הנקראות ביותר

הספר הוא המסר

הסופרת שהם סמיט מצרה על כך שספרות ילדים לא זוכה לבמה רצינית, מגלה לאיזה ספר היא תמיד אוהבת לחזור, ומסבירה מדוע הייתה מוחקת את המילה "מסר" מתוכנית הלימודים בספרות

שהם סמיט, סופרת ומבקרת ספרות ותרבות. נולדה בירושלים ב-1966 לאם ישראלית ולאב אוסטרלי. ספרה הראשון, "לבי אומר כי זיכרוני בוגד בי", יצא לאור ב-1996 (כתר) ואחריו ראו אור, בין היתר, "הוםסנטר" (ידיעות ספרים, 2002) ו"טייק אווי - קומדיה שחורה בחדר הלידה" (כנרת זמורה-ביתן, 2002). פרסמה עד היום שמונה ספרי ילדים. ספרה האחרון, "שש גיבורות גדולות" (כנרת זמורה-ביתן, 2008), מגולל ברוח מודרנית ופמיניסטית את סיפוריהן של גיבורות ממיתולוגיות של עמי העולם: אטלנטה (מיתולוגיה יוונית), איזיס (מיתולוגיה מצרית), מרים (התנ"ך), פלה והיאקה (מיתולוגיה הוואית) וקקוארשוק (מיתולוגיה אינואיטית).

סמיט, 42, אם לשלושה, חיה בתל-אביב. היא כלת פרס ראש הממשלה תשס"ט. סיפורה "סימנים בפושטי יד" מופיע בגיליון החדש של כתב העת "מסמרים", שיצא בחודש שעבר.

*איזה בית קפה אהוב עלייך במיוחד, ומדוע?

"איני מרבה לשבת בבתי קפה, מטעמי חסרון כיס, חסרון זמן, וכנראה גם מטעמי אופי. איני אוהבת לראות ולהיראות. על-פני המקום הזה, 'קונדיטוריה רינת' בתל-אביב, ספק בית קפה-ספק קונדיטוריה עממית, אני חולפת מדי יום. לעתים אני קונה כאן לילדיי עוגיות אחדות עם עיגול של ריבה. יש לי סימפטיה אליו בשל שמו העברי-יורמי, מיקומו ברחוב אלנבי האהוב, והווייתו הלא-אופנתית, המזכירה לי ביקורי ילדות ב'עיר הגדולה'".

*איזו דמות ספרותית היית רוצה שתשב בשולחן הסמוך?

"אולי אליקום של בנימין תמוז".

*אם היית יכולה לצותת לשולחן הסמוך, מי היית רוצה שיישב שם?

"ז'ורז' פרק עם קבוצת אוליפו - ובלבד שאדע צרפתית".

*איזה ספר ילדים אהוב עלייך במיוחד?

"'משפחת החיות המוזרות' של טובה יאנסון (ובתוכו יש לי חיבה יתרה אל הצמד קונצי ובובי)".

*מיהם הסופרים העבריים האהובים עלייך ביותר?

"אציין רק סופרי ילדים, ובהשפעת הקונדיטוריה אצמד אל העבר: לאה גולדברג, ע. הלל, קדיה מולודובסקי, אנדה אמיר, עודד בורלא, שמעון צבר, ישראל לרמן, נחום גוטמן ויוסי מרגלית".

*והזרים?

"כמו שאני שבה ואומרת לילדיי: ספרות איננה תחרות! אבל אם, נניח, אצטרך להרכיב נבחרת לתחרות הסיפור הקצר-עד-בינוני-נשים-נוכריות, יהיו בה לבטח הסופרות קלאריס ליספקטור, אליס מונרו, גרייס פיילי, פלאנרי אוקונור ונטליה גינזבורג".

*מהו הספר האחרון שקראת, והותיר עלייך את רישומו?

"'למי אכפת מחלומות' מאת יוסף בר יוסף. גיבוריו חיים ועובדים בסביבת אלנבי. גם הם עשויים לשבת ב'רינת'".

*לאיזה ספר את חוזרת שוב ושוב?

"'הסימפוניה הגמורה' מאת אאוגוסטו מונטרוסו".

*את בעיר זרה, ויש לך פנאי לבקר רק במוסד אחד - מוזיאון, בית קפה או חנות ספרים. לאן תלכי?

"בית קפה הוא אמנם מוזיאון האנושי, ובכל זאת אבחר במוזיאון".

*אם היית צריכה להעביר שעות אחדות בהמתנה לטיסה, איזה ספר היית לוקחת איתך?

"תלוי ביעד".

*מה דעתך על מוספי ספרות בישראל ועל כתבי-עת ספרותיים?

"לא אסתכן בצמצומה לכדי משפט-שניים. מה שבטוח, ספרות הילדים מודרת מהם ומשוועת לבמות דיון רציניות-מקצועיות".

*מה היית משנה או מוסיפה בלימודי הספרות בבתי הספר בישראל?

"הייתי מוחקת את המילה 'מסר'. אני אוהבת לצטט (באופן חופשי) את מרטין איימיס (ברומן 'המידע'): 'אילו היה לי מסר אחד, לא הייתי טורח לכתוב 300 עמודי רומן. הייתי מדפיס טי-שירט'".

*ספרי על הספר האחרון שלך - כיצד נולד, כיצד נכתב, היכן.

"'שש גיבורות גדולות' נכתב מתוך אהבה והערצה למיתוסים עתיקים, שבערו בי יחד עם להט פמיניסטי. הוא נכתב, כמו תמיד, מפינתי בחדר השינה".

*איזה ציטוט מספר כלשהו זכור לך במיוחד, ריגש אותך או גרם לך לפעול בדרך מסוימת?

"'לעולם יישא אדם באורך רוח את כאב הבטן של זולתו', משאדו די אסיס, 'זיכרונותיו של מת'. השתמשתי בו כמוטו לסיפור (חרף הסתייגותי מהקדמת 'מוטואים' לסיפורים). בעיניי הוא תמצות של הטרגדיה האנושית. אורך הרוח הזה היה לאורח חיים ישראלי".

*למי או למה את מתגעגעת?

"לעברית של ילדיי, לפני צאתם אל המרחב הציבורי". *

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
אני מאשר/ת קבלת תוכן פירסומי מגלובס
נושאים נוספים בהם תוכל/י להתעדכן
נדל"ן
גלובס טק
נתוני מסחר
שוק ההון
נתח שוק
דין וחשבון
מטבעות דיגיטליים
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
עקבו אחרינו ברשתות