הפוליטיקה נכנסת לחשבונאות

"מעולם תקני חשבונאות לא תפסו מקום רחב כמו היום. החשבונאות הפכה לשיח של קובעי המדיניות בעולם, שיח שהתפתח מעבר לבעלי המקצוע בתחום. החשבונאות מוכחת כרלוונטית בכך שהפוליטיקאים וקובעי המדיניות ברחבי העולם מתייחסים לכללים חשבונאיים כקריטיים לטיפול במשבר הכלכלי העולמי". כך אומר רו"ח מיקי בלומנטל, שותף מנהל בפירמת רואי החשבון פאהן קנה ושות' Grant Thornton, הנמנה על ששת משרדי רואי החשבון הגדולים בישראל.

בלומנטל נאם בשבוע שעבר כנציג המשרדים הגדולים בטקס הענקת מלגות מצטיינים של המסלול האקדמי במכללה למנהל. בלומנטל טען בפני הסטודנטים, כי "שינוי התפיסה, החשבונאות החדשה וההיקף העצום של הידע התיאורטי הנדרש, מעניקים יתרון יחסי לדור הסטודנטים המתחנכים על ברכי ה-IFRS". בלומנטל הוא מרצה בכיר בחוג לחשבונאות במכללה למנהל, ומעביר קורס בניתוח דו"חות כספיים והערכות שווי.

בלומנטל, שהחל את עבודתו במשרד פאהן קנה ושות' בשנת 1977, מכהן כשותף מנהל במשרד החל משנת 1999. לצד בלומנטל מנהלים את המשרד רו"ח יזהר קנה ורו"ח נתן אליס, המכהנים כשלישיית השותפים המנהלים בפירמה. במשרד שהוקם ב-1955 ישנם כיום 17 שותפים וכ-230 עובדים.

*שיבחת בנאומך את המעבר לדיווח לפי IFRS ואת תרומתו לביסוס מעמד החשבונאות ככלי לטיפול במשבר העולמי. אך האם אין לייחס ל-IFRS חלק בהתפתחות המשבר מלכתחילה, לפחות בכך שתרם לנסיקה ברווחים ב-2007 כתוצאה משערוכים, ומאידך מביא להפסדים בדו"חות 2008?

בלומנטל: "דיווח על פי כללי ה-IFRS הופך את החשבונאות לרלוונטית לכלכלה, ועושה צעד גדול בדרך לסגירת הפער שנפתח בין החשבונאות ההיסטורית לבין שיקופו של המצב הכלכלי. חשוב לזכור, כי החשבונאות היא גורם מדווח, שייעודה לשקף מציאות כלכלית, וככזו תחת הכללים החדשים היא שיקפה תוצאות טובות ב-2007 וגרועות ב-2008.

"טבעי הדבר שכתוצאה מכך התוצאות המתקבלות אינן ורודות, אולם מקורו של המשבר הוא בכשלים כלכליים אמיתיים אשר קיבלו את מלא עוצמת הביטוי תחת כללים אלו. המחיר של הרלוונטיות הוא שיקוף המציאות, בין אם היא ורודה ובין אם היא קודרת.

"בהקשר זה יודגש שממילא, גם על פי החשבונאות הישנה, נדרש היה לבחון את הצורך ברישום ירידת ערך במקרים שבהם ערך הספרים עולה על השווי ההוגן כשמדובר בירידת ערך שאינה זמנית. כתוצאה מכך, גם אם לא היה דיווח לפי תקני IFRS, עדיין בשנת 2008 נדרש היה להפחית פריטים רבים במאזן לשוויים ההוגן, ולרשום הפסדים משמעותיים - הגם שאלה, תחת השיטה הישנה, היו אומנם נרשמים בהיקף נמוך יותר".

*יש הטוענים כי ה-IFRS דווקא התרחק מהכלכלה, משום שהדו"חות פסקו להיות ברי השוואה, במיוחד בשל אפשרות הבחירה בין שיטות הערכה. מה דעתך?

"לגבי השוואתיות בין ישויות שונות, אכן אפשרויות הבחירה בין שיטות הדיווח השונות יכולה ליצור לעיתים קושי בהשוואה, אולם הפיצוי לכך ניתן באמצעות דרישות הגילוי הרחבות של התקינה הבינלאומית. גם אם ישות בחרה במדיניות חשבונאית מסוימת, ניתן יהיה לבצע במרבית המקרים השוואה לישות דומה שבחרה במדיניות אחרת. הדוגמה הטובה ביותר לעניין זה הינה בסוגיית הנדל"ן להשקעה. במקרה זה, גם אם ישות החליטה להמשיך ולדבוק בשיטת העלות, היא נדרשת במתן מידע שוטף לגבי השווי ההוגן של נכסים אלה במסגרת הביאורים. לאחר שהשוק ילמד ויפנים את השפה החדשה, יהיו בידיו הכלים ליצור השוואה נאותה גם במקרים אלו".

פוליטיקאים נגד שווי הוגן

בלומנטל אמר בנאומו, כי "החשבונאות הפעילה כוח על הכלכלה העולמית, בכך שדרשה שווי הוגן וחשבונאות בינלאומית כדי להישאר רלוונטית. מנגד, הכלכלה העולמית והפוליטיקאים הפעילו על החשבונאות כוח נגדי כתגובה המנסה לדחות את השינויים החשבונאיים".

לדבריו, שימוש בתקינה אחידה וגלובלית נדרש כדי שבכל מקום ידברו באותה שפה, ויהיה ניתן לעשות עסקים ולדווח על בסיס אחיד מבלי שיהיה צורך במתורגמנים מומחים לעניינים חשבונאיים - ואכן היום השפה מדוברת מצ'ילה ועד מונגוליה.

"הפוליטיקאים לא פועלים בוואקום. פוליטיקאים מייצגים ציבורים שונים, כולל בעלי הון וקונצרנים גדולים, וכמובן גם אינטרסים של ממשלותיהם המזרימות מיליארדי דולרים במטרה לסייע לכלכלה לצאת מהמשבר. אין ספק שבמצב משברי זה, בו החשבונאות דורשת גילוי ושקיפות, הפוליטיקאים היו מעדיפים שלא לדווח על השווי ההוגן הנמוך של הנכסים, כפי שאגב החברות שמחו לעשות בעיתות גאות. אנו שומעים רעיונות רבים של נסיגה מהשווי ההוגן, החל מגורמים בממשל אובמה בארה"ב, דרך סרקוזי בצרפת, ואפילו איראן נכללת בין המדינות שאסרו על השימוש ב-IFRS. כשאתה מפעיל כוח על גוף הוא מפעיל עליך כוח תגובה בכיוון הנגדי".

ה-IFRS מחייב התמקצעות ולימוד מחדש, וככזה מעניק יתרון לרואי חשבון חדשים. אך מאידך הוא גם מעניק יתרון למשרדי רואי החשבון הגדולים, שאותם ייצג בלומנטל בנאומו בטקס. המשרדים הגדולים יכולים לייבא את הידע מרשתות החשבונאות מחו"ל, ולהיוועץ בהם בכל סוגיה, ואילו המשרדים הבינוניים והקטנים לא יוכלו יותר לטפל בחברות ציבוריות בשל מחסור בידע ומיומנות ב-IFRS. המצב מעלה לדיון את הבעייתיות של ריכוזיות ואפליה לטובת המשרדים הגדולים.

בלומנטל: "אין ספק שנוצרת כאן ריכוזיות יתר, אולם דומני שאין מקום להשתמש במושג אפליה. מה שצריך להדריך את מכתיבי המדיניות הוא האינטרס הציבורי, הקובע שדו"חות כספיים יעברו את בקרת האיכות הגבוהה ביותר האפשרית, ואת זאת ניתן להשיג בארגונים שיש להם משאבים וידע. נכון להיום למשרדים כמו שלנו נוצר יתרון, הן לאור המשאבים הפנים ארגוניים שהושקעו, והן לאור הקשר לרשת הבינלאומית, שהיא במקרה שלנו Grant Thornton.

"חשוב לציין בהקשר זה, שהחשבונאות הפכה מורכבת יותר ויותר לאור זאת שהכלכלה הפכה למורכבת. כדי להתמודד עם הכלכלה, פותחו כללי חשבונאות מורכבים המצריכים מומחיות וידע, אשר כדי לרכוש אותו נדרש להיות מחוברים לגופים גדולים שיש להם מחלקות מחקר ומחלקות מקצועיות רחבות ויקרות. אני מניח כי הפער שנוצר ייסגר עם הזמן, שכן הדור החדש שיתחנך על ברכי ה-IFRS יביא את הידע לכלל ציבור רואי החשבון".

*כיצד אתה הודף את הטענה שאמינות הדו"חות לפי ה-IFRS פוחתת, בשל השימוש הרב באומדנים, שערוכים, שמאים ואקטוארים, הפותחים פתח למניפולציות?

"הערכה סובייקטיבית תמיד נותנת פתח למניפולציות, אך ככל שהשוק יפתח ניסיון, וככל שהפיקוח והרגולציה ישכילו להתוות את כללי המשחק, השוק יתכנס לסטנדרטים איכותיים יותר. כבר היום אנו רואים זהירות יתר בקרב שמאים, מעריכי שווי ואקטוארים הנובעת גם מנטל האחריות המוטל לראשונה על כתפיהם, וגם מריבוי ההערכות המפורסמות - דבר שבאופן טבעי, אפילו ללא רגולציה, יוצר רמת אחידות גבוהה יותר באופן משמעותי.

"יתרה מזאת, בעלי התפקידים האקזקוטיביים והדירקטורים בחברות ערים לחשש האמור, וברב המוחלט של המקרים הם מנסים לנקוט בגישות שמרניות ולהעסיק את מיטב המומחים במטרה לצמצם סיכונים".

עומס לא אנושי במשרד

*האם להערכתך לא נחפזה ישראל באימוץ ה-IFRS, עוד לפני ארה"ב ועוד לפני שתוכניות הלימוד ובחינות ההסמכה התאימו עצמן למציאות החדשה? מדוע לא להמתין 3-4 שנים, ללמוד מלקחי אחרים ולהכשיר את כח האדם במשרדים?

"זה עתה סיימנו את ביקורת הדו"חות השנתיים הראשונים של החברות הציבוריות תחת כללי ה-IFRS, וללא ספק זה היה קשה מאד. על אף המשאבים האדירים שהושקעו בלימוד הנושא, העומס על הצוותים ועל המחלקות המקצועיות היה כמעט לא אנושי. אינני חושב שצריך היה להמתין 3-4 שנים, אולם בהחלט ניתן היה להוסיף שנת הסתגלות נוספת, ואולי אף אימוץ מאוחר יותר של מספר תקנים. אגב, החשבונאות הישראלית עדיין רלוונטית בחברות פרטיות, כך שגם לדור הבוגרים שלא יעמיקו ידיעותיהם ב-IFRS צפויה עדיין הרבה מאוד עבודה".

*מהן השלכות המשבר הפיננסי והריאלי על ענף ראיית החשבון בארץ?

"כעסק המעניק שירותים אנו חווים מצב דומה לעסקים רבים נוספים. בחלק מהמשרדים הורידו שכר ופיטרו עובדים, ובחלקם לא עשו כן. ללא ספק, ככל שהמשבר יימשך, שוק ההון לא יפעל ועסקאות חדשות תהיינה רק לעיתים רחוקות, ייתן הדבר את אותותיו על הענף והמועסקים בו. *