לקנות ינים, למכור את יפן

התשובה חיובית, אם זו יפן. הכלכלה שלה צנחה ב-3.3% באוקטובר-דצמבר 2008, מה שהופך את הצניחה השנתית בתמ"ג ל-12.7% - וזו לא היתה חריגה רבעונית חד-פעמית. בבית, הפיטורים ממשיכים להעיק על הביקוש המקומי.

בחוץ, הצרכנים של המוצרים היפניים מתחפרים בעצמם. במקביל, משקיעים זרים מוכרים מניות יפניות. בשנה שעברה רשמה יפן את בריחת ההון הגדולה שלה (בניכוי כניסת הון) בעשרים השנים האחרונות, בהיקף 160 מיליארד דולר, לפי הערכות ג'יי.פי. מורגן (בניכוי עודף הסחר היורד של יפן).

ועם כל זה, הין היפני אינו נסוג לשום מקום. הוא עלה ביותר מ-20% מול הדולר מסוף 2007. חלק גדול מהעלייה הזו נבע מיציאה מפוזיציות של "השקעות ההמשך" שהתבססו על ינים בריבית זולה, אם כי אין היגיון בכך שמדינה תחת חוב פנימי כזה נהנית (או סובלת) מהתחזקות המטבע שלה בתנאי קיצוב בשוק האשראי העולמי.

משקי בית וחברות יפניים סובלים צפויים יותר להחזיר השקעות בחו"ל הביתה. היפנים אכן מממשים אג"ח זרות בחודשים האחרונים, ויש להם עוד מרחב גדול להמשיך לממש. המגזר הפרטי מחזיק ב-1.7 טריליון דולר של נכסים זרים, בניכוי התחייבויות.

בחודש הבא תסתיים שנת התקציב, אירוע מסורתי של כיסוי פוזיציות והחזרת הון הביתה. היבול הפיננסי של השנה הבאה (מאפריל) עשוי לגדול הודות למחילת מס על רווחי חברות שנרשמו בחו"ל. התחזקות הין, בקיצור, עלולה להיות ממושכת. עוד סיבה טובה לקנות אותו - ולמכור את יפן.