מתיו נורדן ל"גלובס": "אין דבר כזה 'תעשיית ננו' - יש טכנולוגיות ננו שמשולבות בתעשייה"

הננו, עבודה הנדסית או מדעית בסדרי גודל הנמוכים מ-100 ננומטר (ננומטר הוא מיליארדית המטר), נהנה תקופה ארוכה מיחסי ציבור מצוינים, אבל מעט מהתקוות שנתלו בו נראות בנות הגשמה.

"היה הייפ אדיר בתחום הננו לפני 7-8 שנים, שנבע מחוסר הבנה", כך אומר בראיון ל"גלובס" מתיו נורדן, נשיא חברת המחקר Lux Research, שעוסקת במחקר וייעוץ בטכנולוגיות חדשות. נורדן ייקח חלק בכנס ננו-ישראל 2009 שיתקיים בירושלים ב-30-31 במארס בשיתוף "גלובס". "אין כזה דבר 'תעשיית ננו-טק' או 'שוק ננו-טק' ולעולם לא יהיה. מה שכן יש הן אפליקציות של ננו בכל מקום - בשבבים, בתרופות ובחומרים כימיים. טכנולוגיות הננו משולבות בתעשייה", הוא אומר.

נורדן מכנה את הננו Enabler, מעין כלי ייצור, ומשווה בינו לבין קווי ייצור במפעלים. ב-Lux Research מעריכים שסך ההשקעות בננו טכנולוגיה היה כ-13.5 מיליארד דולר בשנת 2007, גידול של 14% לעומת 2006. עוד מעריכים בחברה כי טכנולוגיות ננו חדשות השתלבו במוצרים בהיקף של כ-147 מיליארד דולר ב-2007, ואלו עתידים לצמוח לשווי מוצרים של כ-3.1 טריליון דולר ב-2015.

ירידה בהשקעות

"בכל מקום יש שימוש בננו-טכנולוגיה", אומר נורדן, "מחצית מהסוללות הקיימות היום משתמשות בננו-חומרים כדי להיות יעילות יותר, 1 מתוך 5 מכוניות משתמשת בשפופרות ננו-פחמניות לתאי הדלק. בשנה האחרונה שווקו תרופות שעברו מניפולציה ברמת המולקולה בכדי להיות יותר יעילות, בהיקף של 4 מיליארד דולר. ההצלחה לשימוש בננו היא בכל מקום".

מירב המוצרים בהם משולב הננו הם בייצור ובחומרים והשאר באלקטרוניקה ובבריאות. מצד ההשקעות, 2007 הייתה השנה הראשונה בה עברה ההשקעה בתעשייה את ההשקעות הממשלתיות. מגמה אחרת היא הירידה בהשקעות ההון סיכון - ב-2007 חלה ירידה של כ-5% בהשקעות הון סיכון בננו בהשוואה ל-2006, לראשונה מאז החלו ההשקעות בתחום ב-1999. רוב ההשקעות (70%) היו בחברות בשלבים מאוחרים.

נורדן טוען כי אין בנמצא חברות ציבוריות מצליחות המתמחות בתחום. "יש כמה חברות קטנות ומצליחות אבל זה לא בהיקפים שראינו בתחום האינטרנט או המחשוב", הוא אומר - מה שבוודאי לא מושך הון סיכון לתחום. לעומת זאת, החברות הגדולות נהנות משילוב של פיתוחים בננו-חומרים במוצריהן.

ב-Lux Research מתייחסים בהרחבה לתחום האנרגיה החילופית (ראו מסגרת), ונורדן מעריך שחלק מרכזי ביישומים המיועדים לננו-טכנולוגיה בעתיד הקרוב יתרחשו בתחום זה. שימוש בטכנולוגיות ננו מאפשר יעילות גבוהה יותר של התאים הסולארים או ייצור זול יותר, באמצעות טכנולוגיות כגון דיו המבוסס על מניפולציות במולקולות, מבנים ננומטרים או תרכובות כימיות.

אתה פוסל התייחסות לחברות הפעילות בתחום הננו בסגמנט פעילות נפרד. אבל הרי יש להם מוצרים שונים ממוצרים רגילים, וגם התמורה עשויה להיות שונה מחברות רגילות.

"יש לנו מדד של חברות נסחרות שחשופות לטכנולוגיות הננו שמשמש אומדן לכיצד השוק מעריך את התחום. אבל אם מסתכלים על הפעילות של החברות, כגון Nanosphere, שמפתחת פלטפורמה לאבחון רפואי, יש לה הרבה יותר במשותף עם חברות אבחון רפואי מאשר עם חברה שמייצרת ננו-חומרים. יש להן אפיונים דומים, אבל הרווחיות שלהן שונה כי הן פונות לשווקים שונים".

"אנו עדים להתפוצצות בועת האנרגיה הסולארית"

באחרונה פרסמה חברת המחקר Lux Research דו"ח על נושא האנרגיה הסולארית. לפי הדו"ח, שצוטט בהרחבה בעולם, בשנת 2009 עתידה להתמוטט תעשיית האנרגיה הסולארית, שנוצרה בשנים האחרונות עקב גידול בהיצע באופן חריג לעומת הביקושים. "מה שאנחנו רואים כרגע לנגד עינינו הוא התפוצצות בועת האנרגיה הסולארית", אומר נורדן.

נורדן מקשר את ההיצע הגבוה שנוצר בשוק ליחידות סולאריות לכסף הזמין שזרם לשוק בשלוש השנים האחרונות. באוקטובר 2005 הונפקו שלוש חברות אירופיות שעסקו בייצור יחידות סולאריות - תאים פוטו-וולטאיים מבוססי סיליקון: Q-Cells שנסחרת בפרנקפורט, Suntech שנסחרת בבורסת ניו-יורק ו-Sunpower שנסחרת בנאסד"ק. שלושתן הונפקו ביותר ממיליארד דולר ולדעתו של נורדן היו יריית הפתיחה להמוני המשקיעים.

"ברגע שהן יצאו להנפקה, נכנסו משקיעים רבים לתחום האנרגיה הסולארית. במשך השנתיים לאחר מכן, הביקושים היו גבוהים יותר מההיצע, אבל בדו"ח של 2008 הערכנו שאנחנו רואים את תחילת הסוף. שכל הכסף שהושקע עתיד לגרום להצפה של יחידות סולאריות, וההיצע יהיה הרבה יותר מהביקוש. הביקוש שאנחנו צופים לשנה הקרובה היא של 5 גיגה ואט, אך ההיצע הוא של 10 גיגה ואט. יש יותר מ-300 ספקים של יחידות סולאריות בעולם, ורוב החברות הן קטנות. בכדי להשוות את ביקוש להיצע כולן יצטרכו לקרוס, מלבד ה-15 הגדולות. המחירים ליחידות ירדו ב-30% ולא נראה שזה עומד להירגע בקרוב".

נורדן מעריך כי רק ב-2013 תחזור הפעילות בשוק האנרגיה הסולארית לאיזון. "יש המון כסף לחברות האלה", הוא אומר, ומציין כי רוב המפעלים שהוקמו נועדו לתפוקה של 300 מגה ואט, שמספקת יתרון משמעותי לגודל. "נכנס לשוק הזה המון הון סיכון ב-3 שנים האחרונות, יותר מ-3 מיליארד דולר והמשקיעים לא יתנו לחברות להיעלם כל-כך מהר".

מה לגבי החברות הגדולות, כגון אפלייד מטיריאלס, שנכנסו לתחום לפני שנה-שנתיים?

"אם היית יושב בדירקטוריון של אפלייד, לא היית מאושר כרגע מהמצב בשוק הסולארי. יחד עם זאת, היא ממוצבת כמספר 1 או 2 בשוק עתידי גדול, כך שלא צריך לדאוג לה".