חסר זהות כלכלית

רה"מ נתניהו הוא, לפי המינוי שנתן לעצמו, האחראי לאסטרטגיה הכלכלית של ממשלת ישראל. זה ללא ספק תואר מרשים שמזכיר לכולם מה מקומו של רה"מ ומה מקומו של האיש אשר מונה לשר האוצר, יובל שטייניץ.

השבוע ניתנה לציבור הזדמנות נהדרת להבין מהי בדיוק אותה אסטרטגיה, כאשר עיתונאים תודרכו על יעדי הממשלה. התמצית פשוטה: ממשלתו של האסטרטג הכלכלי נתניהו מחויבת בתיאוריה להורדת מסים, אך רוצה להמתין לשנה הבאה לראות אם ניתן לבצע זאת.

הממשלה לא מחויבת להקפאה או אי-הקפאה של שכר בשירות הציבורי, היא צריכה קודם לשאול את עופר עיני; היא לא מחויבת לשמור על תקציב הביטחון, אך צריכים לשאול קודם את אהוד ברק; היא מחויבת לתוכניות להחייאת שוק האשראי החוץ-בנקאי, אך עדיין לא ברור לה איך עושים זאת, כי "יש לא מעט גורמים שצריך לשקול".

מה כן ברור לממשלה? קודם כל שהיא מחויבת לשבת עם עיני, כי הרי זה היה התנאי של יו"ר ההסתדרות לתת את ברכתו למציאת משרות לחמשת שרי מפלגת העבודה; שטייניץ טוען שאין היא צריכה לשאול את ברק אם יסכים לקצץ בתקציב משרדו, אך קביעה ברורה על כוונה לקצץ בתקציב זה לא נשמעה מפיו; הממשלה מחויבת להורדת מסים, הרי נתניהו הכריז על כך במערכת הבחירות, אך לא ברור אם היא תוכל לקיים. מעבר לכך, קשה לדעת מה בדיוק כוונותיה.

מה שמגביר את החשד שאין לממשלה מושג ברור על מה היא אמורה לשים את הדגש, באיזו דרך ללכת, היא אותה בקשה תמוהה, אפילו שערורייתית, לדחות את הגשת תקציב המדינה לכנסת עד יולי. עתה יצטרכו המובטלים, משרדי הממשלה והמשק כולו להמתין עוד שלושה חודשים, עד אשר הממשלה תסיים את תהליך גיבוש זהותה הכלכלית.

המוזר הוא שאין לממשלה צורך רב בהמתנה עם התקציב, שיכול להיות תקציב ביניים עד תחילת 2010. הממשלה הקודמת הכינה הצעת תקציב, אותה היה יכול שר האוצר להתאים לתנאים החדשים, להוסיף את הצעות בנק ישראל, כפי שהוצגו כבר לפני חודש, ולאמץ תוכנית לשיקום שוק האשראי. לו רצתה לשמור על חופש פעולה, היא היתה יכולה להכריז כי זו תוכנית ביניים, שנועדה לבלום תהליכים שליליים מאוד במשק, ולהביא תוכנית מגובשת יותר לקראת 2010.

במילים אחרות, עתה, כשהמצב הכלכלי ידוע, וצריך לטפל בדחיפות בהשלכות המשבר, הממשלה מתחמקת לא רק מהגשת תקציב, אלא מהתוויית דרך פעולה ברורה. לעומת זאת, היא החליטה להגיש, לאחר יולי, תקציב לשנה וחצי, בלי שהיא יודעת כלל מה יהיו התנאים הכלכליים עוד שלושה חודשים.

את התקציב שצריך להביא, החליט ראש הממשלה לבטל, ואת התקציב שלא צריך כלל להביא, החליט נתניהו להכין, גם אם רמת אי הוודאות תהיה כזו שלא ניתן יהיה לתכנן דבר וחצי דבר על סמך תקציב זה. בינתיים יבלו נתניהו ושטייניץ את זמנם בפגישות עם כל אדם ואדם במשק, לצורך "בחינת המצב".

קשה להאשים את האוצר במצב שנוצר. לפי ההסדר המיוחד לממשלה החדשה, שר האוצר שטייניץ אמור לבצע את מדיניותו של רה"מ. כלומר, הוא מעין מתאם בין האסטרטג הראשי, נתניהו, לפקידים באוצר. הבעיה היא שאחרי הדברים שנשמעו היום, לא ברור כלל אם לרה"מ יש תמונה מגובשת של אותה מדיניות. *