יום לפני שבנק ישראל מפרסם את נתוני רכישות האג"ח הממשלתיות: התשואה לפדיון בשחרים הארוכים ממשיכה לעלות

לא רק אגרות החוב הממשלתיות הדולריות שהנפיק משרד האוצר בחו"ל זוכות לביקוש גבוה. היום (ד') דיווח בנק ישראל כי במסגרת מכרז ה-Repo (הסכם רכש חוזר לאג"ח), קנה 2 מיליארד שקל, לעומת ביקושים מהשוק כי יקנה אג"ח בסכום הגבוה כמעט פי 6 - 11.65 מיליארד שקל. מכאן, שההקצאה למשתתפים במכרז היתה חלקית (19.47%) ובריבית 0.39% לשנה. ריבית בנק ישראל, החל מיום שני האחרון, עומדת על 0.5% במונחים שנתיים.

מחר (ה') יפרסם בנק ישראל את היקף רכישות האג"ח הממשלתיות שביצע - לראשונה מאז הכריז על התוכנית ב-16 בפברואר. במלאת קרוב לחודש וחצי לאחר ההכרזה - ולאור העובדה שהבנק לא מסר פרטים ספציפיים לגבי הרכישות (אלו אג"ח ירכשו, באיזה היקף), בשונה, לצורך העניין, ממתווה רכישות הדולרים על-ידו, בדקנו מה מצב האגרות.

בנק ישראל ביקש להקל על מחנק האשראי על ידי הורדת הריבית לטווח ארוך במשק, שכן הורדת הריבית לטווח קצר מתבצעת על-ידי כלי הריבית המרכזית (0.5%, כאמור). אגרות החוב הממשלתיות לטווחים ארוכים מצביעות על תשואות לפדיון גבוהות בהרבה מהמקבילות להן לטווח קצר, ולפיכך יוצרות עקום תשואות תלול. כיוון שהאג"ח הממשלתיות משמשות כמדד ייחוס לאג"ח קונצרניות הנסחרות בתשואה לפדיון גבוהה יותר המשקפת פרמית סיכון מסוימת, הרי שקיים תמריץ להוריד את התשואה לפדיון ארוכת הטווח כדי לאפשר מתן אשראי בריבית נמוכה יותר (לרבות באמצעות הנפקות חוב חדשות של פירמות במשק).

בהקשר זה, אגרות החוב הממשלתיות השקליות שאינן צמודות ונושאות ריבית קבועה ("שחרים" לשעבר) מסדרות 0217 ו-0219 , משמשות כמדד ייחוס. מדובר בסדרות הנושאות ריבית בשיעור 5.5% ו-6%, בהתאמה, ונסחרות בתשואה שנתית לפדיון של 6.83% ו-8.12% נטו. הסדרות יגיעו לפדיון ב-2017 וב-2019, ובימים האחרונים ניכרות בהן ירידות שערים. ירידות שערים באגרות חוב, כידוע מנוגדות לתשואה לפדיון עליהן - כך שאלו עולות, בניגוד לכוונתו של נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר.

פעיל בשוק אמר ל"גלובס" כי "כל עוד בנק ישראל לא יפעל בשקיפות ויגיד בדיוק מה הכוונות שלו, העקום ימשיך להיות תלול והריביות הארוכות ימשיכו להיות גבוהות. הסיבה היא שאף אחד לא יודע מה הוא רוצה. גם בהקשר של הודעת הריבית האחרונה הוא לא סיפק שום בשורה. בסופו של דבר, הוא מנסה להוריד את הריבית הארוכה ולא מצליח".

עוד אמר לנו הפעיל, כי "כדי להוריד את הריבית הארוכה נחוצה פעולה נקודתית ומהירה, ורכישה בהקפים גבוהים בתקופה קצרה יחסית עדיפה על רכישה מגומגמת במשק תקופה ארוכה. העמימות שבנק ישראל נוקט בה לא מסייעת לו להשיג את מטרותיו".

מה עם אגרות החוב הממשלתיות האחרות? הגילונים (אגרות מקבילות בריבית משתנה, א"ו), האגרות הצמודות למדד?

"הגילונים לא מעניינים למרות שיש בהן סדרות ארוכות (למשל האיגרת הממשלתית-שקלית מסדרה 0817 שתיפדה ב-2017, א"ו), כי כל שלושה חודשים היא מתקבעת לפי תשואת המק"מ. עם זאת, ניתן לראות כי התשואות לפדיון עולות בסדרות מקבילות גם באפיק הצמוד, למשל בגליל 5904 ובממשלתית הצמודה מסדרה 0536 , מה שבולט לעומת סדרות קצרות יותר, כמו 5472 ו-5471 באותו אפיק".

ממשל שקלית 0217