שר המשפטים החדש, יעקב נאמן, אינו מבזבז זמן. אילו ידע מה פרק הזמן הממוצע שלוקח למחלקת החקיקה במשרד המשפטים להוציא תחת ידיה הצעת חוק חדשה, לאחר שנים של מחקר משווה על חקיקה במדינות אחרות, ובדיקת נוסחים כאלה ואחרים, ייתכן שהיה מתלונן הן על עינויי הדין בישראל, והן גם על עינויי החקיקה. אלא שלנאמן אצה הדרך, ומיד עם כניסתו לתפקידו, לפני פחות משבועיים, הוא הפשיל שרוולים וניסח בעצמו, בסיוע יועציו, 5 הצעות חוק חדשות, שעניינן הגברת יציבותה של ממשלה מכהנת.
מדובר בהצעות לתיקון חוק יסוד: הממשלה, חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: משק המדינה, חוק מימון מפלגות וחוק הכנסת. כלומר, הצעות בעלות אופי חוקתי, הנוגעות באופן ישיר בליבת היחסים בין רשויות השלטון בישראל. נאמן שלף את הצעותיו כמעט ללא מחקר וללא בדיקה.
אולי החליט שהניסיון והוותק שצבר בנבכי המערכת הפוליטית, הן בתפקידו כשר משפטים וכשר אוצר בקדנציה הקודמת של בנימין נתניהו, והן כמתווך כל יכול, יועץ סתרים לפוליטיקאים ומנהל מו"מ מטעמם, מספיקים כדי לנסח חוקי יסוד בישראל.
גם קודמו, פרופ' דניאל פרידמן, פרסם הצעות חוק מטעמו - שנוסחו ברובן בלשכת שר המשפטים ולא במשרדי מחלקת ייעוץ וחקיקה - העוסקות במרקם היחסים בין רשויות השלטון. אלא שפרידמן בחר לעסוק במערכת האיזונים, ובעיקר בבלמים, שבין הרשות השופטת לרשות המחוקקת. נאמן שיגר את מכת הפתיחה למקום אחר - לתחום היחסים שבין הממשלה לכנסת. מקום שבו קולותיהם הכעוסים של שופטים עליונים בדימוס אינם נשמעים. מקום שבו רוב הקולות הנשמעים הם של פרשנים פוליטיים, המאוחדים בדעתם שהשיטה רקובה. ההצעות של פרידמן לא הגיעו בסופו של דבר לשום מקום. יוזמות החוק של נאמן עתידות להיבלע במסלול החקיקה בקלות, כמו ממתק, ולעבור אותו בדרך חלקה.
מבחינת הצהרותיו הפומביות, נאמן מאמין ב"כל ישראל חברים", שמשמעותו הפוליטית היא קואליציה רחבה ללא גבולות, ללא מחלוקות. מעט מפתיע אפוא לגלות שהצעות החוק הממשלתיות הראשונות שלו באות לכרסם בכוחה של האופוזיציה ולתת כוח נוסף בידיה של הממשלה. לא כל אופוזיציה וכל ממשלה - אלא במובהק כרסום באופוזיציה של קדימה ומתן כוח לממשלת הליכוד. חוקים, ועוד יותר מכך חוקי יסוד, אמורים להרחיק מבט אל מעבר לכאן והעכשיו, ולשמש נורמות כלליות שלאורן יפעלו לאורך שנים ודורות. אך בהצעתו של נאמן לשינוי הכללים להתפלגות סיעה בכנסת אין מבט רחב.
הצעת החוק הזו עשויה לקבל את הכינוי "חוק התפלגות קדימה", מאחר שהיא ישימה כיום לגבי מפלגה אחת בלבד, שבראשה עומדת ציפי לבני. לפי החוק כיום, קבוצת חברי-כנסת מסיעה מסוימת רשאים להתפלג ממנה - ולא סתם "לפרוש" באופן שימנע מהם להתמודד לכנסת הבאה - אם הם מהווים לפחות שליש מחברי הסיעה שממנה פרשו. נאמן מבקש להכניס תיקון קטן בחוק, שאם מדובר בסיעה גדולה, של יותר מ-20 ח"כים, תוכל קבוצה של 7 ח"כים להתפלג ממנה, גם אם אינה מהווה שליש מהסיעה המקורית. יש סיעה אופוזיציונית אחת בלבד העונה כיום לתנאים, שנתניהו עשוי במקרה לרצות לפתות כמה מחבריה לחבור אליו. שמה קדימה. כעת הוא יוכל להסתפק בפיתוים של 7 בלבד מחבריה, במקום 10.
גם יתר הצעות החוק ששלף נאמן עוסקות באקרובטיקה מספרית מאחזת עיניים: להגדיל את מספר חברי-הכנסת הדרושים להצבעה על התפזרות הכנסת מ-61 ל-65; להגדיל את מספר חברי-הכנסת הדרושים לתמיכה בהצעת חוק פרטית בעלת השלכות תקציביות מ-50 ל-55; לקבוע שהצעת אי-אמון בממשלה תיכנס לתוקפה רק לאחר שהמועמד החלופי להרכבת ממשלה אכן הצליח במשימתו, שאם לא כן הכנסת לא תתפזר והממשלה הקודמת תמשיך לכהן.
בכל זאת יש דמיון מסוים בין התנהלותם של פרידמן ושל נאמן בתחום החקיקה הממשלתית. פרידמן ביקש לסייע לראש ממשלתו, אהוד אולמרט, בעקיפין בנוגע להסתבכויות הפליליות שלו, למשל בהצעת החוק להחלשת כוחו של היועץ המשפטי לממשלה. נאמן מבקש לסייע לראש ממשלתו, נתניהו, בתחום אחר, הפוליטי.
בנושא אחד, בכל זאת, נאמן מבקש לחזק את הפעילות הפרלמנטרית, ולא רק את הממשלתית. מדובר בהצעת חוק המאמצת באופן חלקי את החוק הנורווגי, כך שמכל סיעה קואליציונית יוכל שר אחד להתפטר מחברותו בכנסת, ולחזור ולכהן בה באופן אוטומטי אם התפטר מהממשלה. אלא שגם הצעת החוק הזו מחזקת את הפעילות הפרלמנטרית מטעם הקואליציה, לא את מתנגדיה. אולי אלה הנורמות שהביא עמו נאמן מהשוק הפרטי, שם מצווה לעשות מה שאפשר כדי לחסל את המתחרים. אם כל ישראל חברים, מי צריך להתווכח במסדרונות הכנסת עם הנודניקים האלה מהאופוזיציה.
חיילים בצבא המשפט
במשך שנים נאבקים בתי המשפט הצבאיים, שהם חלק ממערכת המשפט הפועלת בשטחי יהודה ושומרון ושבהם נשפטים פלסטינים, לקבלת גושפנקא רשמית והכרה מטעם מערכת המשפט האזרחית. זה תהליך ארוך, מייגע, שראשיתו בימיו של השופט מאיר שמגר בתפקידו כפרקליט הצבאי הראשי, ואחר-כך כיועץ המשפטי לממשלה. בשבועות האחרונים עשה התהליך הארוך צעד נוסף קדימה, עם החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להכיר בפסיקת בתי המשפט הצבאיים כראיה לכאורה במסגרת תביעה אזרחית בבית משפט רגיל, לפי פקודת הראיות.
מדובר בתביעת נזיקין שהגישו שאריו של יוסף אברהמי, שנרצח בלינץ' יחד עם ואדים נורז'יץ בידי המון פלסטיני בתחנת המשטרה ברמאללה, באוקטובר 2000. התביעה הוגשה נגד הרשות הפלסטינית, אחת מבין עשרות תביעות שהוגשו נגדה ומתנהלות בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת התביעה ביקשו התובעים כי פסקי-הדין שניתנו בין השנים 2003 עד 2008 בבתי המשפט הצבאיים, שבהם הורשעו מבצעי הרצח ברמאללה, ייחשבו כראיה במסגרת ההליך הנזיקי, הן נגד המורשעים עצמם והן מכוח אחריות שילוחית גם נגד הרשות הפלסטינית, יאסר ערפאת שעמד אז בראשה וג'יבריל רג'וב, שהיה ממונה על הביטחון בגדה.
השופט משה דרורי בחן את ההיסטוריה של הקמת בתי המשפט הצבאיים, בהתאם לאמנת ז'נבה, ואת מידת המקצועיות המשפטית של השופטים המתמנים לבתי משפט אלה. בשנים האחרונות, בעקבות ביקורת שהושמעה, הופסק שילובם של קצינים חסרי השכלה משפטית בהרכבי השופטים היושבים לדין בבתי משפט אלה, ובמסגרת צה"ל פועלת ועדה לבחירת שופטים לערכאות אלה. דרורי גילה גם שבתי המשפט הצבאיים מפעילים את דיני הראיות בדומה לאופן שאלה מיושמים בבתי המשפט בישראל.
בסיכום החלטתו קבע דרורי כי פסקי-הדין של בתי המשפט הצבאיים, להבדיל מגזרי הדין, ייחשבו לראיה במשפט האזרחי בהתאם לפקודת הראיות. "שופט בית משפט מחוזי במדינת ישראל" כתב, "יכול להיות סמוך ובטוח כי ממצאים עובדתיים אשר נקבעו על-ידי השופטים בבתי המשפט הצבאיים באזור יהודה ושומרון, נקבעו לאחר בחינה של שופט, שניתן לסמוך על ידיעותיו וכישוריו כמשפטן, כמו שופט בבית-דין צבאי או שופט בית משפט שלום בישראל" (בשא (י-ם) 4944/08).
אלוהים ישמור
ועוד כמה מילים בעניין שר המשפטים החדש. ההוראה הראשונה שנתן יעקב נאמן עם כניסתו לתפקידו, לפני כשבוע וחצי, לא עסקה במינוי נשיאים לבתי המשפט, או בהצעות החוק שהפיץ כעבור ימים אחדים. ההנחיה הראשונה שלו, שאותה נתן כבר בשעות הראשונות לתפקידו, עוד לפני טקס חילופי השרים במשרד המשפטים, יועדה לרפרנטים במשרד המשפטים לענייני משפט עברי. נאמן הורה להם להוסיף שעת תפילה יומית נוספת במשרד, מלבד שעת הצהריים שכבר היתה קיימת, ובנוסף הורה להעביר שיעור גמרא יומי בתום התפילה, למעוניינים.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
