הוקפאה הפרטת מערך בריאות הנפש; האוצר הוסיף 50 מיליון ש'

אחרי אינסוף ניסיונות להפריט את מרפאות בריאות הנפש, תחילה על-ידי הכוונה להעביר אותן לקופות החולים ולאחרונה על-ידי הכוונה להעביר את העובדים לאחריות "האגודה לבריאות הציבור" (שמתנהלת בפועל כחברת כוח-אדם), הסכימו אמש (ג') משרדי הבריאות והאוצר להקפיא את המהלך ואף לחזק משמעותית את מערך בריאות הנפש במתכונתו הציבורית.

במסגרת ההסכמות, שהגיעו אחרי מאבק עיקש מצד עובדי המרפאות, איגוד העובדים הסוציאליים וההסתדרות הרפואית, נקבע כי יוקמו מספר מרפאות נוספות מעבר ל-55 הקיימות ברחבי הארץ, וכי יתווספו 171 משרות לרופאים, עובדים סוציאליים, אחיות ופסיכולוגים.

המהלך כולו יעלה למדינה 50 מיליון שקל, ובכך מסתיימת למעשה תקופה של "ייבוש" מצד משרדי האוצר והבריאות. הרציונאל עד כה היה שאם כבר מתכוונים להפריט את המרפאות ולהעבירן לקופות החולים, אין טעם לכאורה שהמדינה תגדיל להן את התקציב. בפועל, אותו "ייבוש" נועד לחזק את הטענה כי מערך בריאות הנפש של המדינה מיושן ומלווה בתורים ארוכים ובסטיגמות כלפי המטופלים בו, בעוד שקופות החולים יעניקו טיפול פסיכולוגי מתקדם, שאף הפך לטרנדי עם השנים.

תורים ארוכים

התורים לקבלת טיפול במרפאות לבריאות הנפש אכן היו ארוכים עד כה, אולם הגדלת מספר המרפאות ותוספת כוח האדם צפויה לקצר את התורים ולשפר את השירות. כמו כן, מרפאות אלה מעניקות טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי בחינם, זאת בהשוואה לקופות החולים שאמורות היו להעניק שירות פסיכולוגי רק למי שאובחן בקריטריונים מסוימים מאוד, ואף לגבות תשלום על השירות לאחר מספר מפגשים. על פי מודל ההפרטה, ילד שמבקש לראות פסיכולוג בעקבות גירושי הוריו, לא היה זוכה לשירות מצד קופות החולים זאת בניגוד למודל הקיים בבריאות הנפש.

מי שדחף בשנים האחרונות להליך ההפרטה הוא שר הבריאות היוצא, יעקב בן-יזרי, שהלך יד ביד עם משרד האוצר בנושאים נוספים. אחד המבחנים של שר הבריאות החדש בפועל, יעקב ליצמן, יהיה להתמודד עם ניסיונות חוזרים לבצע את ההליך ההפרטה בכל זאת.