צבעו של הניו ניו דיל

לאחרונה התפרסם בעיתונות המקומית סקר של PWC על השקעות תעשיית ההון סיכון האמריקאי. לא מפתיע שיש פחות השקעות בהון סיכון ברבעון הראשון של השנה לאחר השיאים ששברה שנאת הסיכון ב- 2008. מה שכן הפתיע אותי הוא שהירידה החדה ביותר היתה בהשקעות בקלינטק.

בעוד שסך כל ההשקעות ברבעון הראשון ירדו על-פי הסקר, ב-47%, ההיקף הכספי של השקעות בקלינטק ירד ב-84%!. מענף שמשך אליו הכי הרבה השקעות הון סיכון בתחילת 2008, עבר הקלינטק למקום האחרון בתחילת 2009 - מקרוב למיליארד דולר שהושקעו בתחום ברבעון האחרון ב-2008 לפחות מ-155 מיליון ברבעון הראשון השנה.

הבעיה בהשקעות בקלינטק היא לא רק בריחת משקיעים מסיכון. לכך יש להוסיף את העובדה שאופק ההשקעה הוא ארוך, שעדיין לא ברור מי מהטכנולוגיות שבפיתוח נמצאת בכיוון הנכון, וכן, גם הירידה החדה במחיר הנפט.

כשהמשקיעים חשבו שמחיר מאה דולר לחבית הוא תחתית, טכנולוגיות רבות נדמו כהשקעה משתלמת, אבל כשמחיר הנפט יורד ויורד ויורד, שום דבר כבר לא ברור. ראו את מחיר מניית אורמת שאמנם ירדה הרבה פחות מהנפט, אבל ללא ספק המגמה שבה היא נעה, הושפעה חדות מרמות המחירים שלו.

הדיל הוא ירוק

צד שני של המטבע מבטאת תוכנית שהגה ארגון UNEP תחת השם: Global Green New Deal ומאחוריה תפיסה שכדי לצאת מהמשבר הנוכחי, דרוש לעולם מהלך "ניו דיל", בדומה לזה שחילץ ממשבר שנות השלושים במאה הקודמת, אלא שהפעם על ה"ניו דיל" להיות ניו דיל ירוק.

אכים שטיינר, העומד בראש UNEP, מבקש להסיט כמה שיותר מהתקציבים שהוקצו לשיקום כלכלות העולם למיסוד המגמה הירוקה. לטענתו, אם ממשלות יקצו ולו אחוז אחד, משלושת טריליוני הדולר שכבר הוקצו לשיקום הכלכלה, לטובת נתיב ההתפתחות הגלובלי לטווח ארוך, המצב ישתפר לאין ערוך.

גם בלי ההמלצות המנומקות היטב של UNEP מפנות לא מעט מדינות תקציבים נאים לתחום האנרגיות החדשות, חיסכון באנרגיה ומים. דוייטשה בנק טען באחד מהפרסומים שהוציא באחרונה, שאחד ממנועי הצמיחה של חברת ג'ונסון קונטרול (JCI) הם התקציבים שממשלת ארה"ב מקצה לחיסכון באנרגיה במבנים. ל-JCI שלושה תחומי פעילות עקריים בנייה אפקטיבית, מוצרים לתעשיית הרכב, מצברים לרכב (כולל מצברים לרכב היברידי).

דוגמא אחת טובה

שוויה של JCI ירד השנה בשיעור 60%, זו ירידה מתונה להפליא בהתחשב בכך שרוב פעילותה בענף הרכב והבנייה. דויטשה, המסקרים את המניה (עם המלצת קנייה לאחר הירידות החדות) מעריכים שהיקף המכירות השנתיות שלה ירד מ-38 מיליארד דולר ב-2008 לכ-28 מיליארד דולר ב-2009 שהם 26% בהכנסות לעומת 60% בשווי.

בניתוח פוטנציאל החברה, בעיקר בתחום שידרוג החיסכון באנרגיה במבנים קיימים, מונים דויטשה הקצאה משמעותית ביותר של תקציבים מצד ממשלת ארה"ב לנושא. הנתון שהכי הרשים אותי הוא 9.75 מיליארד דולר לבתי ספר "ירוקים" (שבין היתר נחשבים לכאלה בזכות כך שהם נוקטים במדיניות חסכון באנרגיה).

בנוסף לתקציב הפדראלי הכללי שצפוי להיות מופנה לשדרוג יעילות השימוש באנרגיה במבני ציבור, דיור ציבורי ועוד, נראה כי הצבא האמריקני והמחלקה לאנרגיה בארה"ב צפויים להקצות עוד כ-80 מיליארד דולר לפרויקטים דומים, ועושה רושם שכסף זה יזרום, בין היתר, גם לקופתה של JCI.

יש לסייג את הפוטנציאל בכך שבשל הצפייה לתקציב ממשלתי, בינתיים לקוחות מקפיאים את תקציביהם העצמאיים. לכן ברבעון הראשון וכנראה בשני ואולי גם השלישי כנראה שלא ניתן יהיה לראות בדוחות של חברה זו ואחיותיה בתחום, ביטוי לפוטנציאל הגדול.

הוכחה מרהיבה מתייבשת

בשעה שאוכלוסיית העולם כמעט ומשלשת את עצמה בפחות מ-60 שנה (מכ- 2.5 מיליארד איש ב 1950 לכ-6.5 מיליארד איש כיום ותחזית ל-9 מיליארד עד 2050) קשה להאמין שהביקוש למוצרים "ירוקים" ירד לזמן ממושך.

כשיש 9 מכוניות לכל אלף איש בסין לעומת 999 לכל אלף בארה"ב, וכשרק לאחד מכל חמישה אנשים במדינות מתפתחות יש נגישות למים נקיים ובר רפאלי ונינט מתייבשות לנו כהוכחה מרהיבה לכך כל ערב על המסך, סביר שהשוק לטכנולוגיות מים ואנרגיה חדישות ימשיך לצמוח.

ארה"ב, סין, קוריאה ושלל מדינות נוספות הודיעו על הקצאת עשרות מיליארדי דולרים כל אחת מתקציבן לפרויקטים המושתתים על אנרגיות מתחדשות, ברור שיש שוק לחברות בתחום, ומכיוון שהשוק הוא מוסדי במהותו זה אפילו שוק די בטוח להשקעה.

במישור הלאומי כדאי לחשוב על כך שכושר התחרות של חברות מקומיות על מכרזים גלובליים תלוי במידה רבה בהצלחתם בשוק הביתי. כדאי לחשוב על מה שקרה לחברות כמו אמדוקס, קומברס, m-sys, ליפמן, אלווריון ודומותיהן שהמכירות המקומיות שלהן זניחות ואף שזה דרש זמן, בסוף העובדים נדדו בעקבות השווקים ומלבד זכויות יוצרים וקומץ מפתחים לא נשאר כאן הרבה מתעשיית הדגל. אם לא נייצר שוק מקומי באמצעות מימון ממשלתי יהיה מאוד קשה לתעשייה בארץ להתפתח ולהתחרות בזירה הגלובלית למרות שקיים כבר היום בסיס ידע וטכנולוגיה מרשים ביותר בתחום.

למשקיע המתעניין בתחום, המבחר בארץ כרגע אינו גדול: אורמת, אבוג'ן והבטחה שפעם IDE תונפק, אבל הפוטנציאל בעולם רב יחסית. בעלי אורך רוח ירוויחו פעמיים משילוב מנצח של השקעה טובה עם תרומה לסביבה.

הכותבת היא סמנכ"ל פיתוח עסקי באי.בי.אי בית השקעות ועל כן עשוי להיות לה או לאי.בי.אי עניין אישי באמור במאמר זה. אין באמור כדי להחליף ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם