האם ברק מסוכן לביטחון

ראש הממשלה אמר השבוע כי שר הביטחון של מדינת ישראל מדליף מידע ביטחוני ומדיני רגיש ביותר - ומה קרה? כלום. כולם נוהגים כאילו ראש הממשלה אמר ששר הביטחון אוכל לארוחת הבוקר טוסט עם ביצה. אז שוב, שנבין: אהוד אולמרט אמר לברק שהוא קיבע "מנהג מגונה במשרד הביטחון של הדלפת הדברים הרגישים ביותר בישראל ומריחתם בכותרות העיתונים". כעיתונאי וכעורך אני עוסק בתחום הפוליטי והמדיני שנים רבות. לא זכור לי מקרה שבו ראש ממשלה האשים במפורש שר בהדלפת מידע רגיש. בוודאי לא שר ביטחון. בוודאי לא הדלפת מידע רגיש כדבר שבמנהג. אז מה הדממה הזאת? אנשים לא מבינים שמשמעות דברי ראש הממשלה היא ששר הביטחון מחבל באינטרסים ביטחוניים ומדיניים רגישים? האם זה לא מפחיד שבידי אדם כזה מופקד ביטחון המדינה ואנשיה?

על מה יש לדבר?

לא פחות מפחיד שראש הממשלה עצמו מתנהג כאילו אינו מבין את החומרה הקיצונית של דבריו. באותה פגישה הוא אמר לברק: "על ההדלפות שלך באותם נושאים אדבר איתך בנפרד". על מה יש פה לדבר? אתה, ראש הממשלה, אומר שיש לך רשימה של הנושאים הרגישים שברק הדליף עליהם מידע. אם אתה לא עושה שום דבר בעניין, הרי שאתה הופך להיות שותף לעבירה המיניסטריאלית הזאת.

להדיח מיד מהקבינט הביטחוני

אם אתה שואל, אולמרט, מה אתה יכול לעשות, אז אומר לך קודם מה אינך יכול. באופן רגיל היה מתבקש לפטר את ברק מהממשלה. אבל אתה לא יכול לעשות זאת, מכיוון שמדובר בממשלת מעבר שלגביה נקבע בחוק ש"אין יוצא ואין בא". אבל אתה כן יכול להעביר את ברק מתפקידו, באישור הממשלה. והדבר המינימלי שדבריך מחייבים אותך לעשות, זה להדיח את ברק מהקבינט הביטחוני, ולכך אין צורך בשום אישור. כי - ושוב, בהתאם לדבריך - המשך ישיבת ברק בפורום שבו נדונים הנושאים הרגישים ביותר הוא סכנה לאינטרסים של המדינה.

הכחשה מאשרת

בהודעה שהוציא ברק לעיתונות נאמר כי "איש לא ילמד את שר הביטחון מהן אחריות ודאגה לביטחון המדינה. מפאת כבודו של ראש הממשלה לא נתייחס לטענות". זו היתה אמורה להיות הכחשה, אבל למעשה היא יותר מאשרת את האשמות אולמרט, כי אין בה שום התייחסות להאשמה על הדלפות, אלא אמירות כלליות ולא מחייבות. מה גם שכאשר ברק חרד לכבודו של אולמרט, או בכלל, אז הוא כנראה בבעיה.

האם שר הביטחון הסמיך את ברק?

אבל ברק יכול בקלות להוכיח את חפותו. הדברים הרגישים שהוא מואשם בהדלפתם הובאו לדפוס או למרקע על ידי עיתונאים. על אלה חלה חובת אי גילוי המקור - אלא אם כן המקור עצמו משחרר אותם מחובה זו. אם ברק טוען שדברי אולמרט אינם נכונים - מה שהוא לא עשה בהודעתו - הרי שזה המהלך הכי נכון ופשוט ונחרץ. יבואו העיתונאים, בהרשאת ברק, ויעידו שלא קיבלו את ההדלפות משר הביטחון. אם ברק לא ינקוט את הצעד הזה, ייאלץ הציבור להניח שהוא לא מעוניין שהעיתונאים יוכלו להתבטא בנושא זה. מה שמחזק עוד יותר את הצורך בהרחקתו של ברק מנושאי ביטחון.

סעיף 35 לחוק יסוד הממשלה קובע איסור חמור על פרסום דיונים והחלטות בנושאי ביטחון ויחסי החוץ של המדינה. כלומר, על-פי אולמרט, ברק גם עבר על החוק הזה. אלא אם כן "הממשלה או ראש הממשלה ... הסמיכוהו לכך". (סעיף 35 ב). ראש הממשלה כמובן לא הסמיך את ברק. מכך עולה שברק הוסמך על ידי ... שר הביטחון. אז שיגיד את זה.

עניין למבקר המדינה

אולמרט חייב לפעול בהתאם להאשמותיו - או להתנצל שהשמיע אותן. אין אפשרות שלישית. חשוב לפעול למען יראו וייראו שרים בממשלות הבאות. גם היועץ המשפטי לממשלה אמור לבדוק אם נעשו כאן עבירות פליליות, אבל אין סיכוי רב שהוא ירצה להיכנס לזה. נשאר מבקר המדינה. עליו מוטל לבדוק את האשמות אולמרט - זה לגבי ברק. ולגבי אולמרט חשוב שהמבקר יחווה דעתו על כך שלא נקט אמצעים שהתבקשו מהאשמותיו החמורות.

matigolan@globes.co.il