על אמהות ובנות

ובכל זאת, התשובה הטבעית חוזרת לכך שמדובר באבא ואמא. ככאלה, הם תמיד ישלימו וישמחו עם העובדה שהם מותירים משהו לדור הבא.

כך או כך, בשורה התחתונה, לאותה ירושה - בדרך כלל נכס נדל"ן - היתה תמיד משמעות עצומה בהנעת גלגלי המשק והנדל"ן. בעזרת הדירה שהשאירה סבתא, אנשים רבים שידרגו או החליפו את דירתם הישנה, חיתנו ילדים או נתנו להם הון התחלתי קטן.

אבל בשנים האחרונות הקשר הבין-דורי כבר אינו עובר בקו אנכי ישר. אחת הסיבות המרכזיות לקושי של ישראלים לקנות היום דירה (והסיבה ליכולת לעשות זאת לפני דור או שניים) היא שאבא ואמא מאריכים כעת ימים הרבה אחרי גיל הפרישה מהעבודה. את החסכונות ואת הכסף שצברו הם צריכים לטובת עצמם. הדירה נמכרת לטובת דיור מוגן או "משכנתא הפוכה", ואם גם זה לא מספיק הילדים הם אלה שנקראים לעזור להורים. הילדים שלהם, הנכדים, יכולים לשכוח מלרשת את הדירה של סבתא.

השבוע נזכרנו בשיבוש הקשר הבין-דורי דווקא בגלל שוק ההון, בו נסחרות הרבה אמהות ובנות מעולם הנדל"ן. עד לא מזמן, האמא הגדולה היתה שם בשביל להגן, לשמור ולמתג את החברה הבת. כשהיה צריך היא הזרימה לבנות כסף בהלוואת בעלים, בהנפקות היא דאגה לשמור על חלקה ולהזרים כסף חדש וכו'.

דוגמא לאמא כזו היתה חברת צור שמיר, אמא של חברת הנדל"ן אדגר. בשנים 2004, 2005 ו-2006 העמידה צור שמיר הלוואות לאדגר ועזרה לחברה הדינמית והצעירה.

אבל בשנת 2008, אדגר התחילה להלוות כספים לאמא. בצוק העיתים, האמהות המוכות למדו להשתמש בכספי החברות הבנות. מכיוון שעל הלוואות כרגע לא ממש מדברים, הדיבידנדים שהן מושכות מהבנות הן הצ'אנס היחיד כנראה של אמהות רבות להמשיך להישאר במשחק.

המשקיעים הקטנים - של אמות השקעות (הבת של אלוני חץ), של אפריקה מגורים, אפי פיתוח ועוד (הבנות של אפריקה ישראל) וכו' - צריכים להישאר דרוכים במיוחד, כדי לוודא שהטובות שעושים לאמא הן לא על חשבונם.

לא מדובר על אזהרה כללית: בסוף השבוע האחרון התפטר זאב רונן מתפקידו כדירקטור חיצוני בחברת הנדל"ן אדגר. הסיבה להתפטרות היא הלוואה של 28 מיליון שקל שהעמידה אדגר לאמא, חברת צור שמיר, אותה כבר מזמן הבטיחה שתפרע. עקב ההתפטרות, הודיעה אדגר שההלוואה תיפרע עד סוף השנה (באוגוסט אשתקד היא העריכה שהיא תיפרע "במהלך השבועות הקרובים") ולא פחות חשוב - הריבית שהיא נושאת תעלה מרמה של פריים לרמה של פריים פלוס 4%.

מה שלא יקרה, השוק כבר יודע להפריד בין בנות לאמהות. אמות נסחרת היום בתשואת אג"ח של פחות מ-7% (ברוטו) בעוד האמא אלוני חץ נסחרת בתשואה של 7% ויותר. אפריקה מגורים נסחרת בתשואה של 16%, בעוד האמא אפריקה נסחרת בתשואה של 33% ועד 62%. אדגר נסחרת בתשואה של 17%-19%, בעוד האמא צור שמיר נסחרת בתשואה של 24%. ואולי הדוגמא המובהקת ביותר היא אזורים, חברת נדל"ן בסיכון לא קטן, הנסחרת בתשואה לפדיון של 26%-32%, "כסף קטן" לעומת התשואה בה נסחרת אמא בוימלגרין קפיטל, עם תשואה של יותר מ-2,000%.

בלי ששמנו לב, חזרנו לעקרון הקלאסי של מעגל החיים. המשקיעים כבר הפנימו שהאמא עלולה למות, אבל הבנות, שבוודאי יעברו טלטלה לא קטנה, עדיין ימשיכו לחיות ולצמוח. *