המחוזי: הנאמן לאג"ח של סטרלינג רשאי לעכב את כספי ההנפקה כדי לקבל את שכרו

בית המשפט המחוזי בתל-אביב קבע כי הרמטיק נאמנות, הנאמן על אגרות החוב של חברת סטרלינג תקשורת מתקדמת (שהיו"ר שלה הוא הרמטכ"ל לשעבר דן חלוץ), רשאי לעכב חלק מכספי הנאמנות ולשלם מתוכם את הוצאותיו ושכר-טרחתו, למעט סכום של 57 אלף דולר.

סטרלינג, העוסקת בפיתוח אנטנות להעברת נתונים בפס רחב למטוסים ולכלי רכב, הנפיקה במהלך 2007 אגרות חוב (סדרה א') בערך נקוב של כ-31 מיליון שקל. מדובר בהנפקה תקדימית בה חברת הזנק מגייסת כספים למימון פיתוח מוצר עוד בטרם החלה מכירתו בהיקפים מסחריים.

בתשקיף ובשטר הנאמנות נקבע כי התמורה שתתקבל מהנפקת האג"ח, שהגיעה בסופו של דבר לכ-41 מיליון שקל, תופקד בחשבון נאמנות, ותועבר לידי סטרלינג אם וכאשר תגיע החברה לאבן דרך בפעילותה העסקית - בחירתה לספק מערכות מפיתוחה בהיקף של 50 מיליון דולר.

בספטמבר האחרון פרסמה סטרלינג דיווח מיידי על התקשרותה בהסכם לרכישת מערכות בהיקף של כ60 מיליון דולר, וטענה כי היא זכאית לקבל את כספי האג"ח. אלא שהודעה זו לא שכנעה את חלק מבעלי האג"ח, שטענו כי בפועל החברה לא הניחה את התשתית העובדתית הנדרשת להוכחת הגעתה לאבן הדרך וכי למעשה יש להעמיד את האג"ח לפירעון מיידי.

לאחר הליכים משפטיים שנוהלו בין הצדדים, במסגרתם ייצג הנאמן את בעלי האג"ח, קבע בית המשפט המחוזי בסוף דצמבר כי החברה עמדה בתנאי אבן הדרך, והורה לנאמן להעביר לידי החברה את כספי האג"ח בהתאם להסכם הנאמנות. הנאמן העביר לחברה את כספי האג"ח אך הותיר בידיו 550 אלף שקל, שנועדו לתשלום הוצאותיו ושכר טרחתו במסגרת ההליכים המשפטיים.

סטרלינג עתרה לבית המשפט, באמצעות עוה"ד ד ניר כהן, דוד לשם ועידן דיין, בטענה כי הנאמן נהג בחוסר סבירות תוך שהוא מפר את הסכם הנאמנות, ובכך לפי ההסכם נשללה ממנו הזכות לקבל שכר-טרחה והוצאות. הנאמן הגיש תביעה שכנגד, ובאמצעות עוה"ד חיים סאמט ואיתמר פורת, ממשרד סאמט שטיינמץ, הרינג, גורמן ושות', ביקש להתיר לו לקזז מיתרת הפיקדון את הכספים המגיעים לו לטענתו בגין ניהול ההליכים המשפטיים.

למעשה נדרש סגן הנשיא, השופט יהודה זפט, להכריע בשאלה מהו היקף שיקול-הדעת הניתן לנאמן על אג"ח, בבואו לנקוט בפעולות הדרושות לשם הגנה על בעלי האג"ח, ובכלל זאת בהליכים משפטיים כנגד המנפיק. היקפו העצום של האשראי החוץ-בנקאי שניתן במהלך השנים האחרונות והחשש הכבד כי חברות רבות לא יעמדו בהתחייבויותיהן רק מחדדים את הצורך במציאת שיווי-משקל נכון במערכת היחסים המתוחה המתקיימת בין התאגידים לבין הנאמנים על האג"ח, המייצגים למעשה את הציבור הרחב.

זפט פסק, כי "אין הנאמן רשאי לנקוט בהליכים שאינם לטובת מחזיקי אגרות החוב, ובנקיטת הליכים כאמור עליו להתחשב באינטרסים של החברה, כל עוד אין בכך כדי לפגוע בעניינם של מחזיקי אגרות החוב. אולם בגדר מגבלות אלה רשאי הנאמן להפעיל שיקול בלעדי בנקיטת הליכים משפטיים להגנה על עניינם של מחזיקי אגרות החוב".

זפט הוסיף כי חיוב הנאמן בהוצאות ההליכים המשפטיים שנקט "יפגע באופן חמור בשיקול הדעת ובחופש הפעולה שלו". לכן הוא התיר לנאמן לנכות מכספי הנאמנות שכר טרחה והוצאות שהוציא בהתאם לשטר הנאמנות עד למועד שחרור כספי הפיקדון, וזאת למעט כ-57 אלף דולר שחייב משרד עוה"ד שבלת ושות' לא עבור הנאמן אלא עבור אריק סיקירסקי, מחזיק אג"ח קטן שניסה לגרום לפירעון מיידי של האג"ח. (ה"פ 1115/08)