משרד האוצר הביע את הסכמתו לקצר את תקופת האכשרה לצורך קבלת דמי אבטלה מ-12 חודשים ל-9 חודשים. לפי הקריטריונים הקיימים, לצורך קבלת דמי אבטלה, חייב המובטל להוכיח כי עבד לפחות שנה שלמה (12 חודשים) אך כעת, בעקבות בקשה של המוסד לביטוח לאומי, הסכים האוצר להגמיש את הקריטריון ולקצר את התקופה הזו ("תקופת האכשרה") ל-9 חודשים בלבד.
עם זאת, כעת מתעוררת סוגייה טכנית שמעכבת את יישום השינוי: האם להעביר הוראת שעה וליישם את השינוי באופן מיידי - או שמא להעביר את השינוי דרך חקיקה ראשית? באוצר, בניגוד לציפיות, סוברים כי יש להעביר הוראת שעה וליישם את השינוי לתקופה של שנה בלבד, שכן העברת חקיקה במצב הפוליטי הנוכחי יכולה לקחת זמן יקר.
ל"גלובס" נודע כי עמדתו של האוצר זוכה לתמיכה ממשרד המשפטים, שכן כל השלבים בתוכנית ההאצה נעשו בהוראות שעה עקב אי הוודאות הפוליטית וחוסר היציבות של הממשלה והכנסת. בביטוח לאומי ישנה מחלוקת לגבי הדרך הנכונה ליישם את השינוי, אך העמדה הרשמית היא דרך שינוי חקיקה.
"יש מחלוקת מקצועית בין המוסד לביטוח לאומי לבין אגף התקציבים באוצר", אמר היום שר האוצר, רוני בר-און, בראיון לגלי צה"ל. "שלא יבלבלו את המוח שהאוצר מעכב. אדרבא, לאוצר יש אינטרס גדול יותר להתעסק בענייני אבטלה. אנחנו רואים תמונה יותר שלמה. התהליכים הם לא זבנג וגמרנו".
לדברי השר, "צריך לדעת לסדר את הדברים ולא לפעול בפאניקה ובהיסטריה. לא לאלתר פתרונות רק כדי להגיד 'הכנו עוד תוכנית', ושאפשר להוציא עוד הודעה לעיתונות מביטוח לאומי וממשרד הרווחה".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
