האם השוטרים יצטרפו להסתדרות וינהלו סכסוכי עבודה ומאבק על תנאיהם? עיני אופטימי

האם אנשי משטרת ישראל יוכלו בקרוב להכריז על סכסוך עבודה, לפתוח בעיצומים ולנהל משא-ומתן על תנאי העסקתם? החוק הישראלי אוסר כיום על השוטרים לממש את זכות ההתארגנות, אולם בהסתדרות הכינו לאחרונה חוות-דעת משפטית שקובעת כי יש לבטל את האיסור וכי אין מנוס מהצטרפותם של השוטרים להסתדרות.

הכל החל לאחר שנציגי ארגון "זכויות השוטרים", בראשו עומדות נשות השוטרים, נפגשו לפני כחודש עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני. הנציגים, ביניהם יו"ר עמותת "זכויות השוטרים", אושרה אסף, נצ"מ בדימוס יונינה גונן, נצ"מ בדימוס יורם גונן וניצב בדימוס, אליק רון טענו בפני עיני כי תנאי העסקתם של השוטרים עלובים למדי, וכי ברצונם לפעול לכך שגם השוטרים יוכלו להצטרף להסתדרות ולעמוד על זכויותיהם.

בעקבות הפגישה הנחה עיני את הלשכה המשפטית של האגף לאיגוד מקצועי להכין חוות-דעת על האפשרות החוקית של השוטרים להתארגן. חוות-הדעת, שהוכנה על-ידי יו"ר האגף, עו"ד שי תקן, עו"ד איריס ורדי ועו"ד מירי מלכי, קובעת כי "הוראת החוק הקיימת פוגעת במידה שאינה ראויה בזכויות יסוד, ומנוגדת לעקרונות החוקתיים של שיטתנו המשפטית ולערכים של מדינתנו כמדינה דמוקרטית חופשית".

יצויין כי בג"ץ כבר קבע בעבר כי אין מנוס מהתארגנות של שוטרים, אולם ב-1979 עבר החוק בכנסת שעקף למעשה את הפסיקה.

חוות-הדעת המשפטית שהכינו בהסתדרות מצביעה על כך שבמדינות מערביות כמו גרמניה, בלגיה, צרפת, הולנד, דנמרק, פינלנד, נורבגיה, שבדיה שוויץ וקפריסין, קיימים איגודי שוטרים. מרבית המדינות האלה מכירות בחופש ההתארגנות של השוטרים, למעט בזכות השביתה.

בהסתדרות מסבירים כי ניתן להגיע לנוסחה שתאזן בין הצורך בסדר וביטחון, לבין זכותם של השוטרים להתארגן. במילים אחרות: השוטרים לא יוכלו לשבות, אבל יוכלו להיאבק על תנאי העסקתם בדרכים אחרות.