דוח אמון
2019
הנקראות ביותר

מרוויחים את זה לגמרי ביושר

כל מי ששואל את עצמו מדוע הספורטאים העצלנים האלו מקבלים מיליונים, שינסה לבדוק כמה קשה להיכנס בכלל לתעשייה המקצוענית. ומי שכבר נכנס, כמה קשה היא ההתמודדות מול התקשורת ומול העובדה שבסופו של דבר אי אפשר לרמות אף אחד - אתה נבחן בכל יום מחדש על פי התפוקה שלך במגרש. ואחרי כל אלו, רק הטובים באמת מקבלים שכר גבוה באמת

כל מי שמתעניין במה מעסיק בימים אלו את התקשורת יכול לקבל דוגמה מווידיאו שהועלה לאחרונה ל-YouTube. הדמויות המרכזיות שמככבות בסרטון: ג'ים קלהון, מאמן הכדורסל של מכללת קונטיקט, והבלוגר קן קרייסקה. מקום האירוע: מסיבת עיתונאים; הנושא המרכזי: שכרו של קלהון.

קרייסקה: "בהתחשב בכך שאתה (קלהון) זה שמקבל את השכר הגבוה ביותר על-ידי המדינה, ויש בתקציב בור של 2 מיליארד דולר"...

קלהון (עוצר את קרייסקה באמצע השאלה): "אני לא מתכוון לוותר אפילו על 10 סנט. הבנת, אפילו לא על 10 סנט. אני רוצה שתהיה לי האפשרות לפרוש יום אחד. וחוץ מזה נמאס לי מכל השאלות האלו בעניין הזה".

קרייסקה: "אז שכר של 1.6 מיליון דולר מספיק לך?"

קלהון: "אני מרוויח הרבה יותר מזה".

אחרי כמה הלצות נוספות, השיחה נמשכת.

קלהון: "אתה לא עד כדי כך טיפש, אה?"

קרייסקה: "אני דווקא כן".

קלהון: "סתום את הפה שלך".

בשלב הבא אפשר לראות כמה כתבים שמנסים להשתיק את קרייסקה.

חילופי הדברים הם יוצאי דופן, בגלל שזהו אחד המקרים הבודדים בתקופת המיתון הזאת שמישהו מעז להתעמת באופן ישיר עם אחד הדגים השמנים בספורט. בתעשיות אחרות, הציבור כבר היה מחסל את הדגים השמנים. אבל למרות שאוהדי הספורט הם הצרכנים הכי אקטיביסטיים בסביבה, הטענות שלהם כנגד שכר השחקנים בקושי זוכות להתייחסות מעבר לרטינה כזו או אחרת.

כמעט בכל יום נשמעות טענות מצד האוהד הממוצע כנגד ספורטאי שמאכזב אותו. מבחינה ספורטיבית. הטענות האלו כמעט אף פעם לא נשמעות בהקשר של השכר. הציבור מקבל בהכנעה את השכר שמרוויחים אנשי הספורט, בגלל שלהבדיל מאנשי החליפות בבנקים, אנשי הספורט עומדים בארבעה קריטריונים חיוניים שמצדיקים את שכרם הגבוה.

1. הכניסה לתעשיית הספורט היא קשה עד בלתי אפשרית. מספר כמעט מופרך של בני נוער מנסים להפוך לספורטאים מקצוענים, רובם הגדול כמובן לא מצליח. לדוגמא: בסקר שנערך בקרב בני נוער יפנים ב-2005, נמצא כי הקריירה המועדפת עליהם לעתיד היא להיות שחקן בייסבול מקצועני. האופציה השנייה הכי פופולארית היתה שחקן כדורגל מקצועני. כדי להיכנס לעולם הזה, אתה לא צריך כלום מלבד להיות טוב במה שאתה עושה. ספורטאים בקושי משתמשים בקשרים או קומבינות, ולא מועסקים במקומות עבודה לפי האוניברסיטה שבה בחרו ללמוד כשהיו בני 17.

לעיתים רחוקות מאוד הכדורגל מעניק יתרון לבני משפחה או מקורבים. כשלורנצו סאנז כיהן כנשיא ריאל מדריד, הוא ניסה לסדר לבן שלו כרטיס כניסה חופשי לסגל הקבוצה. אבל פרננדו סאנז לא היה מספיק טוב, ונאלץ לעבור למועדון קטן יותר.

2. מרגע שהספורטאי התקבל לעבודה, הוא נשפט כמעט לחלוטין לפי התפוקה והיכולת שלו, ולא לפי קריטריונים אחרים. הסופר ניק הורנבי, באוטוביוגרפיה שבה תיעד את חייו כאוהד כדורגל - "קדחת הדשא", משבח את הספורט "על הכנות האכזרית שלו; אין דבר כזה, לדוגמא, אצן 100 מטר גרוע, או בלם לא טוב שהתמזל מזלו לתפוס איזה ג'וב; בספורט, אתה נשפט לפי התפוקה שלך". לעומת זאת, מוסיף מר הורנבי, "יש הרבה שחקנים גרועים בקולנוע ובתיאטרון, או מוזיקאים ותסריטאים לא גדולים שמרוויחים כסף לא רע. אלו אנשים שהיו במקום הנכון בזמן הנכון, או שהכירו את האנשים הנכונים, או כאלו שהכישרון שלהם לא הובן נכון או הוערך יתר על המידה".

ליליאן טוראם, שרשם 142 הופעות עבור נבחרת צרפת לפני שהפך למטיף נגד גזענות, אומר שהוא מעולם לא נתקל בגזענות בענף: "בכדורגל קשה יותר לעשות אפליה, בגלל שאנחנו הכדורגלנים נשפטים רק לפי התפוקה שלנו על הדשא. אין קריטריונים סובייקטיביים שאנחנו נבחנים לפיהם".

לפחות בכדורגל האנגלי, שחקנים מרוויחים בדיוק לפי השווי הריאלי שלהם בשוק. הכלכלנים סטפן סזימאנסקי וטים קוייפרס חקרו את ההתנהלות הפיננסית של 40 מועדוני כדורגל באנגליה מ-1978 עד 1997, וגילו כי ההוצאות על משכורות שיקפו ב-92% את השינויים במיקומים של הקבוצות בליגות. מי ששילם יותר הגיע גבוה יותר בטבלה. הכלל הפשוט עובד באנגליה: ככל שהשחקן טוב יותר, כך הוא מרוויח יותר. עם זאת, ראוי לציין שהקורלציה בין משכורות ויכולת היא פחות מוחלטת בספורט האמריקני.

3. רק הטובים באמת מקבלים שכר גבוה באמת. רק כ-1,000 כדורגלנים ו-200 שחקני כדורסל בעולם מרוויחים יותר ממיליון ליש"ט בשנה.

סך המשכורות בפרמיירליג האנגלית עומד על מיליארד ליש"ט. לפי סוכנות אי.פי, סך המשכורות ש-116 בנקים אמריקנים שילמו ל-600 מנהלים "בכירים" ב-2007 הוא 1.6 מיליארד דולר. ואלו אותם בנקים שכעת מקבלים חבלי הצלה ממשלם המיסים האמריקני.

4. האומדן האם ספורטאי הוא באמת טוב נהיר וזמין לציבור. להבדיל כמעט מכל מגזר אחר בתעשייה, הספורטאים נשפטים, נבדקים ומבוקרים בתקשורת כמעט בכל יום על-ידי צבאות של מומחים. אלו קובעים בטורים על גבי טורים ובאינספור פרשנויות, האם הספורטאי אכן מספק את הסחורה על המגרש.

ברגע שהבנקים יעמדו בארבעת הקריטריונים האלו, הם יוכלו לשוב לשלב בונוסים שמנים לעובדים שלהם.

הירשם בחינם לניוזלטר והתראות ספורט כדי לקבל לתיבת המייל שלך את כל החדשות, הכתבות והעדכונים של מדור הספורט של גלובס

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
הסיפורים הגדולים של היום
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות