בית משפט השלום בתל-אביב קבע כי החברות ויליפוד וגולד פרוסט פטורות מתשלום גירעון מכס בסך 400 אלף שקל, שהיה עליהן לשלם בגין ייבוא גבינת גידים (דנה בלו) מדנמרק. זאת, לאחר שנקבע כי הן עומדות בתנאי סעיף 3 לחוק מיסים עקיפים.
ב-2001 ייבאו השתיים גבינות בעלות גידים מדנמרק ושילמו עליהן מכס לפי סיווג של "גבינות אחרות". לאחר חקירה שניהל המכס טענה המדינה כי סיווג הגבינות הוא "גבינה בעלת גידים כחולים", ולכן נדרשו החברות לשלם מכס נוסף בסך 400 אלף שקל.
סעיף 3 האמור קובע 3 תנאים שבהתקיימם היבואן יהא פטור מתשלום מכס ששולם בחסר: היבואן מסר למכס ידיעות נכונות בלבד; היבואן לא ידע ולא היה עליו לדעת כי תשלום המכס הוא בחסר; היבואן מכר את הטובין לפני דרישת הגירעון במחיר שלא התחשב באותה דרישה עתידית.
ועדת המסים באגף המכס והמע"מ דחתה את בקשת החברות, שיוצגו על-ידי עוה"ד אביגדור דורות ודייב זיתון משרד שדות ושות', לקבל פטור - וקבעה כי הן אינן עומדות בתנאי השני.
ראשית, השופטת עינת רביד קבעה כי למרות שוועדת המסים דחתה את בקשת הפטור בשל אי-עמידתו בתנאי השני בלבד, אין להסיק מכך כי הבקשה עמדה בשני התנאים האחרים, ולפיכך היא דנה בקיומם של 3 התנאים.
ביחס לתנאי הראשון דחה בית המשפט את טענת המדינה, שיוצגה על-ידי עו"ד אמנון סמרה מפרקליטות מחוז תל-אביב, לפיה יש להרחיב את הגדרת המונח "ידיעה" כך שגם כאשר נמסר סיווג טובין שגוי - הדבר מהווה מסירת ידיעה לא נכונה. "נושא הסיווג הינו נושא משפטי אשר אינו נכלל בגדר 'ידיעה'", קבעה רביד.
ביחס לתנאי השני נדחתה טענת המדינה, לפיה בשל קיומה של החלטת סיווג במאגר המידע של ארגון המכס העולמי, שקבעה כי יש לסווג גבינות מהסוג הנידון בסיווג לו טוענת המדינה, היה על התובעות לדעת את הסיווג. השופטת קבעה כי החלטת סיווג זו אינה מחייבת משום שלא פורסמה בקובץ הסיווג המחייב של ארגון המכס העולמי.
כן נדחתה טענת המדינה, כי מאחר שיבואנים אחרים סיווגו גבינות דומות בהתאם לעמדתה, היה על התובעות לדעת את הסיווג. זאת משום שהסיווג של אותם יבואנים כמעט ולא נבדק, משום שרק כ-5% מהמשלוחים נבדקים בפועל בעוד הרוב הגדול משוחרר ללא בדיקות.
בית המשפט ציין כי בתחילת שנת 2007 תוקנה אמנת בריסל (בנושא הסיווג) והורחבה הגדרת "גבינה עם גידים כחולים", כך שהיא כוללת גם גבינות בעלות גידים בצבעים נוספים כמו ירוק ואפור, מהסוג שייבאה ויליפוד. העובדה שהרחבה זו נדרשה מעידה שלפני כן לא היה ידוע כי הגדרה זו כוללת גם גבינות מהסוג הנידון.
ביחס לתנאי השלישי ציינה השופטת כי קשה להוכיח בשוק תחרותי כי סכום מס גולגל או לא גולגל אל כתפי הקונה. במקרה זה הביאו היבואניות עדות לפיה הן התחשבו בעת תמחור המוצר רק בשיעור המכס החל על "גבינות אחרות" (כפי שהן סיווגו). לטענתן, לו היתה נלקחת בחשבון עלות המכס הנוספת - היה יורד הרווח לשיעור נמוך מהרווח שהשיגו במכירת גבינות פרימיום, שהגבינות שבמחלוקת משתייכות אליהן, ובכך יש ראייה שהן לא לקחו בחשבון את המכס.
אגף המכס חוייב בהוצאות משפט ושכר-טרחת עורך דין בסך 11 אלף שקל. (ת.א. 72590/04).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
