגם כאלה שלא, התקשרו לתת את גרסתם. כרגע יש 12 כאלה בערך. כולן מגובות על-ידי הבטחות סותרות מנתניהו למקבליהן. האופטימיים שבהם השוו את ממשלת נתניהו העתידית לזו של אריאל שרון ב-2001. אם לליכוד אז היו 19 מנדטים ו-13 תיקים בממשלה, הכל אפשרי גם עכשיו, הם סבורים. זה היה שבוע לפני הבחירות. לאחר שהתבהרה תמונת המנדטים - נראה כי התוכנית למנות 13 שרים מבין חברי הליכוד תוכל להתממש רק במקרה של ממשלה צרה. אם קדימה תכנס לקואליציה, יצטרכו בליכוד לוותר על לא מעט תיקים, אולי אפילו עד חמישה.

מי בליכוד יקבל את הסטירה ויישאר בחוץ? עוד לא ידוע. מה שבטוח הוא שאין מקום לכולם, בוודאי לא כשנתניהו מתכוון להחזיר מהאוב גם את יו"ר הגמלאים, רפי איתן, למרות שלא נבחר לכנסת, כפי שנחשף כאן לפני שלושה שבועות. הדעת מניחה שגם מבין אלו שזכו להישגים מרשימים בפריימריז יהיו מי שימצאו את עצמם מחוץ לממשלה, מביטים ביריביהם מקדימה או מישראל ביתנו מרהטים את הלשכה.

השקט שלפני הסערה

עד שיחולקו התיקים ישרור שקט בין כתלי הליכוד. קשה להאמין שמישהו יפתח חזית עם ראש הממשלה לפני שגורלו הוכרע. כדי לשמור על יציבות ושקט פנימי יצטרך נתניהו לשמור על מינימום של מאוכזבים, אלא שמתוך הנחה שאי אפשר לרבע את המעגל, האינתיפאדה תפרוץ בשש אחרי החלוקה. יידוי האבנים יחל בכנסת. כדי להעביר את כל הרפורמות שהוא מתכנן, נתניהו יידרש להילחם עבור כל אצבע. המורדים החדשים יפילו לו הצעות חוק ויגרמו לו להזיע בזמן אישור התקציב.

המלחמה בכנסת תהיה רק הסיפתח. בשנה הקרובה צפויים חברי הליכוד לבחור את נציגיהם למוסדות התנועה: לוועידה, לבית הדין התנועתי, למרכז, למזכירות, למועצות סניפים, וגם יו"רים לוועדת חוקה ולוועדת הבחירות. אם לא ישכיל להעניק את תיקים לבעלי הכוח בשטח, ידאגו מחוסרי התיקים להשתלט על מוסדות המפלגה ולמרר לביבי את החיים.

ממשלה בפעימות

נתניהו מצטיין בתחבולות פוליטיות, אלא שלא תמיד המציאות מתיישבת איתן. כך למשל רעיון הקמת מממשלה בשתי פעימות - צרה בתחילה ואח"כ צירופה של קדימה, שעל פי התכנון בליכוד קדימה תזעק חמאס מהאופוזיציה ותזחל על הגחון לקואליציה - הוא לכאורה מבריק, אבל בפועל חסר סיכוי.

לא רק שלקדימה לא תהיה סיבה להצטרף באמצע המירוץ למשחק, אלא שגם למי שיחזיק כפיקדון בתיקים שיועדו עבור החברה מהאופוזיציה לא יהיה תמריץ לוותר עליהם. כשיתבקשו יעלון - שבידיו בוודאי יופקד תיק הביטחון למשמורת - וחבריו לוותר על הוולוו, הנהג, העוזרים והלשכה לטובת שאול מופז וחבריו שלו, יתקל נתניהו בחזית אחידה בתוך המפלגה לדבוק בממשלת ימין.

למי טוב החוק הנורווגי

ואם בתחבולות פוליטיות מבריקות עסקינן, מעניין מי ייעץ ליו"ר הליכוד להכריז כבר למחרת הבחירות כי יפעל לחוקק את החוק הנורווגי הקובע כי כל שר בממשלה יאלץ להתפטר מהכנסת ולפנות את מקומו לבא אחריו ברשימה. על פניו מדובר במהלך הגיוני שנועד להגדיל את שליטתה של הקואליציה בכנסת. במצב הנוכחי, כשמרבית חבריה שרים ועסוקים בענייני משרדיהם, נוחלת הקואליציה תבוסות בהצבעות בכנסת לעיתים קרובות. אם יתפנו השרים לעסוק בענייניהם, תוכל קואליציה לגייס רוב ביתר קלות ולהביס את חברי האופוזיציה.

ואולם, אם יתבונן נתניהו ברשימתו לכנסת, ודאי יגלה כי על הבאים בתור ברשימה להיכנס לכנסת, נמנים קטי שטרית, שגיב אסולין, בועז העצני וגם מורם ורבם, משה פייגילין. התפטרותם מהכנסת של שרי המפלגה תכניס לכנסת גם את מי שנמצאים אחריהם ברשימה את המורדים לשעבר, מיכי רצון ואהוד יתום.

בנוסף, אם קדימה תיכנס לממשלת נתניהו, יכניס החוק הנורווגי לכנסת את מי שלבני הצליחה להרחיק - אנשי מופז שנדחקו לעשירייה השלישית. כך שלא רק שהחוק לא יעבור, ספק אם הוא בכלל יעלה לדיון. *

צרו איתנו קשר *5988