העברית הרהוטה של פישר

כבר כתבתי באחד מטורי בעבר שחוץ מאשר לומר במפורש "רוצו להשקיע בדולר" עשה הנגיד סטנלי פישר כל פעולה אפשרית שתבהיר את כוונותיו, ואילו השוק נשאר בשלו.

שני גורמים מונעים מהנגיד לומר דברים מפורשים: הראשון הוא חשש מנטישת הציבור את השקל. בשל העובדה שבתקופה הנוכחית השקעה בפיקדון שקלי אינה מניבה ריבית, עלולים הר השקלים שהצטבר בעבר, להתמוסס ולזרום אל אפיקי המט"ח, דבר שיגרום לפיחות משמעותי בערך השקל, ואיתו עלייה באינפלציה לרמה גבוהה מזו שאליה שואף בנק ישראל.

הגורם השני הוא מצב הדולר בעולם - שוק שלנגיד הבנק המרכזי בישראל אין השפעה עליו. אם יעודד הנגיד את הציבור להשקיע במט"ח, רובו יטה להשקעה בדולר ואם הוא ייחלש משמעותית כנגד האירו, ייתכן מצב שבו ייחלש הדולר גם כנגד השקל, למרות צעדי בנק ישראל.

ערפל והפתעות

לפיכך ממשיך בנק ישראל ופועל במתווה אותו קבע לעצמו לפני כשמונה חודשים. התערבויות, הפתעות, עמימות וחתירה הדרגתית ונשלטת אל עבר היעד אותו קבע לעצמו- שקל חלש.

בניגוד לעבר, הפעם היו ראשי בנק ישראל קשובים לאירועים בשוק. משנראה היה שהפיחות צובר תאוצה בקצב רב יותר מזה שאליו שואף הבנק, דאגו ראשיו לשלוח מסרים מאיטים.

לפני כשבועיים החלה תנופת התחזקות של השקל, וכשזו צברה תאוצה, בסיוע בנקים זרים שהגיעו לשוק והחלו למכור דולרים בקצב מהיר ובכמויות. בד בבד, כמובן, צצו תחת כל כותרת כלכלית, הערכות אנליסטים של בנקים זרים ובתי השקעות לגבי חוסנו של השקל.

שוב חזר הניגון הנושן של מריל לינץ' וחבריהם על כך שהשקל שואף ל-3.80 ואף 3.50 לדולר. הפעם לא נשאר בנק ישראל אדיש לתופעה והפתיע את השוק בהכרזה על המשך רכישות המט"ח, תוך ביטול תקרת הרזרבות אותה הציב לעצמו והעמקה משמעותית של מעורבותו בשוק האג"ח.

מהלך דומה שנקט בן ברננקי בשוק האג"ח בארה"ב הביא להיחלשות מיידית של הדולר כנגד המטבעות המובילים האחרים בעולם. הערכות שגם הבנק ECB (הבנק המרכזי באירופה) ינקוט בצעד דומה, הביאו להיחלשות האירו כנגד הדולר בסוף השבוע החולף.

עיתוי ההודעה של פישר לגבי המשך רכישות המט"ח היה מחושב: ביום שני בשבוע שעבר, ציפו הסוחרים בשוק להבהרות לצד פרסום החלטת הריבית. פישר לא סיפק את הסחורה וחיכה ליום רביעי. הסיבה לכך היא שלמחרת חל מועד פקיעת אופציות שקל/ מט"ח, יום שהוא מועד לתנודות גדולות בשל פעילות יתרה של שחקני המט"ח בזירה. הכרזה דרמטית ביום זה תהיה בבחינת בזבוז תחמושת ועדיף לפיכך המתין יום אחד לאחר הפקיעה כדי שהאפקט יורגש במלואו.

כך עבר בנק ישראל מגישת יעדים כמותיים ברורים לכל, לגישה של יעדים איכותיים בהם רק הוא שולט, גישה נכונה יותר בעיני.

המחסום האחרון

יחד עם התחזקות הדולר בעולם, סביר להניח כי הדולר ימשיך במסעו לכיוון המחסום הטכני - 4.36 שקלים לדולר, שאותו לא הצליח הדולר לפרוץ בקיץ 2007, משם החלה הידרדרותו.

ייתכן שהמהלך יידחה במספר ימים בשל המרות סוף החודש היום ומחר שאמורות מסורתית להחליש את הדולר, אם כי גופים רבים מכרו כבר בשבוע שעבר ובהחלט ייתכן שמחזור המכירות הפעם יהיה נמוך ולא יעצור את מגמת ההתחזקות אפילו בימים אלו.

מה שבטוח הוא שיש לא מעט גורמים שמרגישים שבימים אלו נולדה ההזדמנות האחרונה להרוויח מהשקעה בדולר. אני סבור שהפעם, בניגוד לקיץ 2006 יישבר מחסום זה ומשם הדרך לפיחות משמעותי פתוחה וכעת איני מוצא טעם לנקוב בערך מדוייק של שערים.

עוצמת הפיחות תלויה בכל כך הרבה גורמים ומשתנים ורק תוך כדי תנועה נוכל להעריך במדויק היכן ייעצר הגל העולה הנוכחי.

לא נותקנו

ומילה אחרונה לגבי השקעה בדולר ובמט"ח בכלל. אני בניגוד לאחרים, סבור שלא ייתכן בישראל חיסכון סולידי ללא מרכיב מט"חי.

למרות הניסיונות לנתק את הצרכן הישראלי ממנגנוני ההצמדה לדולר, אני סבור שלפחות 10 עד 20 אחוז מהוצאותיו מושפעות משער הדולר - שכר דירה שלא עבר לשקלים, דלק, חשמל, נסיעות לחו"ל, שכר טרחה במקצועות רבים והרשימה עוד ארוכה.

במקרים רבים לא מחפה מנגנון צמודי המדד על התייקרויות הנובעות כתוצאה מפיחות השקל. על כן יהיה נכון לדעתי, ולו מטעמי שמירה על ערך הנכסים, לעודד את הציבור לגוון את תיק ההשקעות הסולידי שלו במטבע זר.

יוסי פרנק- יועץ פיננסי ומנכ"ל אנרג'י פייננס
Rika40@012.net.il
אשמח להמשיך את הדיון עמכם במשך כל השבוע.בטור דעות תחת הכותרת "המדוברות ביותר" תוכלו בדרך כלל להמשיך לתקשר עימי

החומר הכלול בסקירה זו ואפשרויות הפעולה המתוארות בה מובאים לצורך מידע כללי בלבד ואין לראות בהם משום המלצה ו/או ייעוץ לגבי כדאיות ההשקעה במניות/מט"ח ו/או מכשירים פיננסיים נשוא סקירה זו בפרט או בתחום הנגזרים בכלל. סקירה זו אינה מהווה תחליף לייעוץ ספציפי המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם וכל העושה בה שימוש עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד.