המסיבה הפרטית של פדרמן

1. ימים יגידו איזו עונה היתה גרועה יותר. זו של 2007/08 או זו של השנה. אנשים יגידו כי זו של השנה אם תסתיים בתואר עוד תהיה טובה יותר מעונת האפס תארים של צביקה שרף. אבל למען האמת זה לא כל כך חשוב. העונה הנוכחית מבישה יותר. לא בגלל חוסר היכולת להתמודד על תארים שוב. אלא בגלל שאחרי עונה בה גירדו את תחתית הבור, התברר שבמכבי לא למדו כלום. יש מקומות נמוכים אפילו יותר מתחתית הבור.

הסיפור עכשיו הוא כמובן ההתרחשות החדשה עם הבילויים במנדי'ס. 60 יום אחרי שסומנו שם חמישה שחקנים, הנה זה קורה שוב. באותו מקום. מפתיע מישהו? כנראה שלא. לא נכנס לעניין הזה יותר מדי, רק נזכיר שביום שני עוד צריכה להתכנס ועדת המשמעת של אירועי המנדי'ס הראשונים. 60 יום עברו, דיאור פישר חזר מזמן לחייך, וכלום לא נסגר על אותו יום.

האירועים מחוץ למגרש הם אלו שתופסים את הכותרות וכביכול מעצימים את השבר. אבל טועה מי שחושב שבשנים קודמות, גם המוצלחות ביותר, הסיפור היה שונה. את שאראס גירדו לא פעם אחת באמצע הלילה כשהוא מרוח במקומות בילוי בתל אביב. ועוד שחקנים טובים יותר וילדים טובים לא פחות מצ'רלי גיינס חירפו את נפשם בלילות של שתייה ובילויים. הבילויים מעולם לא היו האישיו. הם רק מובלטים יותר על רקע הכישלון הקולוסאלי.

הם מעלים כמה נקודות מעניינות אחרות. כמו המחשבה שאפילו שמעון מזרחי איבד את היכולת המיתית שלו לשלוט בשחקנים האלו. אבל מזרחי מעולם לא שלט בהם. כי עדיין לא נבדקו סטטיסטיקות שבודקות את כמות הלילות בהם מזרחי הלך לישון עם חיוך אחרי עוד ניצחון ליגה, בזמן ששחקניו מריצים עוד דרינק תל-אביבי. כל עוד הקבוצה רצה הכל היה בסדר. גם עכשיו אין בזה שום פסול. טיפש מי שחושב שבחורים בני 20-25, בשיא תהילתם ועם כל הלחץ שמופעל עליהם, יכולים לוותר על זה. בכל העולם זה קורה ובכל הרמות.

סיפורי המנדי'ס (והג'י-ספוט בעונה שעברה) מלמדים כי מכבי איבדה את היכולת לשלוט על המעוז האחרון שנותר לה: התקשורת. שנים ארוכות, עד ממש לא מזמן, כמה גופי תקשורת גדולים עוד פעלו תחת הזרוע הצבאית של מכבי. חלק עדיין פועלים תחת מיסוך כבד של עיתונאות חוקרת. חלק היו מוכנים לוותר על סיפורים עסיסיים, העיקר שלא לחבל במערכת, בתקווה שזה ישתלם להם בהמשך. בסקופים שיקבלו בתמורה, במקומות טובים יותר באולם. לא מעט סיפורים חמורים יותר או פחות מהמנדי'ס הושארו מחוץ לתודעה הציבורית בשל חשש אמיתי לבגידה בביטחון האומה.

אבל הדור השתנה. עיתונאים "חוצפנים" נולדו. זה לא שמעון שהשתנה לנו.

2. עניין אחד יותר גרוע מכל התנהלות שכונתית כזו ואחרת היא המו"מ שמכבי מנהלת בימים אלו עם שחקנים לקראת העונה הבאה. בואו נשים רגע בצד את עניין ניהול מו"מ עם שחקנים תחת חוזה. מכבי עושה את זה ותמשיך לעשות את זה. בזמן שאתם נוסעים בפקקים, שותים קפה, מתעוררים בבוקר, במכבי מנהלים מו"מ עם שחקנים תחת חוזה. דני קליין יודע על מה הוא מדבר.

ויסנייבסקי מסנט פטרסבורג כבר סיכם לעונה הבאה במכבי. עכשיו סוגרים קצוות עם איידסון מריטאס (שניהם, אגב, עדיין נאבקים על אליפות במדינות שלהם). מכבי עושה את ההכנות לעונה הבאה כשיש לה עוד תואר לקחת. התואר הכי חשוב שלה (תלוי את מי שואלים בהנהלה). קרלוס ארויו יודע כבר מן הסתם שהוא לא יהיה כאן בעונה הבאה, אבל חודש לפני שהסיוט הכי גדול שלו נגמר הוא שומע על המחליפים שלו. כנ"ל מרקוס בראון. חלק מהשחקנים בקבוצה רואים את השחקנים שילבשו את הגופיות שלהם בעוד חודשיים מתראיינים ואומרים ש"זה יהיה כבוד להגיע למכבי". מאותם שחקנים דורשים להיות סופר-מקצוענים ולקחת אליפות. מה עם הכבוד של אלו שמשחקים השנה? אתם רק תביאו אליפות ותלכו מפה.

זה פחות או יותר כמו שעובד בחברה מסוימת ישב בחדר שלו בזמן שהבוס שלו מנהל בחדר הסמוך ראיונות עבודה עם מחליפים. בין הפגישות הוא יבהיר לו שהוא מצפה שבחודשיים שנשארו לו, לפני שהוא עף על טיל, הוא ייתן מעצמו את הכל לטובת הארגון.

מה שבאמת נשאר לכל אחד מהשחקנים האלו הוא לדאוג להעביר את החודש הקרוב כמה שיותר רחוק מהמנדי'ס, לא לאחר לאימונים, לא להיפצע, לבדוק שהכסף נכנס לחשבון. ולבדוק עם הסוכן כל כמה ימים אם נכנסות הצעות מעניינות.

בעונה הבאה יגיעו פנים חדשות, גור שלף יבוא לאסוף את החבר'ה מכבש המטוס, ואלו ידקלמו מהנייר שחולק להם מבעוד מועד כי "אנחנו שמחים להגיע למועדון כל כך מפואר כמו מכבי תל אביב. נתחרה על כל התארים".

אחרי שהמצלמות ייכבו, הם יחתמו על קוד אתי. ואז ייסעו למנדי'ס.

3. מילא עניין של ניהול מו"מ עם שחקנים עוד לפני תום העונה. אלו כנראה הרגלים שקשה לשנות. הטעות הגדולה יותר היא כמובן העובדה שבמועדון מצאו לנכון להוציא את הדברים החוצה. בשיחות סגורות כבר התבטא פיני גרשון כנגד ההנהלה שלו על פרסום הדברים. גרשון טען שמדובר בנזק חמור מאוד בשלב כזה של העונה. הפלייאוף יתחיל ביום ראשון הבא, ולאור הדינמיקה השלילית שהצליחו במכבי לייצר דווקא בשלב הזה של העונה, מי יודע איך זה ייגמר.

אם מישהו רוצה לחפש הקבלות, אז הריצה של ההנהלה לתקשורת והוצאת השמות שאיתן היא מנהלת מו"מ, הם אירועי המנד'יס שלה. הנה, גם ההנהלה חוגגת.

4. לכישלון הזה של השנה הנוכחית יש לא מעט אחראים. אבל האבא העיקרי הוא דייויד פדרמן. איך שלא יסובבו את זה, השנתיים המבזות האלו התרחשו בדיוק בזמן בו הוא לקח את הקבוצה בברוטאליות מהידיים של שמעון מזרחי. אז יכול להיות שעכשיו כבר לא חסרות חשבוניות, והכל מתויק כמו שצריך בקלסרים יפים כמו שפדרמן אוהב. ייתכן אפילו שפדרמן הצליח לייצר שליטה מקסימלית על אותם כמה דולרים שנעלמו מהקופה הקטנה לטובת טיפים במלונות בזאגרב ומוסקבה. אבל ככל שערימת הקלסרים התיישרה על המדף, ככה מתה לה נשמה של קבוצת כדורסל.

הקריאה של אוהדים ולא מעט אנשים להחזיר את שמעון מזרחי לקדמת הבמה היא מובנת ונכונה. אבל זו קריאה מאוחרת מדי. עשר השנים האחרונות היו אמורות להוות את תקופת הזמן בה הועבר בנאמנות שרביט הדומיננטיות משמעון, לאיש אחר, דומיננטי ואחוז דיבוק למועדון ממש כמוהו. בעצם, היה אחד כזה. פנאן. אבל גם אותו דאג פדרמן להעלים בתוך אחד הקלסרים.

ההופעה האחרונה של פדרמן ב"ראיון חסר תקדים" בערוץ הספורט שבו פירט את התקציב של מכבי תל אביב על הדולר, "20,124,414 בדיוק", ודיבר על שקיפות המערכת וכי הגרעון הוא בסך הכל "1.350 מיליון דולר" - מעבר לכך שהיתה אחת מההופעות המביכות והפתטיות שידע בעלים במכבי - היתה הופעה של אדם במצוקה. שביקש להגיע להתראיין אחרי שגילה ששאריות הטפלון האחרונות נשרו ממנו והתקשורת זיהתה אותו כאשם העיקרי בחורבן.

פדרמן, לטעמי, אכן אשם בהרס יותר מכל אחד אחר במכבי. זה כבר נכתב ונתון כמובן לפרשנויות. השאלה אם יש אנשים סביב המועדון הזה שיבינו שאת ההצגה הזאת הוא לא יכול לנהל יותר. כמו שזה נראה כרגע אי אפשר לייצר מהלך שבו יידחק פדרמן על שלל 33 האחוזים שלו הצידה. הסיכוי היחיד שזה יקרה הוא - קצת לא נעים להגיד - הוא שמדיניות ההרס והחורבן תימשך עוד תקופה מסוימת. אולי אז הוא יחליט שזה לא בשבילו.

בפעם האחרונה שהוא החליט שזה לא בשבילו, הוא השאיר בידיים של לוני הרציקוביץ' ערימת גרוטאות.

הירשם לניוזלטר והתראות ספורט וקבל לתיבת המייל שלך את כל הטורים של מדור הספורט של גלובס על מכבי ת"א בכדורסל