עסקת חבילה פריקה

משרד התקשורת נמנע בחודשים האחרונים מהמדיניות הקבועה שלו ולא פרסם את נתח השוק של בזק. נתח השוק של החברה הוא קריטי על-מנת לקבוע את ההקלות שהיא אמורה לקבל. המדינה קבעה שככל שבזק תרד בנתח השוק שלה אל מתחת ל-85% היא תוכל לקבל הקלות לשיווק סלי תעריפים או הנחות. אלא שבפועל, למרות שבזק ירדה בנתח השוק שלה לפני 9 חודשים מתחת ל-85%, (84.8%) עד היום לא השלים המשרד את מדיניות ההקלות. למה? ככה.

מחויבות שלטונית מתגלה לעתים כדבר נזיל במשרד התקשורת. לא סתם האמון של המפעילות במשרד נסדק בשנים האחרונות. חלק מהמפעילות הגדולות מיואשות מהמשרד וחשות שהן נתקלות באטימות, שנובעת משיקולים שאינם תמיד עניינים, כך גם בבזק.

העיקר שיש מסמך

מסמך המדיניות הראשון לעניין ההקלות פורסם במארס 2004. זה היה בתקופה שאהוד אולמרט כיהן כשר תקשורת ועוד לפני הפרטת החברה. המשקיעים רצו לדעת איזו רגולציה חלה בשוק התקשורת ואולמרט הנפיק את המסמך כדי להרגיעם.

מאז פרסום המסמך כנייר עמדה, משרד התקשורת לא פירט את כוונותיו, והתוצאה התגלתה כחוסר ודאות למשקיעים, אבל העיקר שיש מסמך שמנסים להיאחז בו לצורך פרשנות.

חודשים ארוכים התכונן משרד התקשורת לרגע שבזק תגיע לקו ההנחות, והפלא ופלא, דווקא כשזה קרה - הוא לא היה מוכן. העבודה הרצינית על ההקלות החלה רק אחרי הירידה של בזק בנתח השוק שלה, מה שאומר שבכל הקשור לבזק, אפשר, ולפעמים צריך לזלזל, כי היא גוף מספיק חזק.

מסמך המדיניות של אולמרט נקרא "רישיון חברת בזק - עיקרי מדיניות לעניין הנחות לגודל וסלי שירותים". באותו מסמך נכתב, שכשבזק תרד מתחת ל-85% היא תוכל לשווק סלי שירותים ופירוט המדיניות תתפרסם "בימים הקרובים", כתיקון רישיון כפי שנמסר לרוכשים.

בפועל, רק ביולי 2008, "נזכר" המשרד לשלוח טיוטה של התיקון המפורט. הטיוטה היוותה הפתעה גמורה לבזק, שחשבה שהתיקון של אולמרט מתייחס רק לרישיון שלה ולא של החברות-הבנות שלה. אלא שהפרשנות של המשרד הייתה "מרחיבה" והוא החליט לתקן את הרישיון של החברות-הבנות באופן שמכניס את פעילותן העסקית לכבלי הרגולציה.

כך, במקום להקל בשורה התחתונה, לחברות-הבנות (בזק בינלאומי, yes ופלאפון), שחשבו שהן יכולות להתחרות בצורה חופשית כשבזק תרד אל מתחת ל-85% - התברר שבמשרד לא חושבים כך וההפרדה המבנית תעוגן ברישיון שלהן.

המהלך של המשרד קומם את החברות-הבנות. לטענתן, ההפרדה היא ברישיון חברת בזק לא ברישיון שלהן. שבשלב שבו היה צריך להקל, דווקא מכבידים עליהן.

הפרדה מבנית

לשיטת בזק והחברות-הבנות שלה, בסיס הרעיון של אולמרט היה שהקבוצה אמורה ליהנות מהיותה קבוצה, כאשר היא מאבדת מהנתח שוק שלה. גורמים בכירים בחברה טוענים שלבזק עשו הפרדה מבנית כדי שהיא לא תפלה לטובה את החברות-הבנות שלה. כעת, משרד התקשורת כאילו רוצה שבזק תפלה לרעה את החברות-הבנות שלה. כך, לדבריהם, נוצר מצב בו הם יכולים לעשות עם 012 סמייל כל מבצע שאפשר לחלום עליו, אבל עם בזק בינלאומי לא. "אם 012 קווי זהב משווקת סל שירותים ביחד עם בזק, אז היא יכולה לתת לה את כל ההנחות שאפשר, אבל אם בזק תרצה לשווק סל עם בזק בינלאומי תחול עליו פריקות" (כל מרכיב בהצעה חייב להימכר באותו מחיר גם בנפרד), אומרים הגורמים.

במשרד התקשורת רואים את הדברים אחרת. בכיר במשרד אומר שלפי מיטב הבנתו את נייר אולמרט, שהוא הרלבנטי לצורך העניין, כאשר נאמר שם שבזק לא תוכל לשווק סלי תעריפים עם חברה-בת, אז בוודאי שהחברה-הבת לא תוכל לשווק עם חברת בזק. "זה כל העניין. אחרת, מזמן yes הייתה יכולה לשווק טלפוניה של בזק, ובזק בינלאומי הייתה יכולה לשווק טלפוניה של בזק והכול היה פתוח, אבל אנחנו לא הבנו את זה כך", הוא מוסיף ומציין שגם בדו"ח גרונאו הייתה התייחסות לשני הצדדים - גם לחבילות השירותים של החברות-הבנות וגם לשל בזק.

שינויים תכופים

בחודש שעבר פרסם משרד התקשורת את המסמך המתוקן, (לאחר שקיבל הערות מבזק וממפעילות נוספות) מסמך המקווה להיות האחרון. והנה, גם בו הוכנסו שינויים. משרד התקשורת קבע בו שהחברות-הבנות יוכלו לשווק רק את קו ה-ADSL של בזק, בלי חובת פריקות (כלומר, הן יוכלו לתמחר אותו במחיר נפרד). על-פי מסמך המדיניות מיולי 2008, הן היו צריכות למכור את זה כחבילת שירותים פריקה (כלומר, במחיר שנקבע כחבילה). מתברר, שניהול עסקי החברות מותנה בקצב העבודה של פקידי משרד התקשורת ובמדיניות המשתנה חדשות לבקרים.

בנוסף, כתוצאה מהכנסת ההפרדה ברישיון של החברות-הבנות, נקבע כי לכל חבילה שהן ירצו לשווק הן יזדקקו לאישור המשרד. מתוך ניסיון של עבודה מול המשרד, זה נראה כבלתי אפשרי. המשרד לא מסוגל להתמודד עם בקשות כאלו ולהעניק אישורים מהירים. זה גם מנוגד לכל היגיון עסקי.

על-כך אומרים בכירים במשרד כי צריך להסתכל על זה באופן רחב. "יכול להיות שזה מסרבל באופן ביורוקרטי את הפעילות המסחרית, ואנחנו בודקים את זה.

"אבל מצד שני, החברות יכולות לעשות דברים שהן לא יכלו לעשות קודם. לפעמים צריך להתחיל במשהו, והחברות משוכנעות שהן ייפגעו ואח"כ מתברר שבשטח המצב קצת אחר".