היקף התביעות הסביבתיות הייצוגיות עומד כיום על כ-6 מיליארד שקל

[הרשמה לניוזלטר סביבה] בכנס בנושא נאמר כי "הגשת התביעות היא הליך מדאיג, שכן מדובר בהפרטה של הליכי האכיפה הסביבתיים והעברתם למגרש של אינטרסים כלכליים"

ביום עיון שערך המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, בשיתוף עם לשכת עו"ד והתאחדות התעשיינים, הוצגו נתונים המצביעים על התביעות הייצוגיות ככלי המשפטי המוביל בנושא אכיפה סביבתית בשנתיים האחרונות. כיום, היקף התביעות הסביבתיות הייצוגיות עומד על כ- 6 מיליארד שקל.

"התביעה הייצוגית-סביבתית הראשונה בישראל הוגשה לפני כ-3 שנים נגד בז"ן, בעקבות פליטת מזהמים לאוויר", אמר בפתח הכנס עו"ד אריה נייגר. "מאז הוגשו 11 תביעות נוספות, רובן בשנה האחרונה. עד היום הוגשו שתי תביעות נזיקין המוניות, בקישון וברמת חובב, הטוענות לנזקים סביבתיים ובריאותיים ועומדות על סך של 500 מיליון דולר. בתביעת הקישון התאגדו יחד 145 נפגעים שטוענים שלקו בסרטן כתוצאה מהמפגע, ובתביעת רמת חובב התאחדו 99 תובעים נגד מדינת ישראל והמועצה המקומית תחת אישומים דומים".

"גם בימים שאינם ימי מיתון לא מאשרים בשירות הציבורי תקני כוח אדם שמטרתם לחזק את אכיפת איכות הסביבה. בהיעדר משאבים לאכיפה ציבורית, האכיפה הפרטית באמצעות תביעות סביבתיות נותנת מענה ראוי", אמרה ציפי איסר, מנכ"ל עמותת אדם טבע ודין.

יחד עם זאת, בכנס נאמר כי הליך הגשת התביעות הייצוגיות הינו הליך מדאיג, מאחר שמדובר בהפרטה של הליכי האכיפה הסביבתיים והעברתם למגרש של אינטרסים כלכליים. ניתן לראות תבנית קבועה של פעילות להגשת תובענה ייצוגית שלרוב מבוססת על מידע חלקי לא מדעי, ועל סטייה מתקן.

עורכי הדין, צבי אגמון ואריה נייגר, אמרו כי בשנתיים האחרונות התביעות הייצוגיות שימשו כ"דור החדש" של האכיפה הסביבתית האזרחית, כשלמעשה התובעים לרוב מונעים משיקולים כלכליים. כל עוד האינטרס להשגת תביעה ייצוגית הוא כלכלי ולא ערכי או סביבתי, התביעות אינן נותנות מענה אמיתי לסוגיה הסביבתית.

להערכת עורכי הדין, לא בטוח כי בתי המשפט ימשיכו להכיר לאורך זמן בתביעות הייצוגיות ככלי אכיפה אזרחי במקרה של איכות סביבה, והכלי יהפוך ללא רלוונטי.