מאחרים תרופה למכה

כבר ב-2002 העריכו בוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת) של המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) כי בתוך כ-10 שנים צפוי מחסור ברופאים בישראל. הנתונים התבססו על הצורך ביחס של 3 רופאים לכל אלף תושבים - יחס שזהה לממוצע במדינות ה-OECD. כיום, עומד היחס על כ-3.5 רופאים לאלף איש, אבל ההערכות למחסור ברופאים התבססו על הפסקת העלייה הרוסית לישראל לצד הזדקנות כוח האדם הקיים ובריחת מוחות לחו"ל.

מכבים שריפות

תחום הרפואה הוא אחד הבודדים שלא נפגעו מהמשבר הכלכלי הנוכחי, שהרי כולנו חולים מפעם לפעם ונזקקים לשירותי רפואה בלי קשר למצבנו התעסוקתי או הכלכלי. אבל למרות הרלוונטיות של התחום לחיי היומיום של כולנו והמחסור הממשי ברופאים, ניסתה המדינה בשנים האחרונות לכבות שריפות מבלי להעניק פיתרון מהיר ואמיתי לבעיה בדמות הקמת בית-ספר לרפואה נוסף. המכסות לסטודנטים לרפואה הוגדלו במעט בבתי-הספר הקיימים, הוגמשו תנאי קבלת רישיון עבודה ישראלי לרופאים שלמדו בחו"ל ובשנה הנוכחית נפתח מסלול מקוצר של ארבע שנים (במקום שבע שנים) ללימודי רפואה לבעלי תואר ראשון.

אבל זה מעט מדי ומאוחר מדי. ההחלטה האמיתית התקבלה, כאמור, רק השבוע - שבע שנים מאוחר מדי. למעשה, עד סוף השבוע האחרון עוד התווכחו בגליל איפה נכון יותר להקים את בית-הספר החדש - בצפת או באזור אחר. גם הבחירה בצפון באה אחרי אינספור ויכוחים ועימותים בנושא.

מאיפה יבוא הכסף?

בינתיים, הסיפור עדיין לא נגמר. בות"ת מאמינים כי כבר בשנת הלימודים תשע"א ניתן יהיה ללמוד בבית-הספר החדש בצפת, אבל המרחק עדיין רב והמלאכה מרובה. עד סוף מאי האוניברסיטאות רשאיות להגיש הצעות להקמת בית-הספר, כשעל הפרק מתמודדות בר-אילן לצד שיתוף-פעולה בין הטכניון ואוניברסיטת חיפה. ועדה מיוחדת שהוקמה לנושא תבחר את הזוכה רק בסוף יוני ואז יתחילו שם להפשיל שרוולים.

מדובר על הקמת בית-ספר שלם מהיסוד, כולל הקמת ספרייה רפואית גדולה שתשמש את הסטודנטים והמרצים. במקביל, יידרשו בתי-החולים באזור - זיו בצפת, פוריה בטבריה, העמק בעפולה וכנראה גם אחד מבתי-החולים הקטנים בנצרת - להכשיר ולשדרג את התשתיות במקום כדי להתאים ללימודי רפואה. בות"ת מעריכים כי רק שיפור התשתיות בבית-החולים זיו יעלה 250 מיליון שקל. בין היתר מדובר על תוספת של מיטות קליניות לשימוש הסטודנטים, שכיום נמצאות באזור הצפון רק בבתי-החולים בנהריה ובחיפה ומשמשות את תלמידי הרפואה של הטכניון.

ומאיפה יגיע הכסף לפרויקט השאפתני? שאלה טובה. מי שאמור לשאת בנטל הוא המדינה לצד האוניברסיטה שתזכה במכרז, אבל קשה למצוא פה אופטימיות. האוניברסיטאות התחננו בשנים האחרונות להגדלת התקציבים הממשלתיים לתחום ההשכלה הגבוהה וקשה לראות מאיפה יבוא הכסף במקרה הזה. מעבר לכך, האוניברסיטאות, כמו גופים אחרים, נאלצות להתמודד עם קושי רציני בגיוס תרומות לאור המשבר הכלכלי העולמי. גם נשיא המדינה, שמעון פרס, התייחס השבוע לנושא וציין כי "החלטת הממשלה התקבלה באיחור רב שיקשה בגיוס כספים לפרויקט נוכח המשבר הכלכלי". לא רק שהאיחור הוא רב אלא שגם אם ביה"ס באמת יפתח את שעריו בסוף 2010, את פירותיו נראה רק ב-2017.

בשורה התחתונה, הרצון של הות"ת ושל המדינה לראות את בית-הספר פועל כבר בשנת הלימודים הבאה נראה כרגע שאפתני למדי. מצד אחד, נמרחו שם יותר מדי זמן כדי לטפל בבעיה ומצד שני, כשכבר מצאו פיתרון רוצים ליישם אותו במהירות כמעט בלתי אפשרית. שיהיו בריאים, זה הכי חשוב.