איך יורד מפקח על בנקים מעץ

1. בנק ישראל על עץ גבוה

דוח הבדיקה לגבי התנהלות דירקטוריון הבנק בהתפטרותו של צבי זיו ובחירתו של ציון קינן כמחליפו נמצא על שולחנו של המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, עוד לפני ליל הסדר אך ההחלטה בעניין התעכבה מאז וצפויה בהמשך השבוע. הסיבה - בבנק ישראל אין קונצנזוס מה לעשות ובאיזו דרך לנקוט כלפי בנק הפועלים.

לא בכדי מתלבטים בבנק ישראל. המכתב ששיגר חזקיהו לבנק ארבעה ימים אחרי התפטרות זיו ודרישתו לעצור את הליכי המינוי יצרו ציפיות רבות ולא ריאליות לנקיטת צעד ממשי כלפי הבנק. אחרת בשביל מה כל הרעש? במערכת הבנקאית היו שהרימו גבה אך לא רק שם. גם בירושלים היו כאלו שהרהרו בקול רם לשם מה היה צורך בבדיקה פומבית של הליך החלפת מנכ"ל, כאשר ברור כי מרחב הפעולה של בנק ישראל צר ביותר.

אין ספק כי הצורה בה נהג דירקטוריון בנק הפועלים אינה ראויה. ניהול דיון מעמיק וממצה בהתפטרות מנכ"ל, הסיבות לכך ובחירת מנכ"ל חדש וכל זאת נעשה בפחות משעה. מצד שני החלטות הדירקטוריון: למנות את מספר 2 לתפקיד המנכ"ל ולעשות זאת במהירות כדי לצמצם את אי הוודאות בזמן משבר, בהחלט סבירות.

לכן נזיפה של בנק ישראל בבנק הפועלים היא חסרת משמעות. ואילו דרישה מהבנק לבטל את בחירת קינן ולמנות ועדת איתור אף שהדירקטוריון הצביע נגד הקמת ועדה כזו, היא פיקציה. אם יכפו על בנק הפועלים למנות ועדת איתור, היא תתכנס, תדון, תשקול ובאופן מפתיע ביותר תבחר שוב בקינן. קביעה מראש של בנק ישראל שקינן לא יוכל להגיש מועמדות לא תעמוד במבחן הסבירות. אי אפשר להעניש אדם ולא לאפשר לו להתמודד לתפקיד רק כי לדעת הרגולטור הוא נבחר בפעם הראשונה בצורה לא ראויה. עו"ד פיני רובין יגיש בג"ץ ותהיה אי נעימות כשבנק ישראל יפסיד.

2. נסיבות המינוי של מנכ"לים אחרים

הנה דברים שאמר לנו בכיר במערכת השלטונית היושב בירושלים ובקיא בדרכי פעולה של רגולטורים מול גוף מפוקח. "אני לא מבין את חזקיהו. נכון שבנק הפועלים הרגיז אותו אבל איפה שיקול הדעת? הרי זה לא מצב בו שרי אריסון ממנה מקורבת שלה לתפקיד מנכ"ל. מינו את מספר 2 בבנק, אדם שהוא חבר הנהלה ותיק, ממלא מקום המנכ"ל, עובד בבנק 35 שנים ועשה את כל התפקידים".

הבכיר מזכיר לנו את נסיבות המינוי של מנכ"לים אחרים. "כשצדיק בינו (בעל השליטה בבנק הבינלאומי - ע.פ) מינה את סמדר ברבר צדיק למנכ"ל אחרי שלוש שנים בתפקיד ראש חטיבה וללא ניסיון קודם, מישהו חשב שצריכה לקום ועדת איתור? מישהו דרש מבינו להקים ועדת איתור? כששי טלמון מונה לתפקיד מנכ"ל כלל ביטוח היתה ועדת איתור? בעל השליטה (נוחי דנקנר הבעלים של אי.די.בי - ע.פ) החליט וזה מה שקרה ולטלמון כידוע לא היה שום ניסיון בביטוח. כשיהלי שפי (מנכ"ל הפניקס - ע.פ) התפטר, כבר באותו יום, כולם ידעו שאייל לפידות יחליף אותו".

והבכיר מסכם: "נכון שבנק הפועלים הגזימו בהתנהלות אבל אם בעל השליטה רוצה מישהו כמנכ"ל ואותו אדם מתאים לתפקיד ועונה על הדרישות, בטח כשמדובר במספר 2 בארגון, אין סיבה שרגולטור חכם יתערב".

3. לו הסכים חזקיהו לדבר

חזקיהו לא מוכן לדבר לציטוט בפרשת התפטרותו של זיו. אבל אם היה מוכן לדבר אין ספק שהיו לו דברים קשים מאוד להגיד על התנהלות בנק הפועלים. חזקיהו היה מתאר דירקטוריון שהפך לדעתו לחותמת גומי, בעבר כדי לרצות את היו"ר הקודם שלמה נחמה והיום את היו"ר הנוכחי דני דנקנר ונציגת בעלת השליטה אפרת פלד. חזקיהו היה מזכיר כי בשנתיים האחרונות נוצר דפוס פעולה בו הדירקטוריון אינו רלוונטי לקבלת ההחלטות החשובות בבנק, אינו דן בחלופות ואינו ממלא כראוי את תפקידו כגוף מבקר ומפקח.

יש רצף אירועים בפועלים, מהדחת נחמה והמינוי המיידי של דנקנר במקומו, עבור בפיטורי הדירקטור אמיר ברנע והתפטרות זיו, היה אומר חזקיהו. דפוס בעייתי שמחלחל גם להחלטות עסקיות שנויות במחלוקת כמו השקעות העתק ב-SIV וב-MBS, רכישת בנקים ברוסיה ובאוקראינה והאפטיות של הדירקטוריון באי דרישת עדכונים לגבי שערוך תיק ה-MBS. חזקיהו היה מסביר שכרגולטור הוא אינו יכול להבליג על רצף כזה וחייב להתערב ולהסביר לבנק הפועלים שהתנהלותו אינה תקינה.

4. גם דני שותק

גם דני דנקנר לא מעוניין לפרט מה הוא חושב לגבי התנהלות בנק ישראל. אם דנקנר היה מדבר הוא היה מסביר שוועדות איתור לבחירת מנכ"ל חדש אינן נהוגות במערכת הבנקאית, שבנק הפועלים כבר ניסה בעבר למנות מנכ"ל באמצעות ועדה כזו וזה נגמר בחמישה חודשים של אי ודאות.

דנקנר היה מזכיר שהחלפתו של זיו בקינן לא באה כהפתעה לאף אחד, בטח לא לחזקיהו והיה שואל מה בדיוק הבעיה של בנק ישראל אם מספר 2 בבנק מתמנה למספר אחד? דנקנר היה תוהה אם אולי מדובר בעשיית שרירים גרידא של הרגולטור ואיפה בדיוק היה בנק ישראל כשנעשו מינויים בצורה דומה במערכת הבנקאית. אבל דנקנר שותק, אין לו שום עניין לפתוח חזית מול חזקיהו. הוא מבין שמדובר בסיטואציה עדינה שצריך להיחלץ ממנה בזהירות ולהמשיך הלאה.

5. חותמת הגומי

מבט קצר על הדירקטוריונים במערכת הבנקאית מראה שדירקטוריון שהוא למעשה חותמת גומי אינו מאפיין הייחודי לבנק הפועלים. גם הדירקטוריונים של שאר הבנקים אינם אותו גוף אוטופי מבקר ומפקח שחזקיהו רואה בעיני רוחו. בכל בנק קיימת דמות שמחליטה מה יקרה והדירקטוריון מצביע כרצונה, בין אם הוא דירקטור, יו"ר דירקטוריון או מנכ"ל.

מה הפתרון? מינוי רוב של דח"צים בדירקטוריון. אבל לא דח"צים שבעל השליטה מציע למנות כנהוג היום אלא דח"צים אמיתיים. כאלו שאסיפת בעלי המניות תציע את מועמדותם ותקבע באמצעות הצבעה מי ייבחר. זאת ללא מעורבות בעל השליטה. ביום שבדירקטוריון בנק ישבו שמונה דח"צים שייבחרו על ידי האסיפה הכללית, דח"צים שלא יהיו חייבים לבעל השליטה את המינוי המכובד ועניינם יהיה רק לייצג את שולחיהם, בעלי המניות הרגילים המחזיקים ב-75% ממניות הבנק, אז אולי יהיה כאן ממשל תאגידי ולא רק כסיסמה. *